שדה מגרש ריב

בנחמיה ואם עבר וכתבו באל"ף כשר כמ"ש הג"פ סקכ"ט סקכ"ו

(ט"ל) באחד בשבת בשני ימים לירח אייר ש' ח"א ושש מאות ושבע לב"ע נתן גט כריתות סאסי בן שלמה לאשתו אסתר בת רחמים ועידיו שלום בן חיים ומרדכי בן משה. ואע"פ שאין לכתוב גט באייר כנודע שעת הדחק היתה ורצה ללכת ולהניחה עגונה. וכתבנו אייר בשני יודי"ן כהסכמת האחרונים. ושם סאסי כבר רמזנוהו לעיל

(מ') ברביעי בשבת בחמשה ועשרים יום לירח סיון שנת ח"א ושש מאות ושבע לב"ע נתן גט כריתות אליהו המכונה מזווד בן יעקב לאשתו גזאלה בת חי ועידיו שלום בן חיים ומרדכי בן משה. ואחר שנכתב ונחתם זכרנו שזה המגרש כבר גירש אשה אחרת ונכתב באביו דמתקרי באני ונראה דאין לחוש ללעז דידוע דאעיקרא ביצחק חקין נשפכו בזה כמה דיות וכתב הג"פ סקכ"ט סע"א דבמקום שכותבין וכל שום אין לחוש או בשם האב ע"כ ועדיפא מזה כתב בס' פ"הא ח"א דע"ט בשם אבי המגרש נסתפקו אם אליהו או אליה ובגט שכבר ניתן כתוב פ' בן אליה וכעת באותו גט דילגו שם אביו יען דסברי ב"ד השני דצ"ל אליהו וכדי שלא להוציא לעז על גט ראשון שכתבו אליה דילגו אותו ע"כ אלמא דהדילוג אינו מעכב אע"ג שכבר נכתב בגט אחר כ"ש בקיצור השם וה' יצילנו משגיאות

(מ"א) באחד בשבת בי"ט יום לירח אב שנת ח"א ושש מאות ושבע לב"ע נתן גט כריתות אברהם בן רחמים לאשתו אסתר בת חי ועידיו שלום בן חיים ומרדכי בן משה. ואירע שעד אחד חתם בקולמוס שלו ועיין ב"י בסק"ך דבמחלוקת היא שנויה וכתב דלדעת המצריכים נמי גם הקולמוס אם לא הקנה כשר כמ"ש בס"ה להמרדכי וכו' ולכ"ע בדיעבד כשר והמנהג למסור הקלף והדיו כדעת הרא"ש והסמ"ג והתרומה אבל קלמוס אין חוששין כמו. שהם לא חששו ומ"מ טוב למסור גם הקולמוס לכתחילה וכן אני נוהג ע"כ ובש"ע שם לא הזכיר קלמוס אבל בס"ה הזכירו וכ"ה בכל הסדרים שראיתי וכ"ז היינו דוקא לכתחילה וכל זה בקלמוס הסופר וה"ה קלמוס העדים דמ"ש וכמ"ש בס' דבר משה ח"א דקע"ה ע"ב ומ"ש עליו הרב יד אהרן ח"ב מס' זקן אהרן אינו מצוי אצלנו כי מסתמות דברי הפוסקים מוכח דאם לא נתן ינתן וכ"כ בס' לח"ש דקל"ט ע"ד ועיין בפסקים וכתבים סקכ"ז רמזו הג"ף סקכ"ט סמ"ג מה' משפט צדק דאם דבר דיש בו טורח לתקן חשיב דיעבד ואח"ך ראיתי להרדב"ז ח"ב סקנ"א דאין זה אלא מנהג יפה

(מ"ב) ברביעי בשבת בארבעה ועשרים יום לירח מרחשון שנת ח"א ושש מאות ושמנה לב"ע נתן גט כריתות כלף אללה בן מוסה לארוסתו אם אסעד בת יצחק דמתקרי חוגה ועידיו חיים בן אברהם ויצחק בן יעקב. וצוינו שישלש במתגרשת בת יצחק דמתקרי חוגה בן סעיד והעד יצחק בן יעקב וניכר שהעד אינו אביה שהעד בן יעקב ואביה בן סעיד ולפי שעה לא נמצאו עדים אחרים. ושם כלף אללה בשתי תיבות שכ"כ במהריק"ש וכ"כ בס' פ"הא ח"א דפ"ד ע"ג ומ"ש בהמני"ח אל"ה בחד למ"ד ט"ס הוא דמשפט אללה בשני למדי"ן כמ"ש הרדב"ז דפוס פיורדא סקל"ט בשם נצר אללה ורמזו הג"פ בעז"נ די"ו וכ"כ הרב שם בשם עבד אללה וכ"כ הרב חיד"א בח"ש ח"ב סט"ל ס"מ וצריך להיות בשיטה אחת כשאר שמות שהם שני תיבות ויהיו נראות שתי תיבות יותר ממה שנראות תיבה אחת. ושם מוסה רמזנוהו לעיל וכן אם אסעד ומשפטו כמשפט שם המגרש בשתי תיבות ואחר החקירה ידענו שהמגרש זה שמו מוסה מיום הולדו ולא בשם משה

(מ"ג) ברביעי בשבת בתשעה ימים לירח כסלו שנת חמשת אלפים ושש מאות ושמנה לב"ע נכתב גט שליח הולכה מהכא לעו"בי תונס וכתבו לנו משם ששם המתגרשת אסתר בת שמואל והמגרש אשר עמנו עומד היום סלאמון (חתויל) ואחר בקשת המח"ר איך כתבו לנו בסתמא ששמו סלאמון ובהכרח שבזה סמכו עלינו לחקור ולדרוש הואיל והוא מצוי אצלנו לא כן באשה שעליהם מוטל וידוע דשם זה נגזר משם שלמה כמ"ש הג"פ סי' קכ"ט סס"ט ובעז"נ דט"ו וגם שאלנו לאנשים מעו"בי תונס ואמרו שכן ברור אצלם ולא יהיה אלא דנתברר להם שם ששמו סלאמון והעיקר הוא מקום הנתינה אע"ג דשם של מקום הכתיבה מובהק יותר וכמ"ש מרן סקכ"ט ס"ד והאמת שיש לחלק בין שני שמות לשם וקיצורו כמ"ש הג"פ שם ספ"ז מ"מ מידי פלוגתא לא נפקא יעו"ש בשורש הדברים מ"מ כתבם הבהיר שכתבו סלאמון מידי ספיקא לא נפקא ואם כוונו להודיענו שיש ספק בזה שכך שמו דוקא או לא אין ספיקם זה מוציא מידי ודאן של העדים שהם מעו"בי הנז' שהעידו בפנינו שעיקר שמו שלמה ובעז"נ שם כתב דיש מי שקורא סלאמון דוקא והביאו הרב חיד"א שם דמ"ה ע"ג אלא שהוא ז"ל דחה דבריו ובהיותנו מסתפקים בזה שאלנו לו על קריאתו בתורה ואמר שקורין אותו שלמה הן בעו"בי תונס הן בכאן וברוך ה' אשר הנחנו בדרך אמת והמגרש נאמן בזה וכמ"ש הג"פ סק"ך סי"ב ממהרי"קו בשם באלי וכן ממהר"י וויל בשם יונתן ויהונתן וכפי דעת הרב חיד"א שם אין לכתוב אלא שלמה בלבד אך אנן בדידן כתבינן כל הקיצורים ובשגם נראה דמנהגם אינו כן והוא ממה שכתבו לנו בשם המתגרשת אסתר והבעל אמר לנו שיש לה קיצור סתיתרה מ"מ כתבנו שלמה דמתקרי סלאמון לחוש לכתבם שהזכירו לנו קיצור זה כתבנוהו כמנהגנו אבל במתגרשת לא חששנו לקיצור שמה כיון שהם לא כתבוהו והב"י סקכ"ט כתב מהקונדריסים שלמה המכונה סלמאן וכן בב"ש ועיין להרב יד אהרן שם אות ק"א ובס' זרע אברהם סי"ד ממ"ש מהר"י זאבי במרדכי מדידך ועיין מ"ש הרב יד אהרן אות קי"ד מס' אורים גדולים ולהרב פ"הא ח"א דס"ז והגט הזה נכתב כנוסח מקום הנתינה שכן צריך להיות וכמו שכתבנו לעיל וידענו נוסחתם מהגט הנ"ל שהובא מהתם להכא וכתבנו למנין שאנו מנין כאן ולא כמנהגנו למנינא דרגילנא לממני ביה וכן כתבנו דעל כיף ימא יתבא כמנהגם ולא כמנהגנו דעל כיף ימא מותבה וכתבנו אנת אנתתי וכו' בכל מקום שאת עומדת אע"ג שהם לא כתבו זה וכ"נ פשט דברי מור"ם סקכ"ט סי"ד מ"מ הג"פ כתב ממהריק"ש דרבים פוסלים אם לא כתבו וראוי לחוש לדבריהם ע"כ ודילגנו מלת ולאתריכי כיון שאין כותבין מקום עמידתה מסויים וכמ"ש הג"פ שם סט"ו ובסקכ"ו סל"ח וע"ט ובתיבת פיטורין כתבנו בחד יו"ד לבד אחר הרי"ש כמנהגם ע"פ מ"ש הג"פ וה"ה לבני אשכנז דנהגו לכתוב פטורין