שדה מגרש קצז

מסתפקא ע"כ אין להוכיח מן הדין לכתוב ספוקי העיר אלא שמנהגם כן מאז ומקדם וכתב כן לאפוקי ממ"ש הרב השואל שם אם לכתוב מימיה לשון נקבה או מימוהי לשון זכר וכן אם לכתוב ים כנרת יעו"ש ועל דרך זה כתב מהרמ"ג ס"ו שהיו נוהגים לכתוב בנפשיכי ביו"ד אחד ושאלו למרן הלא הוא בספרו כתב שפשט המנהג לכותבו בשני יודי"ן והשיבו אם נהגו כן אין לשנות ונהרא נהרא ופשטיה וכן צ"ל במה שכותבין ספוקי העיר כי היה מנהג קדום קודם בואו לע"הק צפת תוב"ב

ז' אנא פלוני ב"פ בכנוי כהן או לוי לא יכולנו לעמוד על המנהג יען כי אעיקרא מכד הוינא טליא ידענא דאין כאן בכל העיר אלא ב' כהנים ולוי אחד ואולי מעולם לא באו לידי גירושין ואולי אם היו באין לידי גירושין היו כותבין ומרן חי' קכ"ט סי"ט תלה במנהג שכתב לא נהגו לכתוב בגט לא כהן ולא לוי אלא פב"פ ולדעת הרב גט פשוט סק"ט במקום שנהגו לכותבו יש פוסלין אם לא כתבו ובע"הק ירושלם תוב"ב הגם שלא נהגו לכותבו הנהיג הרב חמיו לכותבו ושם נסתפק אם יכולין לחזור למנהג הראשון שלא לכותבו יעו"ש ואף שהרב גט מקושר למהרי"ן פשיט לה דיכולין לחזור למנהגם הראשון דוקא התם דבתחילה לא היו נוהגין לכותבו אבל כל שמנהגם לכותבו גם הרב מודה דאין לנו לבטל מלכותבו ואנן בהאי פחדא יתבין שמא הראשונים נהגו לכותבו וכן עשינו כמה פעמים וכתבנו אותו ומינה אין לב"ד אחר לזוז מזה

ח' פלוני דמתקרי פ' בקיצורי שמות ג"כ דומיא ליצחק חקין ורובא דרובא אחד אנשים ואחד נשים יש להם קיצור ויש מהם שיש בהם קצת זלזול ונראה בטעמם דכותבין כל הקיצורים מששה טעמים. ויצא הראשון מכח דהרב גט פשוט לא אסיק כלל גמור בזה דוקא אם דומה ממש ליצחק חקין אהרן ארנין הוא דא"צ לכותבו ושמא ידמה המסדר שהוא דומה ואין צריך לכתבו ודמיונו אינו עולה יפה וניתן ליכתב זאת שנית דכתב שם ממהרש"ל דוקא כשאין שם שני יב"ש דאז אצ"ל. ועל שלשים ביצחק חקין גופיה דוקא כשעולה לתורה וחותם בשם יצחק לבד. ועל רבעים כתב מהרא"י והובא בס' המכתב דף צ"ה דכל קיצור שאינו ממוצא השם צריך לכותבו. וחמ'ש את אר'ש מהרימ"ט ספוקי מספקא ליה בקיצור הארוך מהשם כמו מנולה אולי ניתן ליכתב. ואת הש'ש הרב דרכי נועם סי' מ"ה לחלק יצא בין קיצור דבגודלו דמקפד קפיד בזה ובין קיצור הניתן לו לגעגוע או לבקשה ואולי המסדר לא ידקדק בכל זה לכן קבעו לכתבו בכל אופן משום דגם ביצחק חקין אהרן ארנין דאצ"ל כתב מור"ם דאם כתבו אינו מזיק ולפרש דברי מרן אתא וכ"כ הרב גט פשוט והאחרונים בדעת מרן ובודאי דברובא דעלמא קרו ליה הכו בפניו איירו כמבואר יוצא בשמות דבמהרש"ל בשם ועלקי"ל ע"ש ילדותו משום חיבה או איפכא שמקצת ב"א קורין לו כך לקילותא בעלמא בשום ילדות אזלינן בתר רוב ב"א ודומה לו ע"כ והביאו הב"ש והוסיף מלת בפניו ועיין בס' טיב גיטין אות יו"ד ולמ"ד ומ"ם אע"ג שיש לו זילותא כשקורין אותו בשם קטנות כיון דרוב ב"א קרו ליה הכי בפניו ניתן ליכתב וכ"כ מהר"ם מינץ סל"ז בשם זעמי"ל וכתב עליו הב"ח סי' צ"ה אפילו שהוא מתבייש מזה אלא דהרב פרח שושן כלל א' ס"ה דף מ"ח הבין מהרב דרכי נועם סי' מ"ה דף קל"ה ומהרב בנו הגו"ר דט"ו ע"ב דבקיצור השם שיש בו זלזול אע"ג דרובא דעלמא קרו ליה הכי אין לכתבו והביא דבריו הרב חיד"א בח"ש ח"א דף מ"ה ע"ד בשם רחמ"ה והרואה יראה דמהרב דרכי נועם אין מפורש כן דרובא דעלמא קרו ליה הכי בפניו אבל מדברי בנו הגו"ר שהביא ראיה לדבריו ממ"ש מור"ם דכל כנוי שהוא לגנאי אין לכתבו משמע כן משום דמור"ם פשיטות דבריו דאיירי בשגם דובא דעלמא קרו ליה הכי בפניו וכן הבין הרב ג"ף בעז"נ בשם איסקלאבונ"א בדבריו אך אעיקרא יש לחלק בין קיצור שם לכנוי ותו דפשיטות דברי מור"ם גנאי שהוא רומז לדבר עבירה איירי ודבר הלמד מעניינו במומר דאיירי ביה וכאשר יבא לפנים בס"ד ועוד הרי רבני אשכנז לא ס"ל הכי ויש להם על מה לסמוך והרב חיד"א שם איירי בשם רחמ"ה שכבר נשתקע ובודאי לא ניתן ליכתב והמסדר חכם עיניו בראשו לתת דעתו בקיצורים מאיזה שם הוא נחצב כדי לידע איך לכתוב וכשיש איזה זלזול יחקור וידרוש או רובא דעלמא קרו ליה הכי בפניו

ובכנוי האיש והאשה וכנוי אבותיהם מצינו כתוב כן בגיטין ישנים כדעת מור"ם סי' קכ"ט ס"ט וכתב שם הג"ף דיותר טוב לכותבם משום דאם כתב כשר לכ"ע ואם לא כתב יש מי שפוסל ובע"הק ירושלים תוב"ב אע"ג דלא נהגו לכתבם כמ"ש הג"ף שם כהיום נהגו לכתבם כמ"ש מהרי"ן בספר גט מקושר דף צ"ז ובספרו נחפה בכסף ח"ב א"ה סי' ה' דף פ"ד ע"ב

והנה מור"ם שם סי"ו כתב כל כנוי שהוא גנאי למגרש אין כותבין אותו ולכן מומר שעשה תשובה אין כותבין לו וכל שום וחניכא ע"כ ועל כנוי לגנאי ציין המציין מדעת עצמו ועל המומר ציין משם מצא כתוב בתיקון ואחריו החזיק תלמידו הלבוש וז"ל כל כנוי שהוא גנאי למגרש אין כותבין שלא לביישו שהתורה דרכיה דרכי נועם ואין זה דרכי נועם ולא נתיבות שלום אם היו מביישין אותו לכתוב חרפתו לפרסמו לכל בפניו ולכן מומר שעשה תשובה וכו' וכן ראיתי למהרש"ל בגיטין דף כ"ח ע"ד אחר שהביא דברי הסמ"ק בגט משומד שיש לכתוב וכל שום כדי לכתוב שם דגייות עם שם דיהדות סיים וכנוי שהוא לשם גנאי כגון מי"ן אי"ר והדומה לזה כלל כלל לא ואין כותבין בגט כי אין זה ראוי לכתוב בספר דת משה וישראל לכנות שם לחבירו והוא הפך דת משה וישראל ואין לו חלק לעו"הב אפילו דש ואינו מתבייש ממנו כמ"ש חז"ל כל מכנה שם לחבירו מכנה היינו מלבין לא צריכא דד ביה ומ"מ אם רגיל לקרותו באותו שם לבד נכון לכתוב וכל שום וחניכא אפילו במקום שאין כותבין ע"כ. ואחרי בקשת מחילה הראויה אדון לפניו בקרקע דראיה זו איני מכיר דרש"י שם במציעא דף נ"ט פירש בנתכוון להכלימו איירי ובגט אין כוונתינו להכלימו ח"ו אלא לפרסם שזהו המגרש וכל שלא נתכוון להכלימו והוא דש בו מותר וכמ"ש מרן בכ"מ פ"ג מהל' תשובה וגם לדעת הרמב"ם והסמ"ג שהביא כנ"הג ח"מ סי' רכ"ח דכל שמתבייש ממנו אסור וכמ"ש בפ"ו מהל' דעות ואע"ג דבהל' תשובה כתב בסתם סמך על מ"ש כבר בהלכות דעות ודלא כמ"ש מהרי"ע שם דגם לרבינו עד שיתכוין להכלימו ולא ראה לדברי הכנ"הג סימן נ"ז וזה שקורין לו כן רובא דעלמא בפניו לא חשידי ישראל לכנות לבייש לחבירו אם לא דקים להו שאין לו בושה כלל מזה