שדה מגרש רב

בגימ"ל באותיות גיכ"ק ומשפטו בוי"ו אחר החי"ת במקום חול"ם בפרט שיש לטעות חגה לשון חג כמו חגה חדשה ושבתה. ושם סעידה הביאו הרב המני"ח ומהריק"ש הביא גם סעיד לזכר והביאו בס' עז"נ דף ט"ו. ושם מרזוק כן מצאתי בס' זכות אבות ובס' חסד ואמת לחכמי המערב יע"א אבל מ"ש שם מרזוקא לנקבה באל"ף משפטה בה"א וכן בס' זרע אברהם א"ה סי"ג הביא שם זה אך מ"ש שהוא כנוי למרדכי אינו כן והוא כנוי לממון ואח"ך מצאתי שם זה בס' יכין ובועז בג' מקומות בח"ב ס"ב ומ"ו ומ"ח וכן יש שם סקמ"ו שם אזוק והרב אביו הרשב"ש סי' שנ"ו מביא שם אלזוק ויש חיבור אחד מח"ור ע"הק ירושלים ת"ו שם הספר קרבן אליצור והמחבר מנצור מרזוק

(ו') באחד בשבת בשלשה ועשרים יום לירח אב שנת חמשת אלפים וחמש מאות ותשעים ושמנה לב"ע נתן גט כריתות נסים המכונה טובות והמכונה מר, גאן (בגימ"ל רפויה כמו גימ"ל של שם פריגה) בן יצחק מעלול לאשתו גזאלה בת רחמים ועידיו חיים שלמה בן אריה ואליהו בן מרדכי. וכנוי המגרש הזה לפי שהוא יפה עינים וטוב רואי קרו ליה ההמון פעם טובות ופעם מר, גאן שהוא עצי אלמוגים הנז' במלכים א' יו"ד ובד"ה ב' ס"ט ובמשנה דכלים פי"ג ובש"ס דר"ה דף כ"ג וב"ב דף פ' ופירשו בו בלשון קורא"לי ובערבי מר, גאן וכן קראו הרדב"ז בתשו' ח"ב סרי"ג ובשמות למהר"א מוטאל שם אשה מורג'אנא ואם כתב בה"א אין קפידא ע"כ ולדידן דוקא בה"א כיון שהוא לשון ערבי וכן הובא שם זה בס' פאת ים דף ס"ג ע"ב ומ"ש ביו"ד אחר המ"ם לדידן ליתה ומ"ש בוי"ו במקום החול"ם דוקא לדידהו דקורין המ"ם בחול"ם משא"כ לדידן וכן הרדב"ז שם כתבה בלא וי"ו וכתבנו טובות בשני ווי"ן אע"ג דברוב המקומות שבתורה נכתב בחד וי"ו לבד אחר הטי"ת מלבד דבירמיה סי"ב וכן באסתר נכתב בשני ווי"ן מ"מ כדי שלא לטעות בקריאתה לקרותו טובת בפת"ח הבי"ת כמו כי טובת מראה באסתר וכמש"ל בשם מבורך מהרב חיד"א ותו דלעולם טפי עדיף לכתוב מלא כל שיש לספק בדבר משא"כ להפך וכמ"ש הג"פ והקדמנו כנוי טובות לכנוי השני לתת חשיבות ללשונינו הקדוש וכמ"ש הג"פ סקכ"ט ספ"א וכתבנו המכונה כדעת מרן דאין חילוק בכנוי בין ל"הק לשאר לשונות לעולם כותבין המכונה ואע"פ שלא ידענו אם כוונו בזה לל"הק מ"מ מלה זאת יש לה אחיזה ושייכות בל"הק והמכונה מר'גאן בוי"ו בתיבת המכונה וכמ"ש ה' ב"ש והביאו הרב יד אהרן דקי"ב ע"ד ומר, גאן אע"ג דקריאתו בגימ"ל רפויה לא נהגו לעשות רפא כמו שראינו בנוסחי עתיקי וכמו שכן המנהג בע"הק ירושלים ת"ו וכן בשמות גאליה גזאלה גמילה וכיוצא וכיון שכנויים אלו ע"ש המקרה קלסתר פניו משפטם המכונה דוקא ודלא דמתקרי וזהו כלל בין מתקרי להמכונה ומ"ש באביו המכונה מעלול ידענו סיבת כנוי זה בעבור היותו תמיד חולני ולא עלה לו תרופה קראוהו ההמון מעלול ושייך לומר אין כוונתם לבזותו רק כדי להודיע לרבים כדי שיבקשו עליו רחמים והסכמנו לכתבו אך במגרש עצמו לא קרו ליה מעלול לבד אלא בחיבור נסים משא"כ האב ונסים כך סדר כתיבתו דאין כאן יו"ד רק בין הסמ"ך והמ"ם וכמ"ש הרב עז"נ דף י"ג וכ"ה במהר"א מוטאל וכ"ה במזכרת הגיטין אשר בס"ס הג"פ וכן במזכרת אשר בס"ס המכתב וכ"ה בס' פ"הא ח"א דף ע"ט ובס' פאת ים דף ס"ג ע"ב וכן כתבו הרדב"ז ח"ב סימן תס"ה וכ"ה בשמות לחכמי המערב בס' זכות אבות ובס' חסד ואמת לאפוקי ממ"ש בשמות אשר בס' ב"ש וכבר השיגו בס' טיב גיטין וכ"ע שהוא ט"ס והסכים אף שחותם בשני יודי"ן אין להשגיח עליו אלא דאם נכתב כבר אין לפוסלו דאין כאן שנוי הבנה ע"כ וכן ראיתי חתימת הרב נסים רוזיילו בספר חוט המשולש למהר"י דיואן בש"ות ששם דכ"ט והביאו הרב חיד"א בש"הג ח"א דע"ב. ושם המתגרשת גזאלה שפירושו אילה ומשפטה בה"א לבסוף ואל"ף אחר הזיי"ן במקום נקודת הקמ"ץ וכ"ה בשמות למהריק"ש וכ"כ הרב יד אהרן דף קכ"א ע"ד ממהר"א מוטאל וכ"כ הרב עז"נ דל"ג מהמבי"ט אשר הובא בש"ות מהרלב"ח ומ"ש הרב חיד"א בח"ש ח"א דמ"ג ע"ג שמצא בגט שסידר הר"ש אלגאזי במצרים גאזלה בודאי שנתברר לו שכן האמת ותלה בדברי מהריק"ש ט"ס צריכין אנו לומר אינהו בדידהו דאולי קורים גאזלה בפתחות הגימ"ל ואנן בדידן חוטפים הגימ"ל עם הז"יין וא"כ אין שייכות לאל"ף אלא אחר הז"יין ועוד דבאתרא הדין קורין גזאלה קצת מלעיל והרב חיד"א שם בשם ממיה כתב דבכל שם שהוא מלעיל מטילין אל"ף לתנועת הפת"ח וכן מצינו בגיטין ישנים שכתבו אותה כן

ובמתגרשת הזאת הגידו לנו שבקטנותה קראו לה גזיילה ואין מכיר בזה רק אביה ואמה ולא חששנו לו יען כי הרב דבר משה ח"א סי' נ"ו לא חשש לשם אביה ואמה והגם דחלקו עליו הרב פאת ים דס"ה ומהרי"ן בגט מקושר תיסגי לן בשם גמור ולא בקיצור שם. ואירע בגט זה שטעה הסופר וכתב אלפי חסר מ"ם ולא הרגיש עד שכתב וחמש ובשגם נראה לכאורה דגם אלפי כשר דאין כאן שנוי הבנה בין אלפים או אלפי ובתרגום מתרגם אלפים אלפי ומצינו גם במקרא נמי יש אלפי במקום אלפים כשלשת אלפי איש רבבות אלפי ישראל וימסרו מאלפי ישראל והם אלפי מנשה וכן נמצא בנביאים ביהושע המה לאלפי ישראל וכן במיכה ב"פ וכן בכתובים ואיוב ותהלים מה גם דאם דילג האלפים כשר כמ"ש מרן ססקכ"ז אך שלפי שעה לא מצינו הדבר מפורש הסכמנו שיגרר תיבת חמש ויניח מקומה חלק והוי"ו ימשכנה עם היו"ד ויעשנה מ"ם סתומה שיש שם ריוח שיעור זה שהוא בין אלפי לוי"ו של וחמש שהוא שיעור בין תיבה לתיבה וכ"כ ממהריק"ש באות יתירה שכתב ומחקה והניח המקום חלק וכתב לפניה כשר ק"ו מתפלין ומ"ש עליו מהר"י אלמידה סמ"ה דמה גט לתפלין עיין להרב דברי אמת ק"ו ד' דף כ"ו ולהרב חק"ל א"ה סמ"ט דקי"ו מ"ש עליו ומ"ש הג"ף שם סימן קכ"ה סצ"א דבתורף לא אמרה מהריק"ש החק"ל שם השיב עליו ומסיק כל שהגט יוצא מתחת ידה ועדים חתומים בו ש"ד גם בשאר תורף דהרי את מותרת וגם לדעת הג"ף דבתורף מחמיר מהריק"ש הרי מרן בתשו' ס"ט כתב דהזמן הוא מדרבנן אע"ג דבב"י מסתפק בדבר וכ"כ מור"ם בתשו' סקכ"ח וכן הוכיח הפר"ח מהירושלמי ושכ"כ רבינו נסים גאון וכ"כ מהרשד"ם סמ"ו ותו דכל חששת הג"ף שמא היה שם תנאי ומחקו דשיעור שלש אותיות הנז' שגרר אין כאן שיעור שיכתב שם תנאי מה גם שהיום אין כותבין תנאי בגט ומה גם כשאנו יודעים על שום מה נעשה גרר זה וכמ"ש החק"ל שם ועדיפא