שדה מגרש רז

(י"ז) באחד בשבת בשלשה ימים לירח טבת ש' חמשת אלפים ושש מאות לב"ע נתן גט כריתות מאיר בן יהודה לאשתו דמתקריא גוהרה בת דמתקרי יעקב ועידיו מרדכי בן מסעוד ושלמה בן רחמים. והמגרש והמתגרשת גרים מארץ אחרת והוחזקו בעיר זו כמה חדשים וכתובתה מעיר ארג,יל בידה וכתוב בגווה אגואהר ואמרו שהם מהמערב הפנימי ושם אין מכירין שם אגואהר רק שם גוהרה אלא שבארג,יל אינן יודעין שם גוהרה כי אם גואהר לכן כתב בכתובתה כן ובפה העירה שהוא מקום הגירושין כ"ע קרו לה גוהרה אלא שבעלה ואמה אמרו שאיזה פעמים קצת ב"א בעיר הזאת קרו לה גוהר או גואהר. והנה מה שאמרה שבמערב הפנימי אין שם שם אגואהר אינו כן דבשמות אשר בספר זכות אבות ובס' חיים וחסד שהם מחכמי המערב כתוב שניהם יחד גוהרה ואגואהר ומ"ש בכתובתה אגואהר מדברי הג"ף סקכ"ט סקל"ב מוכח דשם שכתוב בכתובה מילתא היא אם לא שהסופר שאלוהו והשיב דמסברא עשה כן יעו"ש וכמו שהקשה מדברי הג"ף הנז' הרב חיד"א בח"ש ח"א דמ"ה ע"ג וע"ד הרב דברי אמת יעו"ש. ואיך שיהיה כיון דבעיר זו מקום הגירושין קצת ב"א קרו לה גוהר או גואהר כתבנו דמתקריא גוהרה. ובתיבת דמתקריא שם רמז לשתי שמות הנז' ולא כתבנום בפירוש יען לא הוברר לנו איזה משני שמות הנז' קרו ליה רובא כדי להקדימו לשם האחר ובתיבת דמתקריא יוצדק גם על שני שמות כמ"ש הרב זרע אברהם סי"ג ואתו עמו הרב משאת משה ח"ב א"ה דט"ל ונדונו שם כנ"ד וכ"כ בס' אות היא לעולם דס"ח ע"ג וכתב שכ"כ בעל מ"ע דמתקריא לרמוז לשני שמות וסמכנו על מ"ש מרן כותבין שם שהוא רגילים בו ויודעים בו ביותר ואומר שם פ' וכל שום שיש לו אף שמנהגינו לכתוב אפילו הקיצורים שאני הכא שנסתפקנו ספק הנ"ל. ומה שכתבנו בת דמתקרי יעקב משום שאמרה שאביה נקרא ג"כ עכו בדגשות הכ"ף וכן עשה הרב חיד"א שם דמ"ג בשם אברהם וואלף וכתב שם דגם בשם האבות עבדינן כהוראת מהרימ"ט בשם אבגלי לאפוקי ממי שערער ע"ז והוא ביא"ה דק"ט ושכ"כ הרב דברי אמת וכן ראיתי בספר פאת ים דס"ז ע"ד ולא הזכיר מדברי הרב דברי אמת זולת אם אותו שם הוא מקיצור שם ראשון אינו צריך לזה יעו"ש. ובשם העד מרדכי בשעת החתימה אמר שיש לו שם בן ציון והרב חיד"א הביא שם זה והיינו נבוכים בזה דאולי יחשבו דהוא שילוש מרדכי בן ציון בן מסעוד משום דהעד אינו כותב דמתקרי כנודע עד שחקרנו ודרשנו מאביו ואמר להד"מ ומעולם לא קראו אלא מרדכי. ושם מסעוד הובא במהר"א מוטאל ובכנ"הג א"ה סקי"ט הג"הט אות נ"א ובעז"נ די"ג מהריב"ש סקע"ו ובס' הגלגולים דל"ו ע"ד וכן בס' שבחי האר"י ובספרי חכמי המערב הנז"ל והרב חיד"א שם בח"ש דמ"ג ודמ"ח ובס' עולת שמואל דל"ז ובס' פאת ים דס"ב ודס"ה ובס' טיב גיטין דל"ה. ושם גוהרה הובא בעז"נ דל"ג וכהמני"ח ופ"הא ח"ג דף ל"ו ולב"ר מניה דבר ס' ברכות המים דקל"ו ובשמות למהריק"ש כתוב גוהררה והפ"הא שם תלה בט"ס ובספרי חכמי המערב הנ"ל דכתבוה באל"ף לבסוף לא ידעתי למה

(ח"י) ברביעי בשבת באחד ועשרים יום לירח אייר שנת ח"א ושש מאות לב"ע נתן גט כריתות מרדכי דמתקרי מרידך בן שלום לאשתו דמתקריא גמארה ודמתקריא כמורה (בכ"ף רפויה) בת אברהם ועידיו יוסף בן אליהו ומרדכי בן יצחק. ואע"פ שאין מנהג ליתן גט באייר כמ"ש מור"ם שעת הדחק ומקום עיגונא שאני שהמגרש הזה המיר כבודו ורצה לברוח בספינה המוכנת לילך למלט נפשו מני שחת. וכתבנו דמתקריא שידענו שהיה לה שם מהעריסה ונשתקע וע"פ הוראת מהרימ"ט לרמזו בתיבת מתקריא ורובא קורין לה גמארה ולכן הקדמנוהו למיעוטא דקרו לה כמורה. כתבנו ודמתקריא בוי"ו אע"ג דמהר"י מינץ כתב דאין לכתבו בוי"ו כי אם בכנויים וה' נחלת שבעה הביא סמך לזה וכ"ד הב"ש בסקכ"ט והביאו ה' יא"ה דקי"ג וכ"כ בס' טיב גיטין הרואה יראה במזכרת הגיטין אשר בס"ס הרב המכתב דכתבה בוי"ו וכ"כ ה' יא"ה שם מס' דבר משה ח"א סנ"ח והביאו הלח"ש דף קנ"ח ע"ד וכ"כ ה' חיד"א בח"ש ח"א באברהם חיים יעו"ש וכ"כ בס' פ"הא ח"א דס"ו ע"ד ויעו"ש מה שציין וכ"כ בס' פאת נגב דס"ג ע"א וע"ב וכ"כ בס' טיב גיטין בילקוטי השמות דל"ח ע"ב דמתקריא ודמתקריא. ובשם המגרש שכתבנו מרידך עיין בס' פ"הא שם דס"ז ע"א כ"ש למנהגינו דכותבין כל הקיצורים כמ"ש בתחילת קונטריס זה ומשפטו בלא אל"ף תחילה כמ"ש שם ועוד כיון דנגזר משם מרדכי ואזלינן בתר עיקר השם וכמש"ל בשם מבארכה כ"ש במרידך דבמבטא אין כאן תנועת האל"ף במחוז הזה. ושם אבי המגרש שלום כן משפטו בוי"ו כמ"ש הג"ף סקכ"ט סקכ"ה ובעז"נ דכ"א וכתב מהר"א מוטאל שכן כותבין ברוב המקומות והמני"ח כתב שכן הסכימו חכמי ירושלים וקושטא וקצת מחכמי מצרים וכ"ה בס"ה להב"ש וכ"כ ה' פ"הא בח"ב דפ"ג ובס' אגורה באהלך דפ"ג ע"ב ובספר פאת ים דס"ה ויעו"ש מ"ש ליישב מ"ש הרב משאת משה על דברי הג"פ הנ"ל ועיין להרב טיב גיטין דמ"א מ"ש ישוב אחר דליתה לחששא לשם אחר שאותיותיו בכתיבתו כך

(י"ט) בשלישי בשבת בארבעה ועשרים יום לירח תמוז שנת חמשת אלפים ושש מאות ואחת לב"ע נתן גט כריתות מרדכי דמתקרי מרידך בן דוד לאשתו מסעודה ועידיו יוסף בן אליהו ומרדכי בן יצחק ולא כתבנו שם אביה יען שאמרו ששמו חי בנימן וקורין לו בשניהם יחד ולא ידענו אם בשעת מילה קראוהו בשניהם יחד דאז צריך לכתוב חי בנימן ולא דמתקרי וכמ"ש הג"פ סקכ"ט סס"ג ולדעתו אם כתב דמתקרי פסול ואם קראוהו בשעת מילה באחד מהם אף שאח"ך חיברו עמו שם אחר צ"ל דמתקרי וכמבואר מלשון מור"ם שם סי"ד שכתב אבל אם נקרא בשני השמות ביחד או שעולה כך לס"ת כשר ע"כ משמע דבדיעבד הוא דכשר וכמ"ש הג"פ שם. איברא דהרב קמ"ר ח"ב בש"ות ששם סט"ו צידד היינו דוקא בדאיכא דקרו ליה בב' שמות יחד ואיכא דקרו ליה בשם אחד ע"כ משמע אבל אם כ"ע קרו ליה בשני שמות ביחד הו"ל כאילו שניהם בשעת מילה וצריך לכתוב שניהם יחד ואם כתב דמתקרי פסול ואף שידענו שבקריאתו לס"ת נקרא בשם חי לבד מ"מ חתימתו לא ידענו אולי חותם בשניהם יחד ויש בזה צדדים וצדי צדדים כשהס"ת והחתימה סתראי נינהו וצריך לידע הי מנייהו רובא כמו שהאריך הג"פ בזה שם סי' צ"ח ותו אולי שם אחד מהם ע"י חולי וצריך להקדים השנוי כנודע ומכל הני ספיקי