שדה מגרש רח

השמטנו אותו וכבר ידוע כל שיש ספק בשם האבות העדרו טפי עדיף ממציאותו ומה גם באבי האשה יש להקל יותר כידוע וגם שהשמטנו שם אביה גם תיבת ולאבהתיכי השמטנוה ואחר כתיבת הגט הרגשנו בתיבת מותבה שכתבה באל"ף ואין לחוש ואעיקרא דעת מרן כן הוא סדר כתיבתה. ושם מסעודה הובא בשמות למהריק"ש ומהר"א מוטאל ובס' המני"ח ובס' פ"הא ח"ד די"ב וכן בס' זכות אבות וס' חיים וחסד לחכמי המערב ובספר זכות אבות הנ"ל שכתבה באל"ף אינו כן והוא ט"ס בלתי ספק

(כ') באחד בשבת בתשעה ועשרים יום לירח תמוז שנת חמ"א ושש מאות ואחת לב"ע נתן גט כריתות שלום בן ראובן לאשתו מזלה דמתקריא בזול בת יעקב ועידיו יוסף בן אליהו ומרדכי בן יצחק. ובזול ידענו שהוא קיצור משם מזלה וגט ראשון פסלנוהו יען שהשמיט הסופר יו"ד ראשונה דתיצביין ובשגם אינו אלא מנהגא בעלמא כמ"ש מרן סקכ"ו סכ"ב מ"מ כיון שאין לנו שום דוחק והן עוד היום גדול למה לנו לשנות מהמנהג

(כ"א) באחד בשבת בשבעה ימים לירח אב שנת חמ"א ושש מאות ואחת לב"ע נתן גט כריתות משה בן יצחק דמתקרי חויגה לאשתו שמחה דמתקריא מיחה בת רחמים ועידיו ישראל בן חיים ויוסף בן אליהו. ושם חויגה הוא קיצור לשם יצחק חוגה וכנז"ל אלא דלקטנות הענין קורין חויגה. ושם מיחה הוא קיצור לשם שמחה והגו"ר בכלל א' סכ"ג מביא קיצור שמיחה ושימוח ובס' דבר משה ח"א מביא קיצור שמחה שימו ומהרימ"ט מביא שמחה שמחולה ובס' בארות המים מביא שמחה שימהא ובס' פאת ים מביא שמוחה. ודע דהעד הראשון רובא דעלמא קרו ליה צאנין ובמחוז הזה הוא קיצור לשם ישראל ומחליפין השי"ן בצד"י באותיות זשסר"ץ. והנה ידוע דהעד כשיש לו ב' שמות אין לכתוב דמתקרי וכעת לא מצאתי שעשו הפרש בין המגרש והמתגרשת להעדים בחתימה רק בכנויים דכתב מור"ם סי' ק"ל דהעד אינו כותב כנוי כמו במגרש והמתגרשת וכ"כ ה' הלבוש שם ובס"ה להב"ש וכ"כ הכנ"הג בעדות מיוחדת סח"י והיא"ה דקל"ה ובס"ה להג"ף סקנ"ז ומהרי"ך בסדר הגט דף פ"א ע"ד וכן בס' פני יצחק והוא לקוח מס' ת"הד סרל"ב והביאו הב"י סקכ"ט ומ"ש בס' לב שלמה דף ס"ג ע"ג בהיקף שני חצאי לבנה ואם צריכים העדים לחתום בשני שמות בגט יאמר דמתקרי פ' או המכונה ע"כ היינו על אמירת הבעל כשיצוה אותם דוקא ולא שיחתמו כן אלא שהרב פ"הא ח"ג דל"ו ע"ב עשה מעשה בהעד דכ"ע קרו ליה בכור וכתב המכונה בכור אך בקיצור השם כעת לא מצאתי גלוי והסברא נותנת דהוי ככנוי דאין לכותבו דזיל בתר טעמא הואיל והעדים ניכרים ע"י כתב ידם מבלי פירוש שמותם ומה שחותמים אינו אלא מפני תיקון העולם אפילו לר"מ דאמר עידי חתימה כרתי משא"כ בהזכרת שם האיש והאשה בגט שהוא ע"י הסופר וכמ"ש הת"הד שם מהאי טעמא נימא בקיצור השם דאינו מוכרח לכתבו וביש לו שני שמות גמורים אם חתם המובהק פשיטא דכשר כמ"ש הג"פ סקכ"ט סק"א וה' בארות המים דר"ח הביאו בלח"ש דקמ"ז ע"ד סבר לה מר אם חתם בשם שני כשר והעד הזה עצמו ראינו בגיטין מכ"ד שלפנינו שלא חתם כי אם שמו לבד ישראל בודאי דסברי לה כמ"ש

(כ"ב) בשלישי בשבת בששה ימים לירח אב שנת חמ"א ושש מאות ואחת לב"ע נתן גט כריתות שלמה בן יעקב לאשתו ערביה בת שלום ועידיו ישראל בן חיים ויוסף בן אליהו ובשם ערביה הי"אה הביא משמות שבמהריק"ש וממהר"א מוטאל בשני יודי"ן אבל בהמני"ח הביא בחד יו"ד וכ"נ ממ"ש מהריט"ץ סרל"ב בשם עפיה וכן בלשון רז"ל שכן קורין בערביא שהיא בחד יו"ד אע"פ ששם לשון ארמי בזה יש ללמוד משם משא"כ באל"ף שלבסוף ומ"ש הרב חיד"א בח"ש בשם טורייה בשני יודי"ן יש לחלק וכבר ידוע מ"ש שיש טעיות בשמות שבמהריק"ש

(כ"ג) ברביעי בשבת בשבעה עשר יום לירח אב שנת חמשת אלפים ושש מאות ואחת לב"ע נתן גט כריתות אברהם בן רחמים לאשתו צנדידה בת רחמים ועידיו מכלוף הכהן בן יצחק הכהן ויהודה הכהן בן משה הכהן. ושורש שם צנדידה מלשון גדולה וגבורה שכן מתרגמין בערבי תיבת אלוף צנדיד וידוע דשורש השר"ח מרבינו סעדיה ואם יכתב בסמ"ך סנדידה יהיה פירושו לשון סמך שפירושו בערבי מסנד וכיון ששורשו בלשון הקדש בסמ"ך מוכרח שגם פירושו כן משא"כ שם צנדידה אין פירושו מלשון סמך ועזר. ולכותבו בשי"ן אין לו מקום וכן בזיי"ן. וכתבנו דמתקריא יען דראינו בכתובתה כתוב סלטאנה ועכשיו אין מי שמכירה בשם זה כהוראת מהרימ"ט בשם אבגלי ובשגם צנדידה אינו מן השם עין רואה להרב חיד"א בשם טורייה שכתב וז"ל ואפילו בשם ופירושו ושם וכנויו כל שנשתקע שם ראשון ולא קרו ליה כי אם בשני אי כתב שם ראשון מפסיל אפילו שהשני פירוש או כנוי וכן עשה מעשה אע"ג דשמה הראשון אסתר כתב דמתקריא טורייה ויעויין בס' פאת ים דס"ו ע"ג שהוא בהפך ממ"ש הרב חיד"א ויש לסמוך יותר עליה דהרב חיד"א דעינו ראתה כל טוב ומופת דורו היה

(כ"ד) באחד בשבת באחד ועשרים יום לירח אב שנת ח"א ושש מאות ואחת לב"ע נתן גט כריתות מבורך בן משה לאשתו מסעודה בת משה ועידיו מכלוף הכהן בן יצחק הכהן ושלמה בן רחמים ואע"פ ששמות אבותיהם שוים וכן בגט הנז"ל אינו מן ההכרח לשלש דיאמרו אח נשא אחותו וכמ"ש הרב פ"הא ח"א דס"ז ובח"ג דל"ה. ואירע שבתשלום שיטה שמינית כתב דתיצביין ועדיין צריך לו ד' שיטין ואולי יגמר הגט בפחות מי"ב שיטין ואמרנו לו שבשני שיטין שיטה ט' ושיטה יו"ד יכתוב אותיות רחבות באופן שלא תפסד צורתן ואינש לא ימחא בידיכי וכו' באופן שיכתוב והרי את מותרת לכל אדם בחר שיטה ובשיטה י"א יכתוב ודן וכו' עד פיטורין ובשיטה י"ב כדת משה וישראל ובשעת בדיקת הגט ראינו בתיבות די יהוי נראים כתיבת אחת והכשרנוהו מטעם דכתב מרן סקכ"ו דממנהגא בעלמא הוא שכותבין בשתי תיבות ומור"ם שם הכשיר אם כתבם בתיבה אחת ויעו"ש בנוסחת הרא"ש בפסקיו שהביא הב"י שם ובטור ובסמ"ג כתוב בחד תיבה ואירע עוד בשם אבי העד יצחק נדבק קצת הקו של הקו"ף לגגה ומאליו ומעצמו הפרידה בסכין ולא ידענו מזה עד אחר הנתינה והאמת דהרב ת"הד סרכ"ט היקל באבי העד אך מור"ם סק"ל לא היקל רק במקום דוחק או חשש עיגון ועיין למהרש"ך סקמ"ב ומה שרמז הרב יד אהרן שם סכ"ו בפרט לדעת מרן גם בגט עצמו מקיל כה"ג כמ"ש בס' לח"ש דקמ"ז