שדה מגרש ר

שבמקרא אינו עצם שם איש כ"ש כאן דס"ס שם אד שהוא קרובו אע"ג דאינו שם העצם ממש וכה"ג י"ל שנלך אחר הרוב שהוא חסר מה גם דבתורת משה כתוב הכל חסר ומ"ש בב"ר ע"פ היא אסתר בת דדו מלמד שהניקה חלב וא"כ שמא יטעה הקורא לקרותו מלשון שדים זה אינו מלבד דהא דב"ר דרשה בעלמא היא עוד בה דלא נמצא במקרא זולתי דדיה ירוך בכל עת לשון נקבה ולא דדים של איש ואין ללמוד משם מבורך אע"ג דכתוב בתורה חסר הסכים הרב חיד"א ז"ל בח"ש ח"א סימן ל"ח לכתבו מלא דהתם יש לטעות שיש בקמץ ויש בצירי כמו מברך רעהו בקול גדול משא"כ כאן. ודע דהרב הנ"ל שם הביא ראיה מס' ידי אליהו שהזכיר לרבינו מבורך בוי"ו וכן הרב שע"א ושכן מצא שכתב מהריק"ש ואני הצעיר מצאתי כן במרדכי סוף קידושין רבינו מבורך ובמאי דקמן אחר החיפוש משמיא אנהרינהו לעיינין שמצאתי בשופטים סי' יו"ד שם איש דודו בוי"ו כפי התרגום ששם וכן בשמואל ב' סכ"ג ובד"ה א' י"א מעתה לא נשאר ספק שדינו ליכתב בוי"ו ודומיא לזה כתבו בשם עזרא כיון דעצם שם איש באל"ף כן ראוי ליכתב אע"ג דבקרא כתיב עזרה בצרות בה"א דההיא מלה בעלמא ולא עצם שם איש

(ב') גט שני הבא לידינו שם המגרש בפי הרוב בידה (ביו"ד נחה והבי"ת חיריק ודלי"ת פתח) וכן שמו בפי הרוב ואחר החקירה ידענו שעיקר שמו יצחק וכן עולה לתורה וסיבת שם זה שפ"א נתאסכן עמו אורח מעו"בי תונס יע"א שמו דוד ואחר לכתו ממנו קראוהו כן ע"ש האורח הבא אליו וכתבנו יצחק דמתקרי בידה כיון דבידה קיצור משם דוד משפטו דמתקרי ובשם דוד אין לנו עסק אע"ג דהאורח ההוא שמו דוד בלבד עכ"פ זה שלפנינו אין לו שייכות בשם דוד כי אין לנו אלא במה שלפנינו ואפילו לדעת הרדב"ז ח"ב סי' תקל"א וח"ג סי' תל"ט ורמזו הג"ף סקכ"ט ספ"ז ובליקוטים ששם דף ק"ם בשם שמריה ומחרז שאינו עושה עיקר מקס"ת שאני התם ששני שמות חלוקים הם כמו חיים ביבאנטי אע"פ שהוא שם ופירושו משא"כ שם וקיצור שם ודאי שראוי לעשות עיקר מהשם ואף דבההיא דהרדב"ז מרן חולק בזה ובתריה גרירנא וכמ"ש הג"פ שם. ודע אע"פ דקיצור זה יש לטעות בקריאתו לשון יד כמו ונתן בידה אין לחוש לזה דכשיאמרו בן פ' ידוע ששמו כך וכמ"ש לפנים בשם זה מיסוד הרב ג"פ סי' קכ"ט ובעזרת נשים בשם שלום

(ג') גט שלישי הבא לידינו במגרש אחד מכפר מסלאתא דרך ב' ימים מפה העירה יע"א דרך יבשה שמו כליפה בסעד וכל בני כפר הנ"ל אין להם כנוי משפחה שכן הוא בעו"בי שאלוניקי יע"א כולם פלוני בכר פ' וכן ראיתי בע"ת בבל יע"א רק שיש להם חילוק בעלית ס"ת ובמי שבירך בין חכם ועשיר לבינוני ודלת העם שלחכם ועשיר קורין לו עד ג' דורות דרך משל ראובן יעקב יצחק אברהם לבינוני שלשה דורות ראובן יעקב יצחק דלת העם ב' דורות משא"כ כל העיר הזאת ואגפיה כולם משפחות משפחות מוכח שבני הכפר הזאת קדמונים וכן מוכח מאיזה מנהגים שיש להם ולאלו מהרי"ך ח"ב סימן ל"ז קורין להם הקאלאבריז"ס והרב ג"פ סי' קכ"ט סס"ג סבר לה דיכתבו ראובן יעקב ואם כתב דמתקרי פסול ועיין מ"ש עליו הרב פרח שושן דף נ"א והרב דבר משה ח"ג דף מ"ה וה' פ"הא ח"ג דל"ה וה' קמ"ר ח"ב בש"ות ששם דף ס"ח ובס' בארות המים דף ק"פ ובס' עולת שמואל דל"ה ומהרי"ך שם ובלח"ש דף קנ"ח וה' קמ"ר שם ובגט מקושר למהרי"ן דף נ"ט בשגם יישבו את דבריו העד העיד בנו מהרי"ן שם דאמר לו מהרי"ך דבעו"בי איזמיר לא נהגו כדבריו אלא כותבין פב"פ ושכ"כ מהר"א ומהר"י ברונא וכן עשו מעשה בתוככי ירושלים ת"ו. והנה המגרש הזה נתברר שאביו יוסף אך להיות שהיה אחר ששמו כשמו ושם אביו כשם אביו קראו לזה ע"ש זקנו לתת הפרש ביניהם ובודאי צריכין לכתוב כליפה בן יוסף ומה לנו בשם זקנו ובר מן דין דחזר שם בסעד כמו כנוי משפחה דאין לכותבו ואין זה ענין למ"ש בש"ות מור"ם ספ"ד דיש משפחה אחת למי ששמו סעדיה והכל קורין לו ישעיה ע"ש ראש המשפחה והמגרש בס"ת קורין לו אהרן סעדיה דנסתפק שם בכתיבתו היאך מתקרי או המכונה יעו"ש דשאני התם דכל שם סעדיה קורין לו ישעיה משא"כ כאן דלא עשו רק לזה להפריש בינו ובין האחר ולשני יב"ש לא חיישינן מלבד דדעת מרן אין זה אלא בשם נשותיהן נמי שוין אלא דלדעת מור"ם נמי דצריך סימן אותו האחר כבר דלב"ע וחלי"ש

ושם כליפה משפטו בכ"ף ובה"א לבסוף וקריאת הכ"ף רפויה כנז' למהריק"ש בשמות ולהרב המני"ח וה' ג"פ סקכ"ט סקל"א והוא מלשון תמורה וחליפין כמו כלף אללה מכלוף כמ"ש הרב דרכי נועם דף קל"ו והחק"ל א"ה סנ"ד וכ"כ הרב חיד"א בש"הג דמ"ז ובספרו מראית העין דף ט"ו בהרב כליפה בן מלכא זלה"ה לאפוקי מהרב ב"ש בשמות אות ח' שהוא מלשון התחדשות ע"ש וקויי ה' יחליפו כח משא"כ בכ"ף פירושו בכשיל וכילפות יהלומון ואין אדם קור בנו ע"ש המשחית ומסקנתו ז"ל אזלינן אחר חתימתו יעו"ש ואדרבה אם יהיה בחי"ת פירושו לשון שבועה וכמ"ש הרב המני"ח שם. והנה שם מכלוף הובא בהרא"ש ריש כלל נ"א וכן הריב"ש סע"ט וס' שע"ז וכן הרשב"ץ ח"א סי"ג וח"ב סקע"ד ושם בח"ד טור הראשון ס"ג ושם זה ושם כליפה ושם כלף אללה משורש אחד

ושם המתגרשת מבארכה וכן מצינו כתוב כתיבתה בגיטין ישנים ואלו בשמות למהריק"ש ולהרב המני"ח ולהג"פ בעז"נ דף כ"ח אמבארכה באל"ף תחילה ואחר החיפוש מצאתי למהרימ"ט הובא בכנ"הג סי' קכ"ט אות פ"ט ובשער השמות בשם איסטרו"פלא ואישטרונ"גילא הרגילם בבני רומאניא מפילין האל"ף בתחילה משא"כ בשם איפנד"א ושם ביאר דשם איסטרו"פלא קיצור משם שרה ולא משם אסתר שא"כ היאך מדלגין האל"ף שהיא משורש השם יעו"ש וכ"כ בס' מטה יוסף ח"ב דף כ"א על דבריו דכל שם צריך לחקור אחר עיקרו ושרשו מאין הוא ומאיזה שם הוא ולכתוב כפי עיקר השם אע"פ שיש שנוי בכתיבה מהמבטא וכ"כ הרב אדמת קדש ח"א דף ק"ז לחלק בין שם זה ודומה לו שהזכיר מהרימ"ט ובין שם איקשתי איספאניא אסטמבול שהזכיר הרב המני"ח דהוו מעיקר השם משא"כ הנך אינם אלא קיצורי שמות וא"כ בשם זה נמי דפירושו ברוכה מלשון ברכה כיון דבעיקר השם אין כאן אל"ף לא הוצרכו לכותבו ואין פירושו אם הברכה וכמ"ש בעז"נ שם דא"כ הוה צריך ליכתב במ"ם סתומה ע"ש וכן נאמר גם באל"ף דאם פירושו אם הברכה היו צריכין לכתבו באל"ף דהאל"ף משורש השם ויעו"ש בעז"נ בשם שחאדי אע"ג דפעמים קורין אותו בשם אישחאדי