שדה מגרש קצט

ערוך הואהרון גבאי סאבן פינטו רודיטי ישורון סראגאן פארחיי אלימאן קטן וההיקף הוא משום שלא נכתבו בגט כי אין לכתוב החניכה כידוע. וזה ממה שלא הקיפו נכתב כן בגט וסבור כיון דכ"ע הכי קרו ליה בפניו ואינו גנאי של דבר עבירה ח"ו או דבר טמא ניתן ליכתב ומה שלא כתב מענין הרפ"א שכן מנהגם כיון דהענין ההוא במזכרת ששם חסר שכתוב עד כאן מצאתי אימא שהיה כתוב ונאבד באורך הימים ומ"ש ממהרש"ל שכתב מהסמ"ק על כנוי לגנאי כלל כלל לא אגב שטפיה כתב כן דהסמ"ק לא נגע ולא פגע בזה אלא מתורתו של מהרש"ל כאשר יראה הרואה ושם בהשמטותיו כתב שהרב המסדר הגט ההוא הוציא לאור ספרו מים החיים והדפיס ענין זה שם ואתו עמו הסכימו חכמי קושטא יע"א ואין הספר ההוא מצוי לנו לראותו אולי נתכווננו לו בדברים או בדבר אחד ממה שכתבנו. איברא דמהכנוי ההוא דיש בו הוצאת ש"ש לבטלה אין ללמוד ממנו לכנויים של גנאי שקורין כן בפניו רובא דעלמא ובנוסחי גיטין ישנים ראיתי כמה כנויים שיש בו קצת גנאי ואינם של ענין עבירה ובודאי דהכי סברי קמאי כמש"ל:

ועד אחרן ראיתי בשופרא דשטרי אשר בס"ס חיים וחסד לחכם מהמערב ושם מביא כנוי עצמאן שהוא שם גיות גמור ומהרמ"ג סל"ה הובא בכנ"הג י"ד סי' של"ד כתב דבכלל המכנה ש"ר לחבירו הוא מי שרגיל לקרוא לחבירו בשם גיות שהם שמות טמאים דודאי דסברי לה כמ"ש ומצאתי להרשב"ץ ח"ג סס"ו במעשה ב"ד שכתוב המכונה בגל לחדיד שפירושו פרד ברזל ומשמע לכאורה שכ"כ בגט שכן כותבין בהרשאה דהשליח שכותבין השמות והכנויים שבגט וכן גם במעשה ב"ד והאי כנוי גנאי הוא והמסדר חכם עיניו בראשו לדעת שורש ועיקר פירוש הכנוי ההוא מהו וגם להשכיל לידע סדר כתיבתו ואם קורין לו רוב ב"א כן בפניו או לא וגם צריך שיקראוהו כן בלי חיבור שמו

ט' העומד היום במתא טראבלס וכל שום וכו' ואינם כותבין הכא או כאן וכ"ה בנוסחת ע"הק ירושלים תוב"ב כמ"ש הכנ"הג סי' קכ"ו הג"הט אות יו"ד והג"ף שם בנוסחת הגט וכן אין כותבין תיבה הנזכרת כבשאר מקומות שכותבין כן בעמידת האיש והאשה וכ"ה בע"הק הנז' דכותבין תיבה הנזכרת ונראה טעם לתיבת הכא או כאן דאחזו להם לשון קצרה והטעם לתיבה הנזכרת משום דאיכא תרי ירושלים כמ"ש בערכין דף ל"ב ע"ב והוצרכו לבאר הנזכרת דהיא על מי שלוח יתבא כמפורש מקודם שלא הוחזקו תרי ירושלים שישובם על מי שלוח משא"כ כאן בפה העירה כאשר יבא לפנים בס"ד ונוסחתינו היא נוסחת מור"ם ססקנ"ד והלבוש ומהר"י מינץ ובמקום שכותבין אם לא כתב כשר כמ"ש בס' פאת ים דף ס"ז ובלח"ש דף קמ"ה ובס' ראש משביר דף ע"ז אלא ששם החמיר אם בתחילה לא נכתבה דלא הכשיר רק במקום עיגון ועיין בס' נ"ש דף ס"ח ובס' יא"ה סי' קכ"ו הגב"י אות יו"ד וגם בתיבה הנזכרת כן אם לא כתב במקום שנהגו לכתוב הגט כשר כמ"ש הרב ראש משביר שם ובספר עולת שמואל דף ל"ז ובהיותי על אדמת הקדש פ"א נזדמנתי בגט אחד עם הרב מהר"א אנהורי זלה"ה ואירע מעשה כזה ותכף פיסלו ודנתי לפניו בקרקע להכשירו ולא קיבל ממני והשתא דחזאי דכן הובא בספרים עלץ לבי. והנה בפה העירה שיש טראבלס אחרת לכאורה היה נראה דאין מוציאנו מידי ספק אם נכתוב הנזכרת כיון דהאחרת ג"כ על שפת הים היא יושבת ומהראוי לכתוב טראבלס המערב כמו שחשש הרדב"ז על נ"א לכתוב אלכסנדריא של מצרים לאפוקי אלכסנדריא של ארם כמ"ש מהריק"ש בהגהתו משמו ועיין לו להרדב"ז ח"ב סי' קפ"ו מ"ש על עיר דמיאט אך אחר החיפוש אין לחוש משום דבטראבלס האחרת כותבין סינים בגט וכמ"ש המבי"ט ח"א סי' ר"ט וכן קורא אותה מרן בש"ות בהלכות גיטין ומהרמ"ג סימן ל"ה ומהריט"ץ סל"ו וכהיום אין מסדרין בה גט וכן בצידון ופירוט ודי"ר לקמא"ר ובעכו וכן בע"הק חיפה ובע"הק שפרעם ובע"הק פקיעין ואפילו בד"מ באין או לע"הק צפת תוב"ב או לע"הק טבריא תוב"ב כ"ש בגט וחליצה. ונוסח עו"בי תונס יע"א כמנהגינו ואע"פ שיש אחרת כמ"ש מהרח"ש הביאו הג"פ סקפ"ח אלא דהג"ף שם והרב גט מקושר למהרי"ן שם דחו דבריו דאין כאן אלא אחת

יו"ד נוסחי גיטין ישנים וכל שום וחניכא באל"ף כלשון מרן בש"ע סקכ"ט סי"ז וכתב הלח"ש שכ"ה בקושטא ואיזמיר ומצרים משא"כ בע"הק ירושלים ת"ו שכותבין בה"א ודלא כמ"ש ה' יא"ה סימן קכ"ו ע"כ ולא זכיתי לירד לסוף דעתו דהרב יא"ה מביא מהג"ף שכן כתוב בנוסחת ירושלים באל"ף ואם נאמר שהיום שינו בירושלים לכתוב בה"א כנוסחת הטור דבר קשה לשנות ואח"ך ראיתי למהרי"ן בגט מקושר ססל"ד שכתב שבזמן מהר"א יצחקי שינו וכן הרב פ"הא ח"ד די"ג כתבה בה"א ומעתה יפה דקדק ז"ל על הרב יא"ה שמהר"א יצחקי קדם לו וידע בשנוי הנז' ולא הול"ל באל"ף וכמ"ש הג"ף

י"א בנפשיכי נוסחתינו בחד יו"ד אחר השי"ן כמ"ש מרן דנהגו לכתוב בשני יודי"ן ופירושו כמ"ש הג"ף יו"ד אחת אחר השי"ן ויו"ד אחת אחר הכ"ף ובודאי אם לא כתב אלא ביו"ד אחת האחרונה הגט כשר שכן היו נוהגין בע"הק צפת תוב"ב וכמ"ש מהרמ"ג ס"ז בתורה שבע"פ למרן עצמו שהוא הפך ממ"ש והשיבו והיכא דנהוג נהוג וכן הוא בתיבת פיטורין בשני יודי"ן על דרך האמור וגם בזה אם לא כתב אלא חד יו"ד אחר הרי"ש כשר וכמ"ש הג"ף וכן מנהגם בעו"בי תונס ופ"א נשלח גט מהכא להתם וכתבנו כמנהגם כי כן צריך לעשות כסדר מקום הנתינה כידוע והג"ף כתב דבזה יש להקל יותר מבנפשיכי אך מהרש"ך ח"ב ס"ה לא הכשיר בזה אלא במקום עיגון וצריך לדקדק בתיבה זו לקרות הפ"א בחירי"ק דלא לישתמע מלשון פיטור וחובה כ"כ הלח"ש

גט ראשון שבא לידינו בצירוף הרב המובהק מאיר כברק המקובל האלהי הדר הוא לכל חסידיו יעקב שלימא זצוק"ל שם המגרש דודו ואין לו שם אחר כלל ולא נמצא מזה כלום בסדרי שמות הגיטין זולת בס' פ"הא ח"ג דל"ו שם דודה ובס' פאת ים דף ס"ה ע"ג ואינו עיקר שם וחיפשתי בכל דדו שבמקרא וכתוב חסר את יוכבד דדתו דד אהרן ערות דדו לבני דדיהן לנשים או דרו או בן דדו יגאלנו אלא דבשמואל א' נמצא בג' מקומות מלא בוי"ו וכן בעמוס ו' אבל במלכים כ"ד וכן בירמיה ל"ב ב' פעמים כתוב חסר אלא שבירמיה כתוב שני פעמים חסר ואחד מלא ובמגילת אסתר כתוב ב"פ חסר וידוע מ"ש מהרימ"ט בשם מורה כיון שכתוב בתורה חסר צ"ל בגט כן אף