שדה מגרש ריא

ומהר"א מוטאל כתב שיש שם עצם איש בן סוסאן ורמזנוהו לעיל וכיוצא בזה כתב הרב חיד"א משה שאשו. וכיון דעיקרו מיוסף שהוא בסמ"ך כן הוא הקיצור כסמ"ך ולא בשי"ן דומיא למשה שאשו דעיקרו ממשה בשי"ן כן קיצורו שאשו בשי"ן

(ל"ד) בשני בשבת בשנים עשר יום לירח תשרי שנת ח"א ושש מאות ושש לב"ע נתן גט כריתות רחמים דמתקרי חומאני בן אליהו לאשתו רחל בת חי ועידיו יוסף בן דוד ושלמה בן רחמים בן לוי והצרכנוהו לשלש לפי ששם אביו כשם המגרש ושמא יאמרו חתם בגט אביו וכן חשש הרב פ"הא ח"ד. וגט ראשון נפסל יען כי העד הזה כתב בטעות מה שכתב וכתב במקום הגרר בן ובשגם שיש להקל וכמש"ל בכיוצא בזה מ"מ כיון דאין לנו שום דחק כתבנו אחר וצוה פ"א להסופר כבתחילה אך ביטול מודעות כתב מהרי"ך אף אם כבר נחתם אין צריך פ"א ביטול מודעות

(ל"ה) גט שליח הולכה לפה מתא שלוח מעו"בי תונס יע"א בשלישי בשבת בארבעה. עשר יום לירח שבט שנת חמשת אלפים ושש מאות ושש לב"ע למנין שאנו מנין כאן במתא תונס דעל כיף ימא יתבא אנא יוסף בן אליהו העומד היום במתא תונס וכו' וכל שום אחרן וכו' ושבקית ופטרית ותרוכית יתיכי ליכי אנת אנתתי אסתר בת אליהו וכו' וראיתי בו כמה גמגומים. ראשונה במה שכתבוהו כנסחתם והיה להם לעשות עיקר ממקום הנתינה כנודע ויעויין בג"פ סקכ"ט ספ"ח ופ"ט ובס' דבר משה ח"א דקפ"ו ובס' עולת שמואל דל"ז ובס' מכתם לדוד למהרד"ף דקס"ג ובס' לשון זהב דכ"ט ע"ד ובס' בארות המים דף ר"ד ובליקוטי שמות בס' טיב גיטין דכ"ה ע"ב ודכ"ו ע"א וכ"כ בחק"ל סנ"א ומכל הנז' מבואר גם בנוסח הגט ועיין למהר"י מאיו בס' פאת ים בכמה גיטין שנשתלחו למ"א וכתב ז"ל שסידרם כפי נוסח מקום הנתינה- גמגום ב' שכתבו בו ולאתריכי וכתב הג"פ ממהרלנ"ח ומהרי"קש דבגט שליח אין לכותבו וידענא דבדיעבד כשר וכמ"ש הרב חיד"א בח"ש ח"א סט"ל סי"ג. גמגום ג' דכתבו דעל כיף ימא יתבא ולשון מרן בש"ע דעל כיף ימא מותבה ובנהרות כתב דיתבא על נהר פ' ומור"ם בנוסח הגט ססקנ"ד כתב דיתבא על כיף ימא וכ"כ מרן בתשו' על ע"הק טבריא ת"ו וידעתי דהג"פ כתב דאין הפרש בין מותבה ליתבא. גמגום ד' שלא האריכו הווי"ן שצריך להאריכן דלכתחילה צריך כן ועיין בג"פ קכ"ט סס"ה וס"ו. גמגום ה' שתיבת פיטורין כתבוה בחד יו"ד האחרונה דוקא דכתב הג"פ סקכ"ו סמ"ט ממהר"א בצלאל וממהר"א מונסון דבשני יודי"ן כשר אליבא דכ"ע ובחד יו"ד האחרונה דוקא הוא פסול להרא"ש וכנ"הג שם הגב"י אות כתב דכמה מרבוותא סברי דאם השיירות מצויות אין לינתן וכבר הם יודעים מנהגנו ונוסחתנו כאשר קדם להם בגט מומר ע"י שליח מהכא להתם ואיברא דאנן בדידן בעת שליחות הגט הנז' לא ידענו מנוסחתם ומה שיכולנו לדעת עשינו כמו למנין שאנו מנין דאנו כותבין למנינא דרגילנא לממני ביה וכתבנו כנוסחתם למנין שאנו מנין כאן ובתיבת פיטורין לא ידענו וכתבנו אותה כנוסחתנו בשני יודי"ן דזהו דרך ישרה אליבא דכ"ע כנז"ל וכדי שלא לעגן את האשה סמכנו על הג"פ דדעתו אם בא ממד"ה בחד יו"ד כשר. גמגום ו' שהערוי של הגט אינו ערוי כ"כ כמו שאנו נוהגין. גמגום ז' שבשטר ההרשאה שביד השליח קיימו אותו על תיבה שנכתבה ביני שיטי וגם על תיבה הכתובה בטעות והיה להם לחוש לכתחילה למ"ד אין עושין קיום אלא כותבין הרשאה אחרת כמ"ש הי"א ח"ב סקמ"א הג"הט אות מ"ד. גמגום ח' כתוב בההרשאה הנ"ל נותן לך רשות מעכשיו לעשות שליח ושלוחך שליח ושליח אחר שליח אפילו עד מאה שלוחים ונוסח זה לקוח מהרב המני"ח דס"ג ובס' בארות המים דקפ"ה ע"ד וכ"כ בספר דבר משה דקע"ט אלא שכתב במקום ושלוחך שליח ושלוחך לעשות שליח והוא לשון ברור יותר ונוסח הב"י לעשות שליח ושלוחך שליח ושליח שלוחך שליח וכ"כ מהרי"ך בבתי כהונה דפ"ו וביד אהרן ח"ב דקל"ט ועיין נוסח הכנ"הג דקצ"א והג"פ בסופו דקצ"ו והרב המכתב דקי"ו. גמגום ט' כתוב בההרשאה הנז' סימני הגט ריש שיטה ג' וכו' ובסופה וכו' וריש שיטה ה' וכו' ובסופה וכו' ולא יותר ומלבד שלא מצאתי סימן לשיטה ה' בשום ספר כי מה שנמצא בסדרים הוא שיטה ג' ושיטה ו' ושיטה ט' עוד בה שלא כתבו אלא סימן לשני שיטות ולא יותר והיה צריך לכתוב סימן לשלשה שיטות כמ"ש הכנ"הג דאין לפחות מסימן ג' שיטין. עוד כתוב בההרשאה הנז' שקיבל עליו בחרם ובש"ח שלא לבטל את הגט ולא את השליח האמת שכן הוא בסדר הרב הב"ש והג"פ בסופו וה' המכתב ובס' בארות המים ובס' פני יצחק שבס' מכתב לחזקיהו ובס' שמש צדקה אבל הנוסח היותר ברור ולא את השליחות וכמ"ש הרב יד אהרן ח"ב דקל"ו ומהרי"ך דפ"ו. ומפני הלחץ זה הדחק הכשרנוהו כי רחוק להשיג גט אחר

(ל"ו) ברביעי בשבת בשנים ועשרים יום לירח שבט שנת ח"א ושש מאות ושש לב"ע נתן גט כריתות דמתקרי חי בן משה לאשתו יאקותה בת בנימן ועידיו יוסף בן דוד ויצחק בן יעקב ויאקותה משפטה בתי"ו כמ"ש המני"ח וכ"כ ה' חיד"א בח"ש ח"א דמ"ד ע"ג ודלא כהג"פ סקכ"ט סק"ל וכ"ה בס' חיים וחסד וס' זכות אבות לחכמי המערב וכ"כ הי"א ח"ב דקכ"ה ממהר"ש ויטאל. וטעם שכתבנו דמתקרי חי שנודע לנו שהיה לו שם אחר ונשתקע

(ל"ז) בשני בשבת בשבעה ועשרים יום לירח אדר שנת ח"א ושש מאות ושבע לב"ע נתן גט כריתות בסעד בן דמתקרי חי לאשתו זמרדה בת אפרים ועידיו שלום בן חיים ויצחק בן יעקב. ושם בסעד הוא לשון מזל כמו שם סעד אבו סעד אם אסעד סעיד סעידה וכיוצא ונכתב בן דמתקרי חי יען שידענו שהיה לאביו שם אחר ונשתקע ממנו וכבר כתבנו לעיל בזה בס"ד שגם באבות כתבינן דמתקרי לרמוז לשם שנשתקע ודלא כמ"ד דדוקא בשם המגרש והמתגרשת ולא באביהם

(ל"ח) בשלישי בשבת בכ"ח יום לירח אדר ש' ח"א ושש מאות ושבע לב"ע נתן גט כריתות סעדאן בן רחמים לאשתו אסתר בת שבתי ועידיו שלום בן חיים וחיים בן אברהם ולפי שעה לא נמצאו עדים אחרים והוצרכנו לשלש בעד הראשון שלא יאמרו אב ובנו חתמו בגט וחתם שלום בן חיים בן יהודה ויצאנו מהערעור הנז' דאלו חיים העד השני הוא בן אברהם. ושם סעדאן הובא בהמני"ח דנ"ד והוא מלשון מזל כמו שם סעד הנ"ל. ושם שבתי ידוע מ"ש מרן שהוא בלא אל"ף אחר התי"ו ושם אדם הוא