שדה מגרש רו

לשם עקיבה וצריך לכתוב יעקב דמתקרי עקיבה ודמתקרי עגבאני וכל שיש ספק העדרו יותר טוב ממציאותו. וגט ראשון נפסל מחמת שכתב בדלא אניסא אע"ג דמרן כתב אם כתב בדלא אניס הגט כשר ה"ד משום דהוא לשון זכר ומ"ל אניסנא או אניס אבל בלשון נקבה משמע היא לא אנוסה אבל הוא אנוס ואין האיש מגרש אלא לרצונו ובגט האחר שכתב נפסל ג"כ שבשיטה ראשונה נמחק תיבה אחת ואמרנו לו שיחתוך אותה שיטה וישרטט שיטה שלמה למטה במה ששרטט לחתימת העדים ויעשה עוד חצי שיטה אחרת להעדים וכיון דבאותו נייר עצמו אין צריך לחזור ולצוות פ"א כמ"ש הג"פ סימן קכ"ב ס"ט. ואחר שנגמר הגט ראינו בתיבת חמשת שהחי"ת והמ"ם נכתבו על השרטוט הנה מדברי מרן שכתב יש ליזהר מלשרטט באבר מוכח דכותבין על השרטוט וכמ"ש הג"פ שם סנ"ד וגם בכותב על האבר כתב הב"ש והפר"ח שם אם כבר נכתב כשר ודברי מור"ם שם שקולים וכמ"ש שם הג"פ. איברא דמטעם זה ומטעמים אחרים מזהירין להסופרים שלא יכתבו עליו ממש כמ"ש הרב הנז' שם וכ"כ בס"ה לכנ"הג דקפ"ו ולהב"ש בס"ה סע"ז ובנ"ש דס"ו ובספר פני יצחק דף ו' ומהרי"ך והלח"ש דקמ"ב ובס' אגורה באהלך דמ"ג הכשיר בכתב דל"ת של דתיצביין על השרטוט אלא דהרב לב שלמה דס"ה כתב דרבו עליו חביריו ופסלוהו ואנן בדידן המגרש הזה היה שוטה ונשתפה אבל עדיין מבוהל קצת וכבר נפסל כמה פעמים וקשה הדבר לכתוב אחר שאם נטריח עליו לחזור ולצוות שמא לא ירצה דאעיקרא לא רצה לגרש כי אם אחר כמה פיוסים וסמכנו להקל בזה ומטעם זה הכשרנו בטעות אחר שהסופר כתב בסוף שיטה ט' והרי את מותרת לכל אדם ונשאר לו עוד ג' שיטות ומן הידוע כי בשיטה יו"ד נכתבות ה' תיבות אלו כדי שבשיטה י"א יכתוב מן ודן וכו' עד פיטורין ובשיטה י"ב כדת משה וישראל ולא יותר והוא על סדר מהר"י מינץ ודן בתחילת שורה כדי שיהיה ספר תירוכין ואגרת שבודקין וגט פיטורין בחד שיטה והביאו הג"פ סקכ"ו סנ"ז והב"ש בס"ה ס"ה והמני"ח דף ס"ד ובס' נ"ש דכ"ח כל זה אינו אלא לזהירות בעלמא כדי שלא יצטרך לו לכתוב תיבה מאלו בשיטה אחרונה וכמ"ש הכנ"הג שם אות נ"א דאין קפידא לכתוב ודן בריש שיטה או באמצעה ע"כ וכל ההקפדה על שיטה י"ב לבד שלא לכתוב בה יותר מג' תיבות שהם כדת משה וישראל וכמ"ש מרן סקכ"ו ובזה נמי כתב בב"י סק"ל מהרשב"א דלא נפסל אם עבר וכתב יותר ושכ"כ הרא"ש והרשב"ץ בח"א ס"ך וכ"כ גם שם בח"ב סע"ז והרדב"ז ח"ב סימן תכ"ג וכנדון דידן מצאתי להרשב"ץ ח"ד טור השני סיו"ד שכתב בשיטה י"א מן תיבת מנאי עד פיטורין וגער בחכם שתיקן מטעם שיש ריוח הרבה בין תיבה לתיבה וכיון דהבעל לא ציוה היאך יתקן והו"ל להניחו כן יעו"ש ואילו על מ"ש ודן וכו' עד פיטורין בב' שיטות לא דיבר בזה וז"ל ה' דבר משה דקע"ה הרי את מותרת לכל אדם אע"ג דנהגו לכתבה בשיטה עשירית לאו לעיכובא כי אם מפני שצריך אח"ך לכתוב ודן וכו' כדי שיבוא כדת משה וישראל בשיטה י"ב והעיקר הוא שלא לכתוב והרי את מותרת לכל אדם בב' שיטות וכו' וכן נעשה מעשה בגט שנכתב בדיעבד והרי את וכו' עד פיטורין בשיטה אחת של י"א וכו' יעו"ש ובשגם היינו יכולים לומר לו שיכתוב בשיטה עשירית מן ודן וכו' עד פיטורין ובשיטה י"א כדת משה וישראל שהכשיר בזה הרב ג"פ סקכ"ה סמ"ו וכ"כ בס' קול אליהו ח"ב דקכ"ג ומביא כן מהרשב"ץ ח"א ס"ו וח"ב ספ"א ובנו הרשב"ש סי' רע"ג וכ"כ היא"ה סקכ"ה שכן עשה מעשה מהרמ"ג לסימן לשליח הולכה והביאו הרב הנ"ל שם וכ"כ הרב פ"הא ח"ג דל"ב שכן עשה מעשה מהר"א יצחקי ז"ל מ"מ שנוי זה הוא שנוי מורגש מה גם דהרא"ש כתב בתשובה דאין להכשירו אלא במקום עיגון והלח"ש דף קמ"ז כתב דאירע כן ופסלוהו וכן בס' דברי אמת בק"ו דכ"ד החמיר בדבר וכן בס' פאת ים דף ס"א ע"ד אבל מה שעשינו אין בו פקפוק רק זהירות הרב מהר"י מינץ אין כאן ומההכרח שהזכרנו הכשרנוהו

(ט"ו) ברביעי בשבת בשבעה ועשרים יום לירח אדר שנת ח"א ושש מאות לב"ע נתן גט כריתות עזורה בן משה לאשתו ורידה בת סעדאן ועידיו יוסף בן אליהו ומרדכי בן יצחק. ושם המגרש קרוב לשם עזריה שמשפטו בה"א לבסוף ששם עזריה כן נכתב בעזרא ונחמיה וד"ה ובנחמיה יו"ד נמצא שם עזור וחקרנו עד מקום שידינו מגעת אולי שהוא קיצור שם מעזרא או אליעזר או אלעזר ע"ד מה שנסתפק הרב חיד"א בח"ש ח"א סל"ח בשם עזר ולא נמצא כי אם שם עזורה לבד והמגרש הנז' אמרו לנו שיש לו כנוי בשליכות (בכ"ף רפויה) על שהיה תופר תפירות עקומות ועקושות כמעשה הדיוט ורובא הכי קרו ליה בפניו וכפי דבריו על הרוב לא היה משיב בשם זה ויש לי הקפדה בזה ואע"ג דהגאון ה' נודע ביהודה ח"ב סקי"ח כתב כנוי גימ"פני על שהיה נושא סבל שאני הכא שיש לו הקפדה בזה שהוא חרפה לו שמעשהו מעשה הדיוט וגם נסתפקנו בסדר כתיבתו לכן הסכמנו שלא לכותבו. ושם המתגרשת ורידה שפירושו ורד ומהריק"ש כתב וארדא באל"ף לבסוף ולא ידעתי למה אחר שהוא נמשך מל"הק צ"ל בה"א ובס' עז"נ כתב שקורין הדל"ת בצי"רי והה"א שבסופה לרמוז על הצי"רי שבאות שלפניה והיא במקום יו"ד והרב יא"ה הביא מהמני"ח בלי אל"ף אחר הוי"ו והנה במבטא המקום הזה שושנה ורדה הדל"ת בפת"ח ושם ורידה לקטנות השם והוי"ו משורש המלה. ושם סעדאן נגזר משם סעיד שהובא בהריב"ש סי' קס"ו וכן הובא במהריק"ש סעיד וסעידה וסעדונה וכן בהמני"ח ושם דף נ"ד כתב שם זה סעדאן בפרטות וקריאתו בדל"ת בקמ"ץ רחב ולכן צריך להטיל אל"ף אחריו וכמ"ש הגו"ר בשם סאסיה כי לפי המדקדקים כצ"ל כמו וקאם שאון מעיר ראמות לאויל חכמות יעו"ש. ואירע בגט זה בתיבת בנפשיכי שיו"ד הפ"א נדבקה קצת ממנה למטה עיין להג"ף סקכ"ה סכ"ד ול"ב וע"ו שיש להקל בדיבוק היו"דין של האל"ף והפ"א והצד"י והשי"ן כל שלא נפסדה צורתם ומ"מ אמרנו לסופר שיגרר מלמטה אותו קצת

(ט"ז) ברביעי בשבת בשמנה ועשרים יום לירח תמוז שנת ח"א ושש מאות לב"ע נתן גט כריתות חי בן אליהו דמתקרי ואוו לאשתו גמארה בת כליפה ועידיו יהודה בן משה ומרדכי בן יצחק. וידענו דלקיצור שם אליהו קורין ואוו והאל"ף היא תמורת הפת"ח של הוי"ו והיא מיסוד השם שיש שם אל"ף. ושם גמארה הוא הירח בערבי וידענו שיש שתי שמות קמרה בקו"ף וגמרה בגימ"ל או גמארה וגמירה ולהבדיל בין גמרה לגמארה בהכרח להטיל אל"ף אחר המ"ם כדי שלא ימשך טעות בקריאתה: