שדה מגרש רטו

במקום שכותבין כהן ולוי יש לחלק בין המגרש למתגרשת דבזה איירי ה' חיד"א שם ומ"ש על דברי הרב חיד"א מ"ש בשם כהנה דהתם שאני שהם כנויים אחר בקשת המח"ר לא ידענא מאי קאמר בשלמא בשם עזאילה הדין עמו וכ"כ בס' בני אברהם דכ"ו ומהרי"ע במנהגים דקי"א אבל כהנה בת כהן היתה ולדעתו הוא דשאני יחוס כהן משאר כנויין ומחניכא דעלמא

ושם המתגרשת ברכאנה והאשה הזאת עיקרה מערי טורקיה ואמרה שעיקר שמה זינבול ושם זה הביאו ה' המני"ח והרב המכתב וה' פאת ים דס"ב והי"א ח"ב דקכ"ד ושם נסתפק אם הוא בנו"ן או במ"ם ועוד יש כתוב סינבול בסמ"ך ונו"ן כהרב פ"הא ח"ד די"ב אבל בס' זרע אברהם סט"ו טו"ב כתוב בסמ"ך ומ"ם ובהכרח דכל אחד ואחד כפי המבטא שלו ונו"ב הראשונה מעו"בי בבל יע"א כך שמה בסמ"ך ומ"ם וכ"ה בכתבים הנשלחים לה מעירה לע"הק ובאתרא הדין להיותם שאינם רגילים בשם זה קראוה הכל ברכאנה וכתבנו דמתקריא ברכאנה לרמוז לשמה הראשון שנשתקע ממנה כהוראת מהרימ"ט. והגט ראשון נפסל יען שהיו"ד והרי"ש של תיבת ולאתרי כתבם חוץ לשיטה ומור"ם סקכ"ח סי"ד פוסל באות אחת ולא היקל אלא במקום עיגון ושעת הדחק ובג"פ שם כתב משמו בדרכי משה דדוקא באות אחת הוא שהיקל במקום או שעת הדחק ועיין להתשב"ץ ח"ב ספ"ב ורמזו ה' יד אהרן ח"ב שם דחילק בין טופס לתורף עיין לה' חיד"א בח"ש ח"א דמ"ו וכיון דאין לנו דוחק מה לנו ליכנס בסל"ע המחלוקות. וגם גט שני נפסל מחמת שדילג מילת דנא והרב ד"מ ח"א דקע"ה פוסל יען שלא מצא גילוי בספרים ובספר אגורה באהלך דמ"ג ע"ג לא היקל כי אם בגט שני שכבר ניתן וגם גט שלישי נפסל דבמקום יתיכי כתב ותיתי ואין לה משמעות וכבר כתב אח"ך גמר הגט כולו ואלו נתעורר אחר שכתבה תכף קודם שכתב אחריה היינו אומרים לו שיגרור אותה ויניחה חלק וכמש"ל כיוצא בזה וחזר וכתב גט אחר ויצא כשר מבלי פקפוק

(מ"ה) באחד בשבת בשבעה ימים לירח אדר השני ש' ח"א ושש מאות ושמנה לב"ע נתן גט כריתות דמתקרי יוסף בן רחמים לאשתו עזיזה בת משה ועדיו יוסף בן דוד ונתן בן יצחק. ושם עזיזה כן כתוב במהריק"ש וה' המני"ח וביאר עליה אע"ג דבעזרא כתוב באל"ף לבסוף התם שם זכר הוא וכן הובא בס' בית שמואל ולהרב כרם שלמה דק"ז ולבנו בס"ס ד"מ ח"א וח"ג דמ"א ובס' אדמת קדש ח"א דצ"ב ובס' פ"הא ח"א דפ"ג וכן בהגהה בס' חסד ואמת וכן צריך להגיה בס' זכות אבות דנ"ד שכתבה באל"ף ואינו כן. וכתבנו דמתקרי יוסף יען שהיה לו שם אחר ונשתקע ממנו

(מ"ו) באחד בשבת בכ"ח יום לירח אדר השני ש' ח"א ושש מאות ושמנה לב"ע נתן גט כריתות דודו בן סעיד לארוסתו מזלה בת אברהם ועידיו מרדכי בן משה ונתן בן יצחק וגט ראשון נפסל יען שבתחילה כתב ארוסתי ולבסוף כתב אנתתי ואיברא דמרן הכשיר אם כתב אנתתי במקום ארוסתי והוא ע"פ תשו' הרשב"א ורבינו ירוחם ות"הד והרב יד אהרן ח"ב כתב כן מהרשב"ץ ומבנו הרשב"ש סשנ"ו אלא שהרב זקן אהרן כתב שרש"י פוסל ולא נהגו כן וכ"כ הכנ"הג מס' האגודה והפר"ח דעתו אין להקל אלא במקום עיגון וכ"ד הרב גט מקושר למהרי"ן והג"פ מסתפק אם כתב כנ"ד או להפך ומהרי"ן מחמיר בנ"ד ומקיל אם בתחילה כתב אנתתי ואח"ך ארוסתי יעו"ש בטעמו ולכן פסלנוהו ונכתב אחר ויצא גט כשר מבלי פקפוק

(מ"ז) בשלישי בשבת בכ"ט יום לירח ניסן ש' ח"א ושש מאות ושמנה לב"ע נתן גט כריתות כליפה בן דוד לאשתו רות בת יונה ועידיו מרדכי חיים בן עזיאל ויהודה הכהן בן משה הכהן. ושם יונה ידוע שם הנביא כתוב בוי"ו וה"א לבסוף וכ"ה בש"ס באמוראים וכן במדרשים והביאו מהר"א מוטאל וכתב שאם עבר וכתבו באל"ף כשר כמ"ש מהריב"ל בשם מתתיה והביאו גם הרב ב"ש

(מ"ח) באחד בשבת בכ"ח יום לירח אב שנת ח"א ושש מאות ושמנה לב"ע נתן גט כריתות יוסף בן יהודה לאשתו חצ'ריה בת ישראל דמתקרי צרונה ועידיו יהודה הכהן בן משה הכהן ושלום בן חיים. ושורש שם המתגרשת כצ'ר דסדר כתיבתו בצד"י כמ"ש בשמות למהריק"ש ובעז"נ דיו"ד ובס' דבר משה ח"א דקע"ה ובס' פ"הא ח"ג דל"ד ע"ג ובח"ש ח"א דמ"ד ע"ג ושם ביאר גם במקום שלא נהגו לנקר הגט כגון בשם גאמילה ג,ויא וכיוצא בזה צריך לעשות תג קטן למעלה מיו"ד שמאלית של הצד"י ובשם חצ'ר ג"כ כתב הרב חיד"א בש"הג ח"ב ד"נ בנוסח שטרי הרמב"ם בערבי חצ'רו בין ידינא פ"ופ בתגר סכנדרייא וכו' ובשם זה עצמו כן הוא בס' המני"ח ובמהריק"ש ובס' חסד ואמת וזכות אבות לחכמי המערב ומ"ש בס' זכות אבות חצ'רא באל"ף ודאי הוא ט"ס וכן צ"ל על מהריק"ש שכתבו באל"ף וכבר ידו"ע מ"ש האחרונים שטעיות נפלו בשמות ששם וכן ראיתי בכתבי הערבי לבני בבל מן חצ'רת פלוני לחצ'רת פ' ומצאתי בגט ישן כתוב בדל"ת והוא טעות מפורסם וה' הטוב יכפר בעד אז הוא לשון חדר והוי שנוי ואין זה המכוון בו ושאלתי גם לסופרי גוים ואמרו לי שכך ס' כתיבתו בצד"י ועליה תג קטן וה' יצילנו משגיאות. וצרונה הוא קיצור משם ישראל וכ"ע קרו ליה הכי צרונה ועלייתו לס"ת בשם ישראל וחתימה אינו יודע לחתום וכ"מ בכ"י הרב אבר"ך זלה"ה מהשר"ח של רבינו סעדיה גאון אהל מועד כבא למחצ'ר וכן בש"ות הרדב"ז ח"א סקל"ו אלחצ'ר בצד"י

(מ"ט) ברביעי בשבת ביום אחד לירח אלול שנת התרי"ח לב"ע נתן גט כריתות רחמים דמתקרי חומאני בן יוסף לאשתו דיאמנטה דמתקריא טיטה בת עמרם ועידיו יהודה הכהן ב' מ"ה ושלום בן חיים. וכתבנו באחד כסתמות דברי מרן וביום שכתבנו היא דעת הג"ף שם שכן הוא הנכון וה' גט מקושר למהרי"ן כ' מהפר"ח לאידך גיסא מ"מ הסכים שניהם כאחד טובים אם ראשון או אחד והרשב"ץ ח"א סקנ"ג הביאו הרב יא"ה שם דעתו כדעת מרן לכתוב באחד. ושם דיאמנטי הובא במהר"א מוטאל בחד ובשני אלפי"ן ובס' עז"נ כתב בשני יודי"ן ובאל"ף אחת ובשמות מהריק"ש כמ"ש מהר"א מוטאל והמני"ח כתבה בשני יודי"ן בשני נוסחאות אך בשניהם בחד אל"ף ובהרב המכתב כתוב בשני יודי"ן ובשני אלפי"ן ועיין מה שרמז הרב יד אהרן ח"ב דקכ"ב ע"ד ואינהו בדידהו דמדברים בלשון ספרד קורין לאבן הזאת דיאמנטי משא"כ לבני המקומות הללו דמדברים בלשון ערבי להאבן עצמה קורין דיאמנטה ועל שמה