ראש יוסף על חולין חלק ב צט

בו מקודם אינו פולט ומה שבלוע עכשיו פולט בעודו רותחת דזה סברא הפוכה דלר"ת מה שבלוע מקודם פולטת ומה שבולע עכשיו אינו פולט בעוד המים מעלה רתיחות ומיהו מ"ש הר"ן וז"ל והשיב עליו רבינו שמואל כו' והוא על רש"י ז"ל לכאורה על קושיא רש"י י"ל אף שפי' כי נייח מרתיחותיו הא כתב דמפלט לא פלט מה שבולע שכן כתב בד"ה והכ' במאי עסקינן וכן כתב הריטב"א לשיטת רש"י ז"ל יע"ש דרש"י כר"ת אלא דאפשר דלר"ש לא ניחא ליה לחלק כלל בין מה שבלוע מקודם ובין שבולע מעתה מקרוב ולכך השיב שפיר על רש"י שפי' נייח מרתיחותיו ולכך פי' רבינו שמואל כי נייח ששבע מלבלוע כו' ואין חילוק בין מה שבלוע מקודם או עכשיו שכ"ז שאין שבע אף דידיה אינו פולט ולאחר ששבע אף שבולע פולט אף בעוד המים מעלין רתיחות ולכן בהגעלה צריך לשהות זמן מה שיהא שבע מלבלוע ולכך פולט הכל מה שבלע מן המים ובין מה שבלוע מקודם הגעלה כו' וע' בסי' תנ"א ותנ"ב יע"ש:

והנה יש לראות לר"ש רב דנקיט כזית בשר לתוך יורה דמשמע כה"ג שיש ס' והא בקדם וסלק ומיירי קודם ששבע ואז לא פלט כלל אף מה שהיה בו מקודם לר"ש וא"כ אמאי נאסר החלב באין ששים נגד בשר ועי' במהר"מ שי"ף בתו' ד"ה גדי וי"ל דנקיט הכי לומר דוקא באין ששים נגד החלב בבשר הוא דבשר נאסר וחלב מותר הא אם נעשה בהיפך דיש בבשר ס' נגד החלב הי' הבשר והחלב מותרין החלב מותר דכ"ז שלא נח החלב מרתיחותיו אין הבשר פולט כפי' ר"ש ובשר ג"כ מותר דיש ששים נגד החלב שנבלע בחתיכ' וקמ"ל דל"ת דבשר אסור דפלט הבשר ומה שהי' בו מקודם לחלב ונעשה נבילה ואף שיש בחתיכה ששים נגד החלב היינו דמהני לבטל חלב הנבלע בחתיכ' ולא לבטל חלב שבקדירה דודאי עינינו רואות דלא מהני ומנא ידעינן כמה פלטה החתיכה, ועוד שאפילו פלטה כל מה שבתוכה ליכא ס' נגד החלב שבקדירה דבכל החתיכה יש ששים נגד החלב ולא בפליטתה והוה דומיא דחלב הנבלע בחתיכה דאסור ולא מסייע חלב שבקדירה לבטל כמבואר דאמר חלב נבילה הוא וה"ה וכ"ש כאן וכדכתיבנא וא"כ אח"כ נבלע הרוטב לתוך החתיכה והוה מין במינו דלא בטל קמ"ל דלא פלט כלל אף מה שיש בו מקודם ודווקא לתוך יורה גדולה ואורחא דמלתא נקיט לחלב מרובה אבל ביש בשר ס' נגד החלב תרווייהו מותרין ואלו לפיר"ת בדוקא נקיט כזית לתוך יורה של חלב דחלב מותר שיש ס' נגד הבשר הא אין ס' תרוייהו אסורין אף שיש ס' בבשר נגד החל' מ"מ הבשר פולט לחלב ונאסר ואח"כ נבלע בבשר והוה במינו דלא בטל דנהי דאין פולט מה שבולע מה שהיה בו מקודם פולט לרש"י ורבינו תם ונאסר הפליטה ואח"כ נבלע בחתיכה מן החלב הרוטב ואף בעודו לא נח דבמשקה לא שייך דלא פולט כמ"ש ר"ת במים של הגעלה ונאסר דהוה מין במינו עם הבשר או דלא ידעינן אי יש ס' וראשון עיקר משא"כ לר"ש וא"כ לר"ש נקיט יורה גדולה לאשמעינן יש ס' בבשר שניהן מותרות ולר"ת אשמעינן דחל' מותר דיש ס' בחל' וכדאמר לתוך יורה של חל' וכדכתיבנא לעיל מזה:

בא"ד ודבר תימא הוא ואין להתיר כו' מבלע לא בלע כו' עכ"ל וע' בר"ן שהקש' עוד דעינינו רואות שהמי' משתנה מיד קודם שהוא שבע לבלוע ולכך פיר"ת מה שבלוע מקודם פולט ומה שבולע עכשיו אינו פולט כ"ז שלא נח מרתיחותיו כפירש"י ד"ה והכי במ"ע דמה שבולע עכשיו אינו פולט ודע ממ"ש התו' ואין להתיר מטעם זה להגעיל כו' ר"ל לר"ש פשיטא דאין להגעיל כלי בן יומו אם לא שיש ס' במי' נגדו דאי לא אסור דצריך להשהות הכלי תוך המים שיהא שבע מלבלוע ולפלוט אח"כ וכיון שכן נאסרו המים שביורה מחמת שפלט הכלי חוץ ואח"כ בולעת ג"כ הכלי מן המי' הנאסרי' וגם מפליטת עצמו שפלט כי מן הסתם לאחר ששבע הכלי מלבלוע פולטת מה שבתוכה ואח"כ בולעת ג"כ ומש"ה בעינן שיהא ס' במי' דמיד שפולטת נתבטל במים ושוב לא איכפת לן במהו שחוזר ובולע ויורה גדולה דאין ס' במי' נגדו כמבואר בכמה דוכתי צריך שיהא אינו בן יומו דאף שבולע מן הפגום הוא בולע וכבר הקשו הפוסקים דמתחלה נמי פגומה היתה ותירצו דגזרינן אטו בת יומא כדאמרינן שילהי ע"ז משא"כ שפולטת ובולעת דבר פגום מתחל' שרי משא"כ כשהיתה תחילה בלוע דבר מושבח ואח"כ בשהיית מעל"ע נפגם גזרו אטו בת יומא ובמדין דציותה התורה להגעיל כלי' בת יומא דאין בת יומא מותר מ"ה וע"כ יורה קטנה ביורה גדולה דיש ס' במים ויורה גדולה אין תקנה כו' אבל לפיר"ת היה מקום לומר דשרי בת יומא אף שאין ס' במים דמיד פולטת מה שבלוע בה מקודם וא"כ אפילו לשהות ואפי' משהינן מ"מ המים שלא נחו מרתיח' מבלע בלע מפלט לא פלטו וא"כ מותר לשהות ג"כ כ"ז שלא נחו מרתיחתן לזה כתבו דגם לר"ת אין להגעיל כך דבמשקה לא שייך מפלט לא פלט ובדבר גוש כמו כלי ובשר הוא דאמרינן כן גם אין לומר כ"ז שלא נחו מרתיחתן הכלי שפולטת אינה בולעת מה שפולטת עתה זה מנלן דלא הוזכר בגמרא אלא מפלט לא פלט ולא להמציא סברא מחודשה וכתבו עוד דאף אם נאמר כן מ"מ זה אין נכון לעשות להגעיל ב' כלים זא"ז השני בלע מה שפלט הראשון וגם כלי א' ב"פ ולכך העלו שאין להגעיל אם שיש ס' במים או אין בן יומו:

ודע לשיטת רש"י אין להקשות היאך שצותה התורה בכלי מדין להגעיל למ"ד מין במינו בטיל אף שיש ס' במי' מ"מ המי' שנבלעו בתחלה ביורה קודם ששבע מלבלוע נאסרין ביורה ואין המים שביורה מסייען לבטל המים שבתוך הכלי כמו כזית בשר ליורה גדול' שהחלב שבחתיכה נאסר לחלוק הוא בפ"ע כמ"ש הריטב"א והר"ן והתו' לעיל גבי חלב נבילה הוא ואח"כ כשפולט היורה הרי המים ההם אוסרין המים שביורה ולא מהני ס' דמין במינו לא בטיל ואח"כ חוזר הכלי ובולע ממים האסורין ואין זה קושיא דחנ"נ בשאר איסורין מדרבנן הוא ומ"ה לא אמרינן כן אלא בב"ח לחוד ומיהו קשיא מדרבנן איך שרינן בהגעלה למ"ד מין במינו לא בטל ואין לומר למ"ד מין במינו לא בטל לא מהני הנעלה זה לא ניתן להאמר כלל ובשלמא לר"ת י"ל דחנ"נ בשאר איסורין לא מהני לענין שיהא מין במינו דאין הנאסר יותר מן האוסר כמ"ש התו' לעיל ד"ה אמאי מותר ולר"ש דאיהו סובר לעיל דצריך תרי ס' קשה דידיה אדידיה ועוד לר"ת נמי כפי מ"ש הרשב"א וריטב"א דעתו כמ"ש והבאתיו לעיל בתו' אמאי כו' קשה ומיהו יש עוד דרך לומר בהגעלה שאינו ממתין אלא מכניסו ומחלקו מיד ע' בא"ח תנ"ב ולר"ש קשה גם לר"ת כפי הנראה כאן מדבריהם קשה אם לא שנאמר דר"ש ור"ת סברי דלא אמרינן בכלי חנ"נ אף מה שבולע בתוכה ודוקא במאכל ובמשקה אמרינן כן ולא בכלי ודבר זה מחלוקת הוא ע' בי"ד סי' ק"ה וצ"ח הביא הב"י סברת הרמב"ן דבכלי בלוע לא הוה נ"נ ובש"ע הביא ב' דעות אלו יע"ש וא"כ צ"ל דסביר להו דלא אמרינן בבלוע כן ולמ"ד דאמרינן בבלוע כן אין מגעילין אלא כלי שאין בת יומא ולא בת יומא וכמ"ש ואף שיש ששים במים נגדם לא מהני למ"ד מין במינו לא בטיל ואנן קיי"ל דבלוע בכלי אמרינן נ"נ דבמאכל כ"ע מודי' אלא דפליגי בכף ישנה אם בלע מבשר והוא חלב או איפכ' אי נ"נ ואפ"ה מגעילין בת יומא אם יש במים ס' א' דאנן קיי"ל מין במינו בטל ואף אי לא בטל אין הנאסר יותר מן האוסר כמ"ש התו' ד"ה אמאי מותר:

וענין הגעלה אומר דרך כלל כי המים טבען להפליט הבלוע מכלי ולא נשאר כלום בתוכו בפ"א ואף שחוזר ובולע נתבטל בס' ודעת הרמב"ן הביאו הר"ן ס"פ כ"ה דאין טבע המים להבליע לכלי ומיהו ודאי בדבר מאכל דרכו להפלי' ולהבליע ואנו נוהגין להגעיל במים דוקא ואין בן יומא או ס' ובהלכות פסח סי' תנ"ב אבאר:

עוד א' ראוי שתדע מ"ש הריטב"א ז"ל בשם רבו ז"ל (שהוא הרא"ה ז"ל) דלפי' ר"ת דמפלט לא פלט מה שבלוע עתה היינו ביורה שאינה ע"ג אש אלא עקורה ומ"מ כלי ראשון הוה כ"ז שיס"ב ולכך לא פלט ובשר צונן איירי לא מיבעיא למ"ד עילאה גבר שאין פולט ובדין הוא שלא יבלע אלא אגב מיעוטו הוא בולע והולך כולו כשיעור קליפה ואפי' למ"ד תתאה גבר מ"מ לא פלט קודם דחמים ליה תתאה ופריך סוף סוף כי נייח ליה הדר פלט ומשני שקדם וסלקו קודם שיתחמם לגמרי כו' יע"ש אבל כלי שע"ג אש פלט ובלע עכ"ל ויראה לי שרבו בא לפרש הסוגיא ולחדש פי' מחודש וכפי סברת ר"ת ז"ל וה"פ בגמרא שהזית נפל ליורה שאינה על האש ומש"ה לא פלט כלל דנהי דהזית מיד הוא בולע מן החלב דתתאה גבר או מחמת מיעוטו מ"מ אין בו כח להפליט מה שבלע מן החלב אלא כשיתחמם כולו ויהא שבע אז פולט וזה שמשני שקדם וסילקו קודם שנייח לבלוע מן החל' ר"ל קודם שיתחמם כולו ומיהו החלב נאסר מיד כשאין ס' נגד הבשר דמה שבלוע בבשר מקודם פולט מיד למ"ד תתאה גבר וה"ה למ"ד עלאה מחמת מיעוטו הוא פולט מים כמ"ש הריטב"א בשם רבו הרא"ה ז"ל ומ"ש שע"י מיעוטו נבלע והולך כולו בשיעור קליפה ר"ל דהזית נאסר כולו ולא סגי ליה בקליפה כדין חם לתוך צונן דאמרי' בפסחים בכיצד צולין ע"ו ע"א למ"ד עילאה גבר סכו בשמן של תרומה לרב סגי בקליפה כו' והכ' כיון דדבר מועט הוא הזית ונפל ליורה גדול' לא שייך עילא' אלא בשניהן שווין ועי' בא"ח סי' שי"ח יע"ש אמנם מ"ש כן לר"ת פירושא הוא דמפרש לסוגיא רבו ז"ל כן אבל ר"ת יראה דסובר דאף ביורה שע"ג האש דינא הכי דכ"ז שלא נח מרתיחותיו מבל' בלע החתיכה ולא פלט' מה שבלעה מן החל' דאל"כ איך כתבו התו' כאן ואין להתיר להגעיל אף שאין במים ס' ובבן יומא לר"ת מאין הרגלים