שדה מגרש ריד

לדעת מרן יכתוב המכונה בכל אופן הגם שהיא בל"הק כגון משפחת קמחי או אבן עזרא וכמ"ש הג"פ ואלו למקומות שכותבין כהן או לוי כותבין פ' הכהן ולא המכונה ולא דמתקרי וכיוצא בזה כתב הב"י מהקונדריסים בשלמה שלמן והוא כהן כותבין שלמה הכהן המכונה שלמן משום שאם יכתוב שלמה המכונה שלמן הכהן הוה משמע שכנויו כהן והוא אינו כהן וכ"כ הרב המכתב ע"ד הלבוש עכ"ד ובו בפרק וישב אברהם דמה ענין המכונה למתקרי דמדברי מור"ם שהביא דבריו מוכח כן דכתב אחר שכתב דברי הקונדריסים הנז' וז"ל אבל אם יש לו שני שמות שכותבין על אחד דמתקרי כותבין אח"ך כהן או לוי והטעם דבאמת מתקרי כהן או לוי וכ"כ הב"ש סקכ"ט סי"ד וכ"כ גם בס"ה וכ"כ ה' המכתב דף נ"ט ובס' נ"ש דע"ג והוכחתו מרב כהנא ולוי שבש"ס דהתם שם ראשון להם בהכרח שהוא מלשון גדולה ורבנות אם הוא ישראל ואם הוא כהן קראוהו ע"ש יחוסו וכן אם הוא לוי אבל בשם שני שקדם לו שם ראשון אם איתא שאינו יחוס אלא גדולה ורבנות אין שייך לכתוב דמתקרי אלא פ' כהנה או לוי דומיא למ"ש מדן אם כתב פ' החכם או הרב או הנשיא וכו' הגט כשר ע"כ הרי דבתואר גדולה ורבנות אין לכתוב דמתקרי ומה גם. לדידן שאין כותבין בז"הז שום תואר וזה יספיק למקומות דכותבין כהן ולוי בגט ולא חיישי אולי שיחשבו שהוא שם תואר משום דהאידנא לא כתבינן תוארים בגט ומהדומה דכהן ולוי לא נפיק מידי חניכא של ישראל אף שהיא בל"הק כנ"ל שגם כהן ולוי פירושו ע"ש ראש המשפחה אהרן הכהן ראש לכהונה וכן לוי ובאהרן נמצא אהרן אחיך הלוי אהרן הכהן וכן מצאתי בהרדב"ז ח"ב ספ"א שבכלל החניכא שכותבין בגט כולל גם כהן ולוי ע"כ ולדידי חזי לי במקום שכותבין כהן ולוי מה שכותבין פ' הכהן או פ' הלוי אינו אלא משום ותבחר לשון ערומים שכן הוא לשון הפסוק כנ"ל בראש המשפחה והיחוס שלהם וגם במקום דנהגו לכתוב תוארים אם מנהגם לכתוב כהן ולוי בגט אין לחוש דאולי יאמר האומר שם תואר בעלמא משום דרובא דרובא הנקראים כהן ולוי ע"ש יחוסם הוא ומיעוטא הוא לשם תואר ולמיעוטא לא חיישינן ותו דהאידנא מקדימין שם התואר באגרות ושטרות לומר החכם פלוני או הרב פ' ואיך יחשבו פ' הכהן שפירושו תואר דא"כ הו"ל לכתוב הכהן פ'

וחזר והשיבני הרב הנ"ל נר"ו בדברים שבכתב למה שדחיתי דבריו מדברי מור"ם הנ"ל וכה דברו דוקא בשתי שמות הוא שי"ל דמתקרי הכהן דאי אמרת שאין יחוסו כהן או לוי הו"ל לכתוב בוי"ו העטיף ודמתקרי כהן ולוי וממה שכותבין דמתקרי בלא וי"ו בודאי ששם יחוס הוא אבל בשם אחד דמתקרי כהן ולוי יש לחוש שיאמרו שם עצם איש ולא יחוס ע"כ. ואני הצעיר אומר דאין זה כלום דמדברי הב"ש ואשר אתו שרמזתי לעיל דכתבו דאם יכתוב המכונה ואח"ך כהן יחשבו שאינו כהן ממש אבל במתקרי לא איכפת דבאמת מתקרי כהן ולפ"ז מה טעם לחלק בין שם אחד לשני שמות

עוד שרטט וכתב אלי דכהן ולוי דכ"ע קרו ליה הכי גם במקום שלא נהגו לכתוב כהן ולוי אין לכתוב דמתקרי כי מגרעות נתן דאם לחוש לשמא יאמרו שהוא שם עצם ולא יחוס הא קא חזו ליה בקס"ת ואם משום דכ"ע קרו ליה הכי כהן ולוי לא חיישינן לכלום מידי דהוי תואר חכם או נשיא כההיא דטוביה ורב טוביה שהביא הג"פ למקומות שנהגו לכותבו ומשום דבימי הש"ס נהגו לכתבו במקום שנהגו דמי ולא עוד אלא דעדיף כהן ולוי יותר משאר תוארים שזה מלידה ומבטן ומיהו לא נפיק מידי תואר ולהכי לא כתבינן ליה וגם לא המכונה ולא דמתקרי דמעשה שמים הוא לא כן שאר הכנויים ושמות העשויים מב"א ומזה נ"ל במקום שאין כותבין כהן ולוי אם בא לכתבו לאו שפיר עבד דומיא דתואר חכם ונשיא ומזה נראה טעם כעיקר לח"ור ע"הק ירושלים תובב"א שהנהיגו שלא. לכתוב כהן ולוי ושינו ממה שהיו כותבין מזמן מהרי"ח דסברי דהוי כתואר חכם ונשיא דאין לכתוב אותו ע"כ

והרואה יראה דאחר המח"ר כמה דבריו חלושים דבתחילה כתב דכהן ולוי עדיפי שעשויים בידי שמים ולהכי אין לכתוב לא המכונה ולא דמתקרי ואח"ך פנה אל הסובב דכתב ולא נפיק מידי תוארים ומה שכתב שיש להוכיח מקס"ת מלבד דרוב ערי ישראל יש כמה בתי כנסיות ותו כשיש כהנים או לויים הרבה כ"כ עד שאין מגיע לכהן או ללוי עלייה אחת כי אם לעתים רחוקות ומי הוא זה שיזכור בכהן או לוי זה מקריאתו לתורה ואני לא כתבתי פרט זה אלא כשאין מנהג לכתוב כהן או לוי בגט כמו במקום הזה שהכהנים והלוים במתי מעט והלוים יותר מועטים מהכהנים ולדעתו וסברתו דגם דכ"ע קרו ליה הכי אין לכתבו מה לנו ליכנס בפרצה דחוקה דכתב מרן אם כתב השם דאין יודעים בו ביותר וכתב וכל שום שיש לו הרי זה גט פסול משא"כ לדידן דכותבין כהן ולוי וכן לאתרוותא דאין כותבין בנדון כזה כותבין דמתקרי ש"ד ואפילו את"ל דשם כהן ולוי רגילים בו ביותר מעיקר שם העצם שיש לו הגט כשר וכמ"ש מרן שם וז"ל אבל אם שני השמות כתובין בפירוש בגט אין הפרש בין שכותב זה ראשון או אחרון ע"כ ולמיעוטא דיחשבו שזהו שם עצם כשיש באמת שם עצם הם מיעוטא וכמש"ל ומה שדימה שם כהן לתואר חכם ונשיא תיסגי לן דמור"ם לא סבר כן דאיהו סבר דאין כותבין חכם ונשים בגט ואילו בכהן ולוי כתב דצריך לכתבו ואם לא כתבו י"א שפסול ועוד כיון דגם הוא סבר שיש כאן שם עצם איש איך יצאנו ידי חובתנו במה שאין כותבין אותו משום דהוי כתואר חכם ונשיא אלא עיקר הטעם למקומות שאינם כותבין כהן ולוי דסברי דלא נפיק מידי. חניכא וכמש"ל מהרדב"ז וכי היכי דבישראל אין כותבין חניכת המשפחה ה"נ בכהן ולוי. ומה שחילק בין שם הנעשה בידי שמים לשם הנעשה בידי אדם זה צריך לו סעד לתמכו וזכר לדבר דבידי שמים נמי שייך קריאה הרי כתיב לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל יהיה שמך ויקרא שמו ישראל ובדבריו שבכתב הנ"ל נרגש ממ"ש הרב חיד"א בשם כהנה שרמז ממ"ש הרב מקור ברוך בשם עזאילה שהוא מנגד לדבריו וכתב לחלק דהתם קושטא קאי שהם כנויים ובסוף דבריו כתב ועיין בת"הד ס"ז שאם הכהן יש לו כנוי והוא קיצור שם כיון שכותבין כהן ולוי א"צ לכתבו ובהכי סגי ואפילו יש אחר ששמו כך וכתב עליו הב"י וה"ה כשהכנוי שיש לו אינו קיצור שם ע"כ. ואחר האחרון אני בא מה ענין במקום שכותבין כהן ולוי למקום שאין כותבין דאנו כל משא ומתן שאנו בו במקום שאין כותבין עסקינן ות"הד במקום שכותבין איירי והוא מארה דשמעתתא דצריך לכתוב כהן ולוי כמו שרמז המציין על דברי מור"ם בסקכ"ט ותו גם