פסקי הרא"ש על עבודה זרה ד:ו

אמר ר' נחמן אמר שמואל הלוקח עבדים מן השוק אע"פ שמלו וטבלו עושין יין נסך עד שישתקע שם עבודת כוכבים מפיהם. ועד כמה אמר ריב"ל עד שנים עשר חדש. אותיביה רבה הלוקח עבדים מן השוק ומלו ולא טבלו וכן בני השפחות שמלו ולא טבלו רוקן ומדרסן בשוק טמא ואמרי לה טהור יינן גדולים עושין יין נסך קטנים אין עושין יין נסך (מלו וטבלו אין עושין יין נסך) קתני מיהא מלו ולא טבלו עושין יין נסך. הא מלו וטבלו אין עושין יין נסך תרגמא אבני שפחות. והא וכן קתני. כי קתני וכן ארוקן ומדרסן. הניחא למ"ד רוקן ומדרסן טמא. אלא למ"ד טהור מאי איכא למימר. הכי קאמר וכן עבדים כבני השפחות מה בני השפחות גדולים עושין יין נסך קטנים אין עושין יין נסך אף עבדים גדולים עושין יין נסך קטנים אין עושין יין נסך. לאפוקי מדרב דאמר תינוק בן יומו עושה יין נסך קמ"ל דלא. והשתא פליגי רב ושמואל בתרתי. ושמואל דאמר הלוקח עבדים מן השוק אע"פ שמלו וטבלו עושין יין נסך עד שישתקע שם עבודת כוכבים מפיהם סבר דתינוק בן יומו אינו עושה יין נסך אליבא דמאן דתני רוקן ומדרסן טהור. דא"א לו לתרץ הברייתא אלא לאפוקי מדרב. וכן רב א"א לו לתרץ הברייתא אלא לאפוקי מדשמואל. ופר"ח ז"ל דהלכה כשמואל משום דקאי ריב"ל כוותיה והלכה כריב"ל בכ"מ אף כנגד רבי יוחנן כמו שפסק ר"ת מההיא דמגילה (דף כז.) ור"ת ז"ל פסק הלכה כרב דקי"ל הלכה כרב באיסורי וכן נהגו כל גדולי אשכנז שאין נזהרין ממגע עבדים אחר שמלו וטבלו לאלתר ומה שהביא רבינו חננאל ראיה דקאי ריב"ל כוותיה דשמואל אינו ראיה. דריב"ל לא אמרה למילתיה אדשמואל דאיהו הוה קשיש מיניה טובא ולא בא לפרש דבריו אלא אמילתא אחריתי אמרה בפרק החולץ (יבמות דף מח:) גבי הלוקח עבדים מן השוק ואינם רוצים למול שמגלגל עמהם י"ב חדש. ותלמודא קבעה הכא לפרש מילתיה דשמואל: