שדה מגרש רי

נמשך לו משם אביו מכלוף שגם לו קיצרו שמו הילוף ולכן משפטו דמתקרי. והמגרש קורין אותו לתורה בשם חי אבל קריאת ב"א הילוף. ושם מסעודה כבר כתבנוהו לעיל. ואירע שבשם המתגרשת בא זבוב ומשך מהיו"ד שמאלית של העי"ן תג אחד למעלה ולא נגע בשום אות כלל וכן מהדל"ת והוי"ו והה"א ואין זה ענין למ"ש מור"ם סקכ"ה סט"ו במשיכת זבוב דהתם בנדבקו בהאות עצמה והא דידן דומיא למ"ש הפר"ח שם אם נמשך מהאות מהדיו קוץ כל דהו באופן שאינו משנה צורת האות וגם ניכרת לתינוק דלא חכים ולא טיפש כשר ורמז דבריו ה' י"א שם ובא"ח סל"ב ופסקו הרב אמ"ל דנ"ד וכן ה' לד"א סכ"ג וכן הוא אם נמשך הדיו מלמטה מהאות ואינו משנה צורתה וכמ"ש בס' לשון למודים דס"ג מס' בני חיי ורמזו ה' חיד"א במח"בר א"ח סרפ"ב והבאנו תינוק דלא חכים ולא טיפש וקראה ומהיות טוב אחר שנתייבש קודם שכתב כדת משה וישראל אמרנו לו שיגררם בנחת ולרוב דקותם לא היתה ניכרת הגרירה

(ל') בשלישי בש' בשבעה ימים לירח מרחשון ש' ח"א ושש מאות וארבע לב"ע נתן גט כריתות שושן בן יעקב לאשתו זמרדה ועידיו מרדכי חיים בן עזיאל ויוסף בן דוד. ושם המגרש כמו שכן כתוב במקרא כמ"ש מהר"א מוטאל ודלא כהריב"ש שכתוב באל"ף ע"כ ובהריב"ש סקע"ד כתוב בסמ"ך אך אין כאן אל"ף אבל בהרשב"ץ ח"א סנ"ז כתבו בסמ"ך וגם באל"ף אחר הס"ך השנייה האמנם אין ללמוד מזה לשם העצם דאינהו בכנוי משפחה קאמרי ואולי דלא ע"ש שושנים איקרו אלא משורש אחר הוא. והנה העד הראשון אינו ניכר בשם מרדכי וכ"ע קרו ליה חיים זולת בחתימתו חותם מרדכי חיים וחתימתו שכיחא טפי מעליית ס"ת בפרט שהוא ש"ץ וכשרוצים הצבור שיקרא הוא בתורה אומרים לו בכבוד והוא מברך לקרוא בתורה בלי קריאת שמו ולכן עשינו עיקר משם מרדכי להקדימו. ובאביו עזיאל חסר וי"י שכן הוא בכל המקרא כמ"ש מהר"א מוטאל והב"ש וכ"כ הכנ"הג בשער השמות והג"פ בעז"נ דח"י ואפילו שהוא חותם בוי"ו ודלא כט"ז וכמ"ש הכנ"הג שם ולא דמי לשם בנימן ודוד דהולכין אחר חתימתו דהתם איכא מיעוטא בכתובים כן וכ"כ הי"א בשם אהרן דאם חותם בוי"ו טועה הוא כיון שבכל המקרא חסר ויישב שם גם למהריק"ש דסובר אם חותם יהודה באל"ף יכתבו כן בגט יעו"ש. והנה גט ראשון נפסל כי הדל"ת של שם המתגרשת כתבה ה"א ואם יגרור הוא חק תוכות ואע"ג דהאריך הגג אחר שגירר לא עשה ולא כלום כל שהאות ע"י גרירה ואריכות גגה מה מועיל. וגט שני ג"כ נפסל דאחר שנגמר וחתמו העדים ראינו יו"ד ראשונה של האל"ף דתיבת ולאהבתי אינה נוגעת וכמה פעמים קרינו אותו ולא הרגשנו ושגיאות מי יבין וה' יצילנו משגיאות וידוע מ"ש מור"ם סקכ"ה לתקן קודם כדת משה וישראל או לפחות קודם החתימות וכתב הב"ש והלח"מ דאם כבר נחתם הוי נחתם בפיסול אע"ג דהג"פ ס"ע כתב דלמרן ומהריב"ל והב"ח יכול לתקן גם אחר החתימות וכיוצא בזה כתבנו לעיל לסמוך להקל מ"מ הן עוד היום גדול ואין לנו שום דוחק ומוטב לצאת מכל ערעורי ופקפוקי אליבא דכ"ע. וכן גט ג' נפסל יען כתב בשבת ב"פ והן אמת דיכול לגרור אחת מהם ולהניח מקומה חלק דכיוצא בזה הכשרנו לעיל מ"מ לצאת י"ח הג"פ כיון דאין לנו דוחק

כתבנו

(ל"א) ברביעי בשבת בשנים עשר יום לירח תשרי שנת חמ"א ושש מאות וחמש לב"ע נתן גט כריתות חיים בן אברהם לאשתו דינה בת עזורה ועידיו נסים בן פריגה ומרדכי חיים בן עזיאל. ושם עזורה לא נמצא להדיא ואין ללמוד משם עזרא שנכתב באל"ף משום ששם מצינו שם איש עזרא הסופר דאל"כ משפטו בה"א דקרא כתיב עזרה בצרות בה"א ולכן כתבנוהו בה"א ושם פריגה כ"כ במהריק"ש אבל בעז"נ כתבו בוי"ו אחר הפ"א. וכן בס' דרכי נועם ס"ו ולא עוד אלא שכתבו בשני יודי"ן והכל הולך אחר מבטא המקום כי המקומות הללו אין הפ"א במלא פום עד שיצטרך להוי"ו וכן אין היו"ד נרגשת עד שיצטרך להטיל ב' יודי"ן וכמ"ש בס' דבר משה דקע"ה ע"ג דכשהיו"ד נעה צ"ל שני יודי"ן ובה"א לבסוף יען שהוא שם ערבי ונוהגין בו כל"הק

(ל"ב) באחד בשבת בארבעה עשר יום לירח מרחשון שנת חמ"א ושש מאות וחמש לב"ע נתן גט כריתות אליהו בן מרדכי דמתקרי מרידך לארוסתו גזאלה בת הלל ועידיו נסים בן פריגה ומרדכי חיים בן עזיאל. ושם מרידך כבר כתבנוהו לעיל. ובשם הלל חסר יו"ד כמו שכן בכל הש"ס ואע"ג דמרן כתב דיש מי שאומר לכתבו ביו"ד כתב הג"פ דדעתו אינו כן וכ"כ מהריק"ש בהגהותיו סקכ"ט ושכ"כ מהרימ"ט בס' השמות אלא דאם עבר וכתב ביו"ד כשר ע"כ והלבוש הביא רמז שהוא ביו"ד ממ"ש משה לעיני כל ישראל וכן אל מול פני המנורה ס"ת הילל ובספר השמות הביאו הב"ש שכתב מהאר"י החי חסר יו"ד שהוא מיסוד מרע"ה ושניהם נרמז בשני שמות של ע"ב שהם מה"ש לל"ה ועליו רמז הקב"ה למרע"ה היה לך לעזרני ובב"ש הביא מהז"ם והס"מ והט"ז לכותבו ביו"ד וכ"ה בס' טיב גיטין שכ"ד מהרש"ל ואנן בדידן אין לנו אלא דעת מרן בבדק הבית כמ"ש הג"פ וכתב הכנ"הג שכן המנהג וכ"ד הפ"הא ח"ב דף פ"ד ע"ב. ואירע בחתימת שם אבי העד הראשון בפ"א של פריגה שנדבקה היו"ד למטה ואם יגרר הוי חק תוכות בשגם שי"ל דיכול למחוק הפ"א ולהניח מקומה חלק ויכתוב פ"א אחרת כתקנה וישלים שאר האותיות וחכם אחד נר"ו שהיה עמי אמר לי לא נכון לעשות כן כיון דתיבת בן מרוחק קצת והיינו החלק של הפ"א שגירר פן יחשבו הרואים דהעד הוא פריגה ולא נסים בנו ואני עניתי דלא חש לקמחיה ועדיפא מינה כתב הי"א ח"ב דקל"ה עד שחתם בשני שיטין כגון שכתב בן לאדוני ובשיטה שלמעלה כתב אלעזר הכהן כשר הרי דלא חש שיאמרו שהעד הוא אלעזר אביו כ"ש הכא שהוא בחד שיטה והורינו לו שיגרר דבאבי העד יש להקל בחק תוכות כנז"ל

(ל"ג) ברביעי בשבת בשבעה ועשרים יום לירח סיון שנת ח"א ושש מאות וחמש לב"ע נתן גט כריתות יוסף דמתקרי סוסו בן דוד לאשתו מרים בת חי ועידיו נסים בן פריגה ומרדכי חיים בן עזיאל. ובתורה נזכר שם עצם איש גדי בן סוסי ונמצא בהרשב"ש סתקפ"ז וביכין ובועז ח"א ס"ע וסקל"ט סוסו שם עצם איש אך בזה נתברר לנו שעיקר שמו יוסף וכן קורין לו לס"ת וכ"כ בכתובה אך להיות שאביו ואמו מעו"בי תונס יע"א וידענו שמי ששמו יוסף קורין לו סוסו לגעגוע וכיוצא וכיון דכ"ע הכי קרו ליה כתבנוהו לטפל. ומשפטו דמתקרי כיון שהוא מעיקר השם