שדה מגרש רד

י"ב כתוב חסר ויש לנו לילך אחר הרוב כנודע. וכיון שזה על שם המקרה משפטו המכונה. והמתגרשת מזלה ושם זה לא נמצא בספרים בביאור רק מזל טוב עיין למהריק"ש ולהמני"ח ומהר"א מוטאל והרב חיד"א בח"ש ח"א סל"ח ושלחתי ליושב על המשפט בעו"בי איזמיר חיים עד העולם נר"ו יאיר ולא ריוה צמאוני בתשובתו הרמתה רק שרמז לי ממ"ש הרב חיד"א וסמכנו על גיטין ישנים שמצאנו כתובה כך מזלה בלתי אל"ף במקום תנועת הפת"ח ואולי גמרי לה ממ"ש רז"ל בכ"מ מזלא בלתי אל"ף אחר הזיי"ן אבל ממ"ש אל"ף לבסוף אין ללמוד משם דהוא לשון ארמי משא"ך שם זה. וכתבנו דמתקריא זאלה דידענו שהוא קיצור ממזלה ואע"ג דלכאורה לא היה לנו להטיל אל"ף אחר הזיי"ן כיון דבעיקר השם ליתיה י"ל שלא לטעות בו לקרותו זלה הזיי"ן בחי"רק מלשון זילותא או ע"ד מ"ש בסנהדרין דף צ"ח מלכות הזלה מישראל ופירש"י לשון זול משא"כ בעיקר השם אין לטעות בו כך וכך יפה לנו לכתוב באופן שאין כאן מקום לטעות

(ט') בשלישי בשבת בששה ועשרים יום לירח אדר שנת חמשת אלפים וחמש מאות ותשעים ותשע לב"ע נתן גט כריתות יצחק דמתקרי חוגה בן חנן לאשתו מרים המכונית הוגה (בגי"מל רפויה) בת סויסי ועידיו יצחק בן שלמה ואליהו בן אברהם. וגט ראשון נפסל שכתב חוגא באל"ף ומשפטו בה"א והג"ף סקכ"ט סקמ"א לא הכשיר בזה אלא במקום עיגון או בשעת הדחק בן חנן כן נמצא שם איש בירמיה סל"ה ובנחמיה ס"ז ובד"ה א' ס"ד וסי"א וכן בתורת משה אשר חנן אלהים את עבדך ומור"ם סקכ"ט סט"ו הביא אלחנן חנן ושם אלחנן לא נמצא במחוז הזה ובס' לב שלמה סמ"ג הביא שם זה וכנוי המתגרשת הוגה אמרו על שקולה גבוה כ"כ כאלו היא צועקת ואין זה גנאי דבג' דברים אדם משתנה מחבירו בקול ובמראה ובדעת כמ"ש בסנהדרין דל"ח ע"ב ובאבות דר"ן פ"ד וגם קול נמוך וגבוה בכלל זה אלא דראיתי למהרש"א בח"א בסוטה פ"ק דכתב דכל שנוי בקול דק באיש הוי בעל מום ובאשה להפך ועכ"פ כיון שהוא שנוי בגוף ולא מידה היתה זאת כיון דרובא הכי קרו לה בפניה הסכמנו לכתבו. ושם אביה סויסי במצרים ובמערב איסתאן קורין לזה אישחאדי או שחאדה שפירושו שואל על פתח ושם קורין לעני שחאד ונראה דשם זה ושם סאסי שוין הם והובא שם סאסי במהרימ"ט ח"ב א"ה סל"ו אלא דלקטנות הדבר קורין סויסי ובשם האמוראים נמצא לוי בר סיסי ובספ"ט דבתרא נכסי דבר סיסין מזביננא לך וכן בע"ז דכ"ט בענייני רפואות נזכר מי סיסין. ואירע כשבאו העדים לחתום הרגשנו בתיבת ודן שנכנס קצת דיו בקצת הדל"ת ועדין צורתה עליה והגורם לזה כשהלך לייבשו בשמש רצה לדעת אם נתייבש ונתן אצבעו שם ואמרנו להסופר שיניח עד שיתייבש ויגרור ולפי מ"ש מרן בא"ח גם אם הניחה שרי כיון דצורתה עליה וכן מבואר מלשונו בא"ה סי' קכ"ה ואע"ג דכתב מור"ם שם לתקן קודם שיכתוב כדת משה וישראל הוא עצמו סיים או לפחות קודם שיחתמו ואנן בדידן לא נעשה לנו ענין זה עד שכבר נגמר הגט וכתב שם הג"ף ס"ע דדעת מרן ודעמיה גם אחר חתימה יכול לתקן להפריד האותיות או להאריכן וכנ"הג שם אות ז' עשה מעשה ותיקן אחר כתיבת הגט. ודע דתיבה זו ודן לדעת רבינו בפ"א אינה מן גופו של גט והוא הפך ממ"ש בפירוש המשניות

(יו"ד) ברביעי בשבת בשבעה ועשרים יום לירח אדר שנת חמשת אלפים וחמש מאות ותשעים ותשע לב"ע נתן גט כריתות אברהם בן כליפה לאשתו גמירה בת חכמון ועידיו יצחק בן שלמה ומרדכי בן יצחק ולפי שעה לא נמצאו עדים אחרים שיש כאן חשש שהעד ראשון שמו כשם אבי העד השני שיאמרו הבן והאב חתמו בגט כמש"ל ולכן אמרנו לו להעד השני שישלש מרדכי בן יצחק בן דוד. ושם המתגרשת גמירה הוא שם קמירה בקו"ף והובא שם זה במהריק"ש ובהמני"ח ובמהר"א מוטאל ועד אחרן בס' זכות אבות וס' חסד ואמת לרבני המערב אבל לא ידעתי למה כתבוה באל"ף לבסוף הואיל והוא שם ערבי. ומ"ש הרב יא"ה דף קכ"א ממהריק"ש וממהר"א מוטאל ע"ש גמרה בגי"מל הרואה יראה בקו"ף כתבוה ומ"ש על המני"ח שכתב בנ"א קמרא באל"ף לא כתב כן אלא ע"ש קודסיא וקושטא קאי שבערבי היהודים קורין קמרה בקו"ף והנכרים בגי"מל ועיין להג"ף סי' קכ"ח ס"ג ממהרימ"ט שכן ברז"ל שלשה חילופים במבטא הזה ואחר החקירה ידענו דקראוה ע"ש זקנתה ששמה קמרה בקו"ף אך לזאת שלפנינו כ"ע קרו לה בגי"מל ואין לנו אלא מה שלפנינו וכמ"ש הג"ף סקכ"ט סס"ז וסקל"ב בשם גימה וחנונה ואח"ז בדקנו בכתובתה ומצינו שכך כתוב אך מזה אין ראיה כ"כ יען דהם מהכפרים והכותב הכתובה שם משכיל בעלמא ושאני אם כתובה נכתב בעיר שיש שם סופר ת"ח וראיתינו מכל בני הכפר הנז"ל דקורין אותה בגי"מל. ובשם חכמון הנה בפה העירה יש ת"ח אחר ששמו כך ומהר"א מוטאל הביא מקרא מד"ה א' סי"א וסז"ך עצם איש חכמוני בוי"ו וכן נמצא באגרות הרמב"ם שכתב לתלמידו יוסף חכמוני ע"כ. ובשמואל ב' סכ"ג נכתב יושב בשבת תחכמני חסר וי"ו אבל מכיון שנמצא עצם איש כתוב בוי"ו כך ראוי לכותבו וחכמוני וחכמון הכל אחד ובכ"ף דגושה והרב חיד"א בועד לחכמים דף כ"א ע"ב מביא מחידושים אשר בריש ספר מעשה רק"ח למז"ה נזכר ישמעאל בן חכמון וכן מצינו בכתבים ושטרות שכתוב שם משפחה חכמון. ואירע בתיבת וחניכא שנדבקה קצת מהחי"ת עם הנו"ן קודם שכתב כדת משה וישראל ואמרנו לו שיגרר אחר שיתייבש וכשגרר גרר בחוזק וניקב הנייר נקב קטן וניסה בקולמוס שהעביר שם קלמוס ולא נראה עוד הנקב ועיין בג"ף סקכ"ה סס"ב שהכשיר וכן עשה מעשה בספר פאת ים דף ס"ב ע"ג

(י"א) בשני בשבת בחמשה ועשרים לירח אב שנת חמשת אלפים ושש מאות ותשעים ותשע לב"ע נתן גט כריתות משה המכונה גדורה לאשתו מזלה בת לוי ועידיו אליהו בן מרדכי ומרדכי בן יצחק ומשום ששם אבי עד הראשון כשם העד השני אמרנו לעד הראשון שישלש שיכתוב אליהו בן מרדכי בן אליהו וכמש"ל מזה ולפי שעה לא נמצאו אחרים. וכנוי גדורה הוא שם קדירה של נחושת בלשונינו הקדוש סיר ובד"ה ובסירות ובדודים ואמרו שקראוהו כן על שהיה כריסו רחבה עד שאינו משייר פאה בקערה וקדירה הנז' נקראת גדר (בגי"מל שב"א והדל"ת בפת"ח) בערבי ונראה דאין זה גנאי ור"י ב"ר יוסי בספ"ז דפסחים קרי לנפשיה כריסי רחבה ועיין שם