שדה מגרש קצו

ומהריט"ץ סי' י"ד ומהרי"א סי' שמ"ה וכן הרב חיד"א בש"הג ח"ב דף פ"ב הזכיר פה העירה וכולם כתבוה בטי"ת לאפוקי מהחכם המגיה בס' יכין ובועז ח"א ס"ה שכתבה בתי"ו והביאו הרב חיד"א במח"בר י"ד סי' פ"ה אלא דהרדב"ז בח"ה סק"ד כתב טראבולוס בשני ווי"ן והעיקר כמו שכתב בח"א וסוגיין דעלמא הכי הוא. ובודאי אם כתבה בתי"ו בגט פסול דיצאה למשמעות אחרת דאז פירושו עפר שכן קורין בערבי לעפר תרא'ב ועיין בג"ף סי' קכ"ט סק"ל ומצאתי בס' חיבת ירושלים דף ד' שהגיה על מ"ש הרב כפתור ופרח טראבולוס לגרב הגיה עליו טראבלס צ"ל ומ"מ הרב כפתור ופרח נמי כתבה בטי"ת רק הווי"ן יתירין

ה' הנוסח הוא בגיטין ישנים דעל כיף ימא מותבה בה"א כנוסח הרשד"ם בס"ה סק"ח והרדב"ז הובא בג"ף סימן קכ"ח סמ"ו והיא בח"א סי' מ"ד ועיין מ"ש ע"ז הרב יא"ה ועיין להרדב"ז ח"ב סימן קפ"ב וכוונתו ששם כתב באל"ף הרואה יראה שם בסו"ד כתבה בה"א ושם לא נחית לומר אלא דאין לכתוב יתבא אלא מותבה וכ"ה מנהג קושטא ואזמיר יע"א לכותבה בה"א וכמ"ש הרב לח"ש דף קמ"ה וכ"כ הכנ"הג סימן קכ"ח אות צ"ב ממחזור רומאניא וכתב בס' לב שלמה דף ס"ב שכן הוא מנהג גאליפולי ובוגאז משא"כ לדעת מרן דאינו כן. וכיף משפטה ביו"ד בין הכ"ף והפ"א דלא כמי שכתב בהפך וכמ"ש הרב גט פשוט שם סי' מ"ה וכ"כ בס' קול אליהו ח"ב דף ק"ג מיהו אם כבר נכתב בלי יו"ד אין לפוסלו כיון דאיכא מ"ד דכן ראוי לכותבו וכמ"ש הלח"ש שם

ימא משפטה באל"ף לבסוף שהוא לשון ארמי ובאונקלוס מתרגם ים ימא באל"ף וכ"ה בדניאל וכתב הלח"ש שם דאם כתב בה"א לבסוף כשר ולא ביאר למה דהא איכא שינוי הבנה דבה"א משמעותו צד מערב כמ"ש צפונה ונגבה וקדמה וימה וכ"ה בסדר ויצא ובס' ואתחנן ובכמה מקומות ומ"ש אנקלוס בס' מסעי ע"פ והיו תוצאותיו הימה מפקנוהי לימא עכ"פ לא נפיק ממשמעותו שהוא צד מערב וכמ"ש רש"י שם אלא משום שלצד ההוא הים תרגמו אנקלוס כן תדע דבכ"מ דכתוב בקרא ימה מתרגמו מערבא ולא כן כאן ואי"ה אשובה אראה

ימא סתם ולא ימא רבא כי כן הוא כתוב בש"ע ויש מקומות שכותבין בפירוש רבא והוא דעת הרא"ש שכתב מרן בב"י סי' רכ"ח משמו דהים שעוברין בו לא"י אינו נקרא ים הגדול אלא ששם מרן פסק כרבינו יונה וכבר האחרונים העירו על סתירת מרן בזה והג"ף שם סי' מ"ו

והרב דברי אמת דף ק"ו הביא ראיה לרבינו יונה דגם הים שעוברין בו לא"י נקרא י"הג והוא ממ"ש במדרש קהלת ע"פ שלח לחמך ר"א בן שמוע היה מטייל על כיף ימא רבתי והיינו על חוף ימא של א"י ע"כ וכן נמצא שם מעשה בספינה אחת שפירשה לי"הג והוליכה הרוח למקום שאין המים מהלכים אמ"ל ר"א לר"י לא באנו לכאן אלא לנסיון מלאו חבית אחת כיון שבאו לרומי אמ"ל אדריאנוס מי אוקיינוס מה הם וכו' נסבון מים דנסבון משם והראוהו ע"כ הרי משיצאו משם מא"י קרי להו שפירשו לי"הג קודם הגיעם למי אוקיינוס שהלכו לשם בע"כ שהרוח הוליכם

כל קבל דנא החק"ל א"ה סי' ן' הביא ראיה להרא"ש דאין נקרא גדול זולתי של אוקיינוס ממ"ש בפ"ו דשקלים ע"פ ויאמר אלי המים האלה יוצאים אל הגלילה זה ימא של סמכו וירדו על הערבה זה ימא של טבריא ובאו הימה זה ים המלח אל הימה המוצאים זה הי"הג ולמה נקרא מוצאים שיצאו ב"פ אחד בדור אנוש ואחד בדור הפלגה ואמרו עוד שם ניחא ימא רבא ימא דמלחא ע"כ מבואר די"הג הוא אוקיינוס לבד ע"כ וכ"ה בירושלמי סוף כלאים דמונה והולך המקיפים לא"י ימא רבא ימא דטבריא ימא דסמכי ימא דמלחא ימא דחילת ימא דשילת ימא דאסמיא ע"כ הרי דמונה רבא לחוד שהוא אוקיינוס כמ"ש הרב היפה שם וימא דמלחא לבד ולא ירדתי לסוף דעת הרב תקלין חדתין שם בשקלים שכתב על מ"ש שם י"הג הוא הים שעוברין בו לא"י מהמדינות ע"כ דא"כ מאי ימא דמלחא דקאמר משמע דזה לחוד וזה לחוד ואדרבה מזה מוכח כהרא"ש. ולא כרבינו יונה וכמ"ש החק"ל שם אלא דבתלמודין מוכח כרבינו יונה דבבתרא דף ס"ד ע"פ זה עצמו מונה ימא של סדום במקום ימא דמלחא וכן רש"י ביחזקאל שם מביא מהתוספתא דסוכה כן וכ"כ הרד"ק שם מרז"ל הרי דימא רבא כולל הכל והתימה על החק"ל ז"ל איך לא הרגיש בזה וידוע דש"ס דידן עיקר כנגד הירושלמי כ"ש שבתוספתא שהוא מהתנאים ומשו"ה פסק מרן בא"ח לענין ברכה כוותיה שם סימן רכ"ח מלבד מ"ש כנ"הג שם כיון דלהשואל שם בהרא"ש כן סבר וגם הרא"ש מודה דבלשון הכתוב נקרא גדול משא"כ לענין גיטין דחיישינן לערעור הבעל אפי' בכל דהו פסק כוותיה דהרא"ש הואיל ובלשון רז"ל אינו נקרא גדול העדרו יותר טוב לכתוב רבא ולדעת הרא"ש י"ל דמ"ש שם בתוספתא ובש"ס דבתרא הנ"ל היינו משום דאותם ימים שמונה כל אחד פרטי במ"א משא"כ ים המלח מעורב הוא באוקיינוס לכן אמר ימא רבא סתם אבל לעולם קודם הגעתו עד אוקיינוס אינו נקרא גדול בערכו ובגט אנו כותבין הים שלפנינו סמוך ונראה ולא על אוקיינוס המעורב בתוכו שרחוק מעינינו. ודע דבמקומות שכותבין רבא כדעת רבינו יונה אם לא כתב כשר וכמ"ש הרב פאת ים דף ס"ח ע"ב וה"ה לדידן דלא נהגנו לכותבו אם כתבו כשר כיון דלדעת רבינו יונה הכל נקרא ים הגדול

ו' ספוקי העיר לא נהגו לכותבם וכ"ה בתוככי ירושלם תובב"א כנז' בנוסח שכתב הרב גט פשוט וכ"ה בעו"בי תונס ובנ"א יע"א וכמ"ש מהר"א ישראל בספרו כס"א סי' קכ"ח אבל בע"הק צפת תובב"א כותבין דעל נהר דולבאי יתבא וכמ"ש הרב המניח בסופו וממימי מעינות מסתפקא כמ"ש הרב פאת השלחן הלכות א"י דף ח' ע"ב ומקדם קדמתה ראיתי בכ"י המג"ן זלה"ה בהיותי בארץ מצרים בישיבת הרב המובהק סבא קדישא מהר"ן אלגאזי זלה"ה שהיו כותבין בע"הק הנז' גם ספוקי הבארות ואח"ך ביטלוהו יען שבימות הקיץ מתייבשות ע"כ ולבי מהסס בזה ששם ליכא בארות נובעין רק מי בורות ששם יורדים מי גשמים ואין שותין מהם כלל רק לשאר תשמישים שאומרים שהם כבדים להאסטומכא הן שאינן יורדים צלולים יען כי גגותיהם עשויים מטיט ותבן ואולי נשתנו הזמנים. ומ"ש מרן סי' קכ"ח ס"ד ועיר שספוקה ממי בארות כותבין וכו' אינו על סיפוקי העיר אלא על ישוב העיר כמ"ש הרב ג"ף שם סי' מ"ח ומ"ש בתשובה דף ס"ה על ע"הק טבריא דיכתוב במתא טבריא דעל כיף ימא דטבריא יתבא וממימי הים הנז'