פסקי הרא"ש על חולין ג:יג

הריאה שניקבה או שחסרה רב ושמואל ורב אסי דאמרי קרמא עילאה ואמרי לה קרמא תתאה ומסיק דאי אינקיב עילאה ולא אינקיב תתאה תתאה מגין מדרבא דאמר רבא האי ריאה דאגליד כאהינא סומקא כשירה. אינקיב תתאה ולא אינקיב עילאה עילאה מגין. מדרב יוסף דא"ר יוסף האי ריאה דאוושא אי ידעינן מהיכא אוושא מותבינא עליה גילא או גדפא או רוקא ונפחינן לה אי מבקבקא טריפה ואם לאו כשירה ואי לא ידעינן מהיכא קאוושא בדקינן לה במיא פושרי בחמימי לא משום דמכווצי לה. בקרירי לא משום דמטרשי לה. אלא בדקינן לה במיא פושרי אי מבצבצא טריפה ואם לאו כשירה תתאה אינקיב עילאה לא אינקיב. והאי דאוושא זיקא דביני ביני הוא. גופא אמר רבא ריאה דאגליד כאהינא סומקא כשירה. כתב בעל הלכות והוא דלא מפקא זיקא. מתוך לשונו משמע דבעיא בדיקה אע"פ שאין לשון הש"ס משמע כדבריו. דלשון כשר משתמע אף בלא בדיקה ומיהו מסתבר כדבריו וכיון שנשתנית מברייתה וקרום התחתון דק צריך נפיחה שמא ניקב. אמר רבא ריאה שהאדימה מקצתה כשירה. האדימה כולה טריפה. א"ל רבינא מאי שנא מקצתה דהדרא בריא כולה נמי הדרא בריא. מי לא תניא ושאר שקצים ורמשים עד שיצא מהן דם. וכי תימא לשמונה שרצים מדמינן לה ותניא נצרר הדם אע"פ שלא יצא אי הכי אפילו מקצתה נמי. אלא לא שנא. פירש רש"י לא שנא וכשירה כדאמרינן בשמעתין אדומה כשירה מדרבי נתן וכ"כ רב אלפס ז"ל. ורבינו חננאל ז"ל פירש לא שנא וטריפה. והא דקיימא לן אדומה כשירה חלק ר"י דמיירי שחוזרת ומתלבנת ע"י נפיחה. והאדימה דהכא מיירי שאינה חוזרת ומתלבנת ע"י נפיחה ולא נהירא לי דמסתבר למימר דכל מראות הפוסלות בריאה אי מתלבנין ע"י נפיחה כשירין. כי כשהבהמה חיה הבהמה מליאה רוח ונפוחה תמיד הילכך אין שינוי אלא בריאה נפוחה. וכן מצאתי אחר כך כתוב בשם הגאונים ובשם הרמב"ם ז"ל. ויש מחלקין דשאני אדומה מהאדימה דהאדימה משמע אדומה ביותר והוא בא מחמת לקותא. ואדומה משמע מתולדתה שלא נבלע בה דמה. ולא נהירא לי דא"כ גבי אדומה הוי ליה למיבעי אדומה דכשרה היכי משכחת לה כיון דאיכא הפרש בין אדמומית לאדמומית כדבעינן לקמן (חולין דף מז:) ירוקה היכי משכחת לה. ורבינו אפרים ז"ל פירש דהאדימה דהכא מיירי כשהאדימה מחמת מכה שנמצאת לה בדופן כנגד הריאה. מדמייתי עלה מהחובל בשבת. וכיון שנצרר הדם מחמת מכה סוף העור לינקב וטריפה וכיון דלא ידעינן אי איכא לדמויי קרום הריאה לשאר שרצים ע"כ לחומרא מדמינן לה לשמנה שרצים וטריפה. ולא דמי כלל לאדמומית דממילא דלקמן וכן עיקר: אמר רבא ריאה שיבשה מקצתה טריפה. ועד כמה. אמר רב פפי משמיה דרבא עד שתהא נפרכת בצפורן אבל אם אינה נפרכת בצפורן כשירה דהדרא בריא כתב בה"ג שאם יבש הכבד טריפה משום דכל יבש כנטול דמי. כדאמרינן הכא וגבי אוזן בכור והוא שיבש כולו ולא נשתייר כזית במקום מרה וכזית במקום שהיא חיה: