פסקי הרא"ש על עבודה זרה ד:ד

גרגותני גופא במאי מיתסרא בנצוק ש"מ נצוק חבור כדתני רבי חייא שפחסתו צלוחיתו הכא נמי שפחסתו בורו. וא"ת למאי דסליק אדעתיה דמשום דנצוק מיתסרא גרגותני א"כ מה שבגת יאסר משום נצוק וכתבו רשב"ם וריב"ן בשם רש"י דיש ללמוד מכאן דאף לדברי האומר נצוק חבור. נצוק בר נצוק לא הוי חבור והכא הוה נצוק בר נצוק כי ניקבי הגרגותני דקין ועומדין מן הצד ומגת לגרגותני איכא חד נצוק. ומגרגותני לבור איכא נצוק שני. ואם כן אם הריק עובד כוכבים יין מקנקן לכוס נאסר יין שבכוס משום כחו של עובד כוכבים. דמאי דנפק לבראי גזרו ביה רבנן (לקמן עבודה זרה דף עב:) והיין שבקנקן נאסר משום נצוק. ואם אח"כ משך ישראל יין מן החבית לקנקן היין שבחבית מותר דהוה ליה נצוק בר נצוק. וה"ר יצחק בר"מ דחה ראיה זה. דאפשר דנצוק בר נצוק חבור ומה שיין שבגת מותר לפי שאין תורת יין עליו. וכמו שאינו נאסר במגע עובד כוכבים כך אינו נאסר על ידי נצוק. ומיהו טיפת הגרגותני אוסרתו. דטעם אחד להן ומין במינו הוי. וא"ת א"כ גם מה שבגרגותני לא הוי יין לפי משנה ראשונה דאין יין עד שירד לבור. כי היין והחרצנים יורדין בתערובת לגרגותני ולמה נאסר. ויש לומר דהיין שבשולי הגרגותני הוי בכלל מה שבבור ונאסר מטעם נצוק ודוחק הוא דהוי כמו גממיות שתחת העביט. ולפי מה שכתבתי בשם רש"י צ"ל דאע"ג דיין שבגת ושבגרגותני לא חשיב יין ליאסר במגע העובד כוכבים. מיהו ע"י נצוק מיתסר דהוי כאילו נתערב יין שבבור ליין שבגת ושבגרגותני ולפרשב"ם שפי' המשנה כפשטה דלא איירי במגע עובד כוכבים אלא היין שבבור נאסר משום כח העובד כוכבים הדורך בגת. צריכין אנו לומר דיין שבשולי הגרגותני אינו חשוב יין. דאי חשוב יין הוה נאסר משום כח העובד כוכבים כמו היין שבבור. ולא הוה צריכנא לטעמא דנצוק נמצא שאנו צריכין לומר דנצוק בר נצוק לא הוי חבור: