פסקי הרא"ש על נדה, הלכות מקוואות כה

הלכך אשה שהיא בעלת חטטין צריכה לחוף במים עד שיתרככו ורטייה היא איספלנית שנותנים למכה ושרף הוא לחלוחית הנוטף מן האילן ולכשמתייבש הוא נדבק. וגלדי צואה לכלוך הזיעה מתיבשת ונדבקת בבשרו כמין גליד. והמלמולין כשאדם לש עיסתו או מגבל טיט משפשף ידיו זו בזו הנופל מידיו נקרא מלמולין מלשון (דברים כ.) וקטפת מלילות: תוספתא השירים והנזמים והטבעות וקטלאות אוצצין חוצצין רפין אינם חוצצין. אוצצין פירוש מהודקין כמו בתר איצצא בפרק חבית וא"ת טבעת דחוקה אמאי חוצץ והלא מיעוטו שאין מקפיד הוא ופירש הראב"ד ז"ל לפי שמקפדת להסירו בשעת לישה וכיון שמקפדת בשום פעם אע"פ שאינה מקפדת בשעת טבילה הוי חציצה. עוד בתוספתא (פ"ו) דם יבש שעל המכה והכחול שבעין הרי אלו חוצצין היין והדבש והחלב והשרף התאנה ושרף השקמה ושרף החרוב יבשין חוצצין לחים אין חוצצין וראיתי בתוספתא הכחול שחוץ לעין וכן מסתבר מ"ש כחול מלפלוף. והכי איתא בגמרא דידן: (מקואות פ"ט מ"ג) ואלו שאין חוצצין קילקי הראש ובית השחי ובית הסתרים באיש. רבי אליעזר אומר אחד האיש ואחד האשה כל המקפיד עליו חוצץ ורבנן סברי כל אשה נשואה מקפדת. זה הכלל כל המקפיד עליו חוצץ ושאינו מקפיד עליו אינו חוצץ. ליפלוף שבעין גליד שבמכה שרף הלח לכלוכי צואה שעל בשרו. צואה שתחת הצפורן וצפורן המדולדלת. תוספתא צואה שתחת הצפורן שלא כנגד הבשר והבצק שתחת הצפורן אפי' כנגד הבשר הרי אלו חוצצין האבר והבשר המדולדלין באדם הרי אלו חוצצין ר' יונתן אומר צפורן שפירשה רובה הרי זו אינה חוצצת (נדה ד' סז.) אמר רבה בר בר חנה נימא אחת קשורה חוצצת. שלש אינן חוצצת. שתים איני יודע. ור' יוחנן אמר אין לנו אלא אחת פירוש אם היו רוב שערותיהם קשורות כל אחת ואחת לבדה: א"ר יצחק דבר תורה רובו המקפיד עליו חוצץ. ושאינו מקפיד עליו אינו חוצץ וגזרו חכמים על רובו שאינו מקפיד משום רובו המקפיד ועל מיעוטו המקפיד משום רובו המקפיד ונגזור נמי על מיעוטו שאינו מקפיד משום מיעוטו המקפיד היא גופא גזירה ואנן ניקום ונגזר גזירה לגזירה: