שדה מגרש קצה

דפסקינן דלא כאנקלוס

זאת שנית בס' משפטים בפסוק שארה התרגום סבר שהוא מזונות וכ"כ רש"י שם והרמב"ן שם בחומש תפס ע"ז שדעת יחיד הוא והלכתא מזוני תקינו לה רבנן והאמת שמחלוקת הפוסקים היא הרי דבזה נמי חלקו על אנקלוס

לתלי'תא שכיח שם בפ' אם זרחה השמש עליו שתרגם אם עינא דסהדיא נפלת עלוהי ובברייתא דסנהדרין דע"ב פירושה אם ברור לך הדבר כשמש וכו' והיינו בבן עם אביו וכן כתבה הרמב"ם בפ"ט דה' גניבה הרי לך נמי דלא כאנקלוס והמבקש ימצא יותר מזה אלא דבתלתא הויא חזקה ועד בשחק נאמן שחפץ הייתי לצרף עמי שנים אך אי אפשר לי והש'תא הכא חשבתי דרכי לכתוב נוסח הגט שנהגו לכתוב בפה העירה יע"א וגם לברר וללבן סדר ואופן השמות והקיצורים והכנויים והספיקות שבאו לידי יד כהה עייפינהו וסדרינהו לכל הגיטין שנפל לי בו איזה ספק בזמן זמניהם קראו בשמותם האיש והאשה והעדים ומזקנים אתבונן שדומה לזה עשו ראשונים כמלאכים אשר קטנם עבה ממתני ה' המכתב בסופו וכן בס"ס הג"ף מה' פני משה ובס' לב שלמה מדף ס"ד ואילך וכן בס' ה' דבר משה ח"א וח"ג ובס' פא"ה ח"א וח"ג וח"ד וכן ה' חיד"א בח"ש ח"א ובס' פאת ים מדף צ"ט ואילך וקצת בס' אגורה באהלך דמ"ג וכן בס' קול אליהו ח"ב דק"ג ובס' שמן המשחא ה'ן ל'ו הובא בספר אות היא לעולם במזכרת הגיטין אשר לו ובטחתי בחסד קוני שימשך ממנו תועלת גדולה לנו ולבאים אחרינו וקונטריס זה אותו קראתי שדה מגרש כי האשה נקראת שדה כמאמרם ז"ל ונסתחפה שדהו וכמ"ש התוס' בכתובות דע"ז וכ"ה בזו"הק ח"ג דקמ"ג וכן שדה מגרש נוטריקון "שמות "דמתקרי "המכונה "מאיזה "גיטין "רבים "שנתתי

א' אר"ש קמא האני אסבי'ר השנויים שיש בנוסח הגט של פה מתא יע"א כמו שראינו בגיטין ישנים לשאר מקומות כיון דאינו דבר שחושש שלא להוציא לעז ח"ו על גיטין הראשונים. ושורש זה בש"ע סי' קכ"ה ס"ז ובסי' קמ"ב ויעו"ש בהכנ"הג הג"הט אות נ"ב ובהרב ג"ף סי' קכ"ה סל"א ובס' יא"ה שם ועיין עוד בס' דבר משה ח"א סימן נ"ה ובס' בארות המים סי' ל"ג ובס' עזרת נשים דף ל"ב ובספר אדמת קדש ח"א סי' מ"ה ובספר נחפה בכסף ח"ב דף פ"ד וד"ח ובס' נ"ש דפ"ח ובס' נו"ב ח"ב י"ד סימן קל"ט ראשון לציון בענין השרטוט הסכמנו שישרטט ולא בכפל דהכי עדיף טפי כנז' בסי' קכ"ה בס' ג"ף מס' חוסן ישועות וכן תפס הרדב"ז ח"ב סי' קנ"ו ויהיה השרטוט מבחוץ כנודע ובפרט זה לא ידענו מנהגן של ראשונים בכפל או בשרטוט

ב' בספר ימי החדש כותבין בבי"ת בכך וכך לירח פ' אבל לא בשנה והיא נוסחת הרא"ש בפ' המגרש ובש"ות שלו כלל מ"ו וכ"ה בהסמ"ג והסמ"ק ומור"ם והלבוש משא"כ הרי"ף והר"ם וספר החינוך ומרן בש"ע שגם בשנה כותבין בבי"ת והכנ"הג כתב ע"ז שהוא לשון כבד ואין קפידא בדבר כמ"ש הרב ג"ף סימן קכ"ו סי"ו וכ"כ בספר ראש משביר סימן ל"ד

ג' כתבתי בספרי זוטא השמר אמת שנהגו בפה מתא לכתוב בכתובות וגיטין למנינא דרגילנא לממני ביה שהיא נוסחת הרי"ף והרמב"ם והש"ג וכ"כ המרדכי ישן שכן מצא בספרים קדמונים וכן ראיתי עתה שכ"כ בס' החינוך ומ"ש מהרי"ף נמשכתי אחר הכנ"הג שכתב שכ"כ בטופסי האלפסי פירוש הגט להר"ד שמשון הובא במהר"י מינץ סי' ק"ט והרואה להרי"ף בפ' המגרש שכתב במנינא בבי"ת וכל כוונת הכנ"הג ז"ל לאפוקי מהמנהג שכותבין למנין שאנו מונין כאן ולא חש לדקדק אם למניינא בלמ"ד או בבי"ת ועוד יש דקדוק אחר דבכולהו כתוב מניינא בשני יודי"ן וכן למימני ביו"ד בין סמי"מין מלבד דבמהר"י מינץ כתב למנינא בחד יו"ד כמו שאנו כותבין אבל למימני כתבה ביו"ד בין המי"מין וכנוסחת הני רבוותא הנ"ל לבד ממהר"י מינץ כ"כ בס' לב שלמה בנוסחת עו"בי נא אמון יע"א ואנן פ"א בא לידינו גט מעו"בי הנז' לפה מתא ביד שליח הולכה כמו שאנו כותבין ממש ואני הצעיר ביודעו ומכירו להרב המסדר זלה"ה שהוא חכם גדול בפרטות בחכמת הדקדוק ובהכרח מ"ש בס' הנז' טעות המדפיס הוא ואחר החיפוש מצאתי בשבת דף ע"ג מניינא בשני יודי"ן וכן במנחות דף ס"ו מצוה למימני יומי ביו"ד בין המי"מין וכ"ה בהרי"ף והרא"ש סוף פסחים ובזו"הק ח"ג דף קפ"ג ובזוהר חדש דף מ"ט וברבינו בחיי ס' ראה ונראה דסמכו על אנקלוס שהוא תנא שתרגם בפ' והיו לאותת וכו' וכן בפסוק ויוצא אותו החוצה שכתב ולממני בלי יו"ד בין המי"מין וכן למנינא דבל"הק מנין וכתב אנקלוס בפ' כדי רשעתו במספר כמיסת חובתיה במנין בלי יו"ד אחר המי"ם. ודע דלמקומות דכותבים למנין שאנו מונין כאן הוא לשון משנה בפ"ד דשבועות ומ"ש בס' פני יצחק ס"ה דלמה לא תיקנו לכתוב ואנחנו שכן הזהירונו בנוסח עלינו לשבח שאין לומר אלא ואנחנו וכן הרגיש בס' נ"ש דף ס"ח ממ"ש בבר"המז שצ"ל אנחנו מודים לך י"ל דבלשון תפילה ובקשה שאני שלא ליתן פ"פ למקטרג משום שאנו בלשון המקרא משמעותו אנינות ותו דכשהוא הכל ל"הק אין לערב עמו לשון אחר משא"כ הגט דרובו לשון ארמי וכן מנין כאן לשון ברייתא דסנהדרין דף ל"ו והש"ס ריש ר"ה ולמנהגינו דכותבין למנינא דרגילנא לממני ביה ולא חשו שיקראנה הקורא ביו"ד נחה שמשמעותו עבר שמנינו כבר והוא הפך משמעותו שמשמעותו הווה והיו"ד נעה בפת"ח והנו"ן בקמ"ץ י"ל מלבד דלא נפיק ממשמעותיה דעכ"פ פירושו מספר עוד בה דמהענין מורה שמשמעותו ביו"ד נעה כאמור וכן לממני בלא יו"ד בתוך המי"מין דלא חשו שיקראנה הקורא לשון מנוי והשלטה דמהענין מוכיח שאינו כן כדרך שלא חשו למקומות דכותבין שאנו מנין כאן בלא וי"ו אחר המ"ם שלא יקראנה הקורא הנו"ן בפת"ח והיו"ד בחיר"ק כמו מנלן דבר זה

ד' במתא טראבלס כתבתי בס"הק השמר אמת מהרשב"ץ ובנו וממהרלב"ח וממהרי"ע ומהרי"ן ומח"ור עו"בי תונס יע"א מכתב ידי קדשם וכן מצאתי עתה בספר משכנות הרועים הנד"מ שנשאל מפה העירה יע"א וכן מצאתי להרדב"ז ח"א ס"ל שקורא למדינת סין הנקראת טראבלס היום ע"כ והיא טראבלס השא"ם ושניהם שם אחד כנודע וכן בח"ד סש"א רמ"ח וכן בלעז לזו קורין טריפולי די ברבארייא ולהאיך טריפולי די סורייא וכן כתבה הרדב"ז ח"ב סימן תרנ"ז ומהרמ"ג סכ"ה וסס"ד