פסקי הרא"ש על עבודה זרה ד:א

רבי ישמעאל אומר שלש אבנים זו בצד זו בצד מרקוליס אסורות שתים מותרות. וחכמים אומרים את שנראה עמו אסורות ואת שאינן נראות עמו מותרות:

גמ' אמר רבי אבהו אמר ר' יוחנן מנין לזובח בהמה בעלת מום למרקוליס שהוא פטור. שנאמר זובח לאלהים יחרם גו' לא אסרה תורה אלא כעין פנים. פירש רשב"ם בשם רש"י כעין זביחה דפנים והוא הדין לכל שאר תקרובת דמזבח כגון קטור ונסוך. וכל העולין על המזבח כיוצא בהן מיקרו תקרובת עבודת כוכבים לענין שלא יכולים ליבטל. וכן כל מיני מאכל כגון יינות שמנים וסלתות. ושמעינן מהכא דהני נרות של שעוה שמביאין דורון לעבודת כוכבים ומדליקין בפניה משכבן הכומר (או) ומכרן או נתנן לישראל מותרות בהנאה ממ"נ. אי תקרובת עבודת כוכבים הן אפילו ביטול אין צריכין דלא הוו כעין פנים. וא"נ נוי חשבת להו שייך בהו ביטול כמו בעבודת כוכבים עצמה. וכיון שכיבן העובד כוכבים לצורך עצמו ומכרן או נתנן (לישראל) או משכנן אין לך ביטול גדול מזה. וחתיכות של שעוה נמי שנותנין לעבודת כוכבים מותרות. דאפי' נוי ליכא וכעין פנים ליכא. ואין הקדש לעבודת כוכבים ואפי' ביטול לא בעי. וככרות ששולחין דורון לישראל מותרין. שאין מקריבין לפני עבודת כוכבים אלא חוק לכומרים הן. אבל אם היו מקריבים אותן לעבודת כוכבים כעין פנים קרינא ביה דדמיא למנחת מאפה תנור. ואע"ג דליכא זריקה המשתברת וגם לא הקטירו ממנו כלום אלא נתנו לפני עבודת כוכבים לתקרובת מקרי זבחי מתים אפי' לא שייך בה זריקה המשתברת. כיון שכיוצא בו מקריבים בפנים כגון יינות שמנים וסלתות ומנחה ומאפה תנור ומים ומלח ונתנוה לפני עבודת כוכבים לתקרובת מיתסר. כדאמר לעיל (עבודה זרה דף כט:) בשר היוצא אסור מפני שהוא כזבחי מתים אלמא מפני שהכניסוהו ונתנוהו לפני עבודת כוכבים וחזר והוציאו נקרא זבחי מתים. דאי משום דאמרינן כיון שהכניסו שחטן מתחילה לעבודת כוכבים. א"כ גם הנכנס יהא אסור. והא דבעינן זריקה המשתברת היינו בדבר שאין מקריבין ממנו בפנים כגון שבירת מקל. ומלבושיהן שלובשין הכומרים נוי שלהן היא ולא נוי עבודת כוכבים ומותרין ולא בעו ביטול: וגביע הכסף שאוחז הכומר בידו והמחתה שמקטירין בה משמשי עבודת כוכבים הן ובעו ביטול. ואם מכרן העובד כוכבים או משכנן לישראל לא בטילי. כרבנן דפליגי עליה דרבי דתנן מכרה או משכנה ר' אומר בטיל וחכ"א לא בטיל. וכן נויי ומשמשי עבודת כוכבים:

מתני' מצא בראשו מעות כסות וכלים הרי אלו מותרין. פרכילי ענבים ועטרות של שבולים יינות ושמנים וסלתות וכל דבר שכיוצא בהן קרב לגבי מזבח אסור: האי מעות כסות וכלים מוקי לה במונחין דרך בזיון. ואם היו מונחין דרך כבוד אסורים דדבר של נוי הן. אבל פרכילי ענבים ועטרות שבולים אע"ג דמונחין דרך בזיון אסורין. דכיון דמידי דמיכל הוא וראוי לעשות ממנו שמנים וסלתות הקריבין בפנים תלינן דלשם דורון ותקרובת הובאו שמה:

גמ' אמר רב גידל אמר רב חייא בר יוסף אמר רב מנין לתקרובת עבודת כוכבים שאין לה בטול עולמית שנאמר ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים מה מת אין לו ביטול לעולם אף תקרובת עבודת כוכבים אין לה ביטול לעולם. אמר רב שימי בר חייא כל שהוא לפנים מן הקלקלין אפי' מים ומלח אסור. חוץ מן הקלקלין דבר של נוי אסור. שאין של נוי מותר: