שדה מגרש קצח

והקורא לא נתכוון להכלימו נהי דלאו שפיר עבד אבל להחשיבו ממי שאין לו חלק לעו"הב מנין לנו זה מה גם כשיש הכרח לפרסמו בגט ואל אלהים יודע כי אח"ז מצאתי בס' טיב גיטין שעמד בזה על מהרש"ל ואסיק בדברי מהרש"ל דלא קאמר אלא במחברים עיקר שמו עם הכנוי ההוא וזה מובן ממה שסיים ומ"מ אם רגילין לקרותו באותו שם מלבד וכו' אלמא דמקמי הכי איירי כשקורים לו בשניהם וא"כ לדידן דאין אנו כותבין הכנוי זולת אם קורין אותו בכנוי ההוא לבד וכמ"ש מור"ם שם מת"הד סי' רל"ה וכיון דאנו כותבין וכל שום בכל הגיטין צריך לכתוב כנויו דרובא דעלמא קרו ליה הכי ובר מן דין מהרש"ל לא אמרה אלא בכנוי דבר טמא כההיא מי"ן אי"ר שפירש לי חכם אחד פירושו חיה טמאה וכיוצא בזה כתב מהרמ"ג סי' ל"ה ברגיל לקרוא לחבירו בשם גוים לאפוקי תכונת גופו שחור או לבן גוץ או ארוך דלא מידו היתה זאת כמבואר למהרש"ל גופיה בשמות כתב שם שחור ובת"הד שם בצורת גופו אם לא שמחברין אותו עם שמו היה כותבו ועיין לו בפסקיו ס"ו דמייתי מהש"ס משני יוסף בן שמעון שהסימן עדיף להפריש בין כהן ולוי ופירש"י גוץ או לבן או גיחור מיב"ש שהוא ארוך ושחור ע"כ ואם יש חשש איסור בזה אף שכוונתינו להפריש זה מזה היו ממציאין תקנה אחרת כאשר יהיה האופן ובמזכרת הגיטין אשר להרב המכתב מצאתי קאר"ה אוג"לאן פירושו פניו שחורות כמ"ש בס' אמרות טהורות דף קפ"ז וכן מצאתי להגאון נו"ב מ"ב סי' קכ"ח בכנוי גומפ"ל שהוא עבודת משא בכתף שקורין לו כן בפניו ולא כתבו מטעם שנסתפק בכתיבתו מוכח דאל"כ היה כותבו ומוכח מדבריו שכתב וקורין לו כן בפניו שיש לו גנאי בזה וגם דברי מור"ם נ"ל דלא איירי אלא בכנוי לאיזה עבירה אפילו אי איירי בשארא מ"מ בסימן שבגופו לא מחזי גנאי כ"כ אע"ג דמהתוס' דפסחים דף קי"ב גבי ר' יהושע בן קרחה קרו ליה שם גנאי היינו משום דבכל פעם קרו ליה כן ואין כאן הכרח משא"כ בגט דהוא באקראי ואנו מוכרחים בזה לפרסם המגרש משא"כ בדבר עבירה ח"ו או בכנוי דבר טמא שנא ושנא

אלא שראיתי בס' אשדות הפסגה סי"ב בכנוי ג'יקו שפירושו קצר הקומה שהביא מור"ם הנ"ל ומדברי ספר המנהיר סק"ב בכנוי קו'רק והביא דברי הג"ף מ"ש על דברי ס' המנהיר והיבין בו דכל שהוא גנאי גם שאינו מקפיד אין לכתבו ואם אינו גנאי גם במקפיד יש לכתבו ומסקנתו שם בכנוי ההוא שאין לכתבו ועוד הביא מ"ש הרב פרח שושן מדברי הרב דרכי נועם והגו"ר יעו"ש. והנה במה שרצה להבין בדברי הג"ף בכוונת דברי ס' המנהיר אינו מוכרח והרב ב"ש בשמות וכן הכנ"הג בס"ה הביאו דברי ס' המנהיר בסתם וכל כי האי הו"ל לבאר והן אמת דבשנוי מורגש כמו בנדונו וכן כושי וגיחור ולכן צריך לברך עליהם ברוך משנה הבריות וכמ"ש בברכות דף נ"ח ופסקו מרן סימן רכ"ח אבל כל שהוא מעשה יוצר ולא ממנו כל שאין מתכוין להכלימו כההיא דנדרים דף ן' ואין הכוונה אלא לפרסם המגרש והוא אין לו בושה כלל הראיה ממה שקורין לו בפניו רובא דעלמא מאי הוי אם כותב הכנוי אף שהוא שנוי ניכר משא"כ בגנאי דדבר עבירה או בכנוי לדבר טמא אנן סהדי דמתבייש ומחמת בושתו אינו יכול למחות בקוראים לו כן ועל דברי הרב פרח שושן כבר כתבנו לעיל בזה ומדברי הגו"ר שם מבואר דכל שיש לספק אם לכתוב או לא יורה יורה ידין ידין מהיות טוב אל תקרא רע דכל שניתוסף ידיעה על המגרש טפי עדיף ע"כ

ואח"ז ראיתי להרב לח"ש דף קנ"ב סוף ע"ד שכתב מהרב אביו על כנוי שהוא לגנאי אין כותבין אותו ואם רוב ב"א הנמצאים קורין אותו כן בפניו ואינו מקפיד יש לכתבו ובודאי שמפרש בדברי מור"ם וס' המנהיר הנ"ל כמ"ש דהעיקר תלוי בהקפדה אי איירי מור"ם גם בשאר גנאי אבל אם בגנאי דעבירה או גנאי בדבר טמא לא איירי בזה ובודאי בכל אופן אין לכותבו אלא דלהרב טיב גיטין בדברי מהרש"ל דלא אסר רק כשהם מחברים שמו עמו וכנז"ל א"כ לדידן דאין כותבין הכנוי אלא א"כ קורין אותו בכנוי לבד בלי חיבור שמו וכמ"ש מור"ם צריך לכתבו והלח"ש שם סיים על דברי הרב אביו הנ"ל ועיין בס' יא"ה בשם אבו זבדי ובשם גאמו דלשלמה קורין אותו גאמו"ס בשיבוש ע"כ ונראה דכוונתו להקשות להרב אביו ז"ל משם לדעתי המעט לא קשה דבשם גאמו לא נתבאר בדבריו דרובא דעלמא קרו ליה כן בפניו אם לא שרצה לומר כן ממה שהביא מדברי מור"ם וי"ל גם מזה אין ראיה שי"ל שסמך לו על מ"ש אח"ך שהוא לשון משובש דלשלמה קורין לו גא'מוס וא"כ אינו כנוי בפני עצמו שיצטרך לכתבו וכמ"ש מור"ם שם ומ"ש מאבו זבדי והוא מהרב פ"הא שכתב שהוא שם גנאי ואין לכתבו גם בזה לא כתב דהכי קורין לו כ"ע בפניו וכ"נ ממ"ש שם הרב הנז' עצמו בכנוי קראנ'פיל שכתב כיון דמיעוטא הוא דקרו ליה הכי וכו' משמע דאם הרוב קרו ליה הכי צריך לכתבו ויעו"ש מ"ש שם בשם דודה ומ"ש בח"א בכנוי רש ומה שהרגיש עליו הרב יא"ה ממ"ש הוא עצמו בשם קראנפי"ל יש להשיב דשם רש נתברר לו שאינו שם גנאי כמ"ש וז"ל דעיקר הקפדתו למה יניחו שם משה ויקראוהו רש ועוד י"ל דההיא דקראנ'פיל היה ת"ח ובכל דהו יש גנאי בדבר דמתבזה בפני ע"ה ואת לרבות ת"ח אמרו רז"ל משא"כ שלא ביאר שהיה ת"ח ועיין לו עוד שם דף פ' בכנוי בורג'אליס ובנדון הרב אשדות הפסגה לא נזכר דרוב בני אדם קורין לו כן

והנה בע'תה השמש יצא על הארץ ספר"א נה"ר לעטרת החיים נר"ו זה שמו חיים ושלום וראיתי לו שם סי' ל"ב דאתשיל על גט אחד שנכתב בו כנוי ולאה"י שרב אחד פסלו והרב המסדר החזיק להכשירו ומני"ר האריך הרבה והסכים עם הרב הפוסל והנצרך לנו הוא שהביא דברי הרב אשדות הפסגה הנ"ל וקבע בו מסמרות וכן הביא ממהרש"ל שכתב מהסמ"ק דאין לכתוב כנוי שהוא לגנאי דהוא מכלל מכנה ש"ר ועוד אפריון נמטייה דהביא לנו במזכרת הגיטין אשר בס' לב שלמה בכנוי דישלאן שפירושו שיניו יוצאות לחוץ וכתב על זה שלא כתב זה בגט אלא בפנקסו לזכרון קאתי כנז' בסו"ד צידדנו וכו' והכנוי הזה אם היה כותבו היה צריך שני גיטין אחד ברפ"א ואחד בלתי רפ"א וממה שלא הזכיר זה מוכח שלא כתבו בגט משום שהוא גנאי ע"כ

ואחרי בקשת המחילה הראויה לדעתי המעט איפכא מסתברא דאם לא כתבו היה צריך להקיפו בשני חצאי לבנה כמו שכן עשה שם בזכרון זה על שם בונפיל ואלגאזי וכן עשה בשאר זכרונות ששם