ראש יוסף על חולין חלק ב עט

דאמ"ה אינו חל עליה עד שיולד ונראה לי דה"ט דאינו חל עד שיולד דלא תאכל הנפש כתיב וכל זמן שהוא במעי אמו לא חשיב נפש אבל אין לומר דבמעי אמו יש היתר לאיסורו ולשחוט האם ולכך הוה ב"א דלא איקבע איסורא דא"כ כשיצא לאויר העולם נמי יש היתר לאיסורו ע"י שחיטה עצמו ולא איקבע איסורא ואמאי אמרינן לאו לאברים וכן לר"ל דבהמה בחייה לאברים עומדת ולא חייל טריפה והא יש היתר לאיסורו אלא כמ"ש בסמוך אלא שראיתי להרשב"א ז"ל בריש פירקין על הא דאמר דמוקדשין חל על ג"ה אף דג"ה נוהג בשליל היינו היכא שהוציאו לאויר העולם אבל במעי אמו לא איקבע איסורא דיש היתר בשחיטת אמו ולא איקבע איסורא וחייל מוקדשין והביא ראיה מכאן דאמר לר"י באוכל חלב שנטרפה עם יציאת רובה דבהדדי אתיין והא לר' יוחנן בהמקשה אית ליה תלש חלב מבן ט' חי חייב אלא כיון דבעודו במעי אמו יש לו היתר לא איקבע איסורא והוה ב"א יע"ש א"כ יקשה לאוקמתא דרבא שתלש אבר וטרפה בו לר"י אינה לאברים עומדת דא"נ לאברים עומדת הוה ב"א דיש היתר לאיסורו בשחיטה וכן לר"ל דלאברים עומדת ולא אתי טריפה וחייל והא לא אקבע איסורא דיש היתר ע"י שחיטה והוה ב"א וכן לקמן באוכל חלב דאמר דכ"ע לאברים עומדת, ובמייתי טריפה וחייל על אמ"ה והא לא איקבע איסורא אם לא שיש לחלק בין במעי אמו שיש היתר בשחיטת אמו משא"כ לאחר שנולד דכמו שהוא עכשיו בלי תיקון איסור אמ"ה רביע עליה משא"כ במעי אמו דא"צ לו שום תיקון בעצמו אלא ע"י שחיטת אמו ומש"ה אמ"ה אינו חייל עד שיולד:

ויש ד' אוקמתות דכ"ע לית להו מוסיף אלא דפליגי אי בהמה בחייה לאברים עומדת לר"י לאברים עומדת והוה ב"א ולר"ל לאו לאברים ומוסיף לית ליה ואבע"א דכ"ע לאו לאברים עומדת ובנטרפה לאחר מיכן ופליגי לר"י לית ליה מוסיף ולר"ל אית ליה מוסיף א"נ דכ"ע לאברים עומדת ונטרפה לאחר מיכן ובא"נ מיתוקמא בין שנטרפה עם יציאת רובה ובין לאחר זמן ופליגי במייתי אמ"ה וחל על טריפה ובהך אוקמתא פליגי ע"כ לאחר מיכן דאי ביציאת רובה הוה ב"א דלאברים עומדת ובמייתי איסור טריפה וחייל אאיסור אבר לר"י חייל ולר"ל לא חייל וקשיא לי אמאי יחול טריפה על אמ"ה דלא הוה לא כולל ולא מוסיף ואף קל על חמור הוא דאמ"ה בשר גידים ועצמות ובשר כ"ש ונוהג מזמן ארוך בבני נח וטריפה לא חמור כ"כ כבר תי' התוס' בד"א ל"ג ע"ב ד"ה ר"י דטריפה חמורה דאין היתר ואמ"ה יש היתר יע"ש ומ"מ לא הוה לא כולל כו' ומש"ה אמר ר"ל דלא חייל דלא הוה לא כולל ולא מוסיף כמ"ש:

ודע דאם נאמר דחלב מן החי הוה בשר ולא אמ"ה כמ"ש הרשב"א בשם הרמב"ן ושאר פוסקים והא דאמר לקמן אכל חלב כו' כוליא בחלבה וה"ה ודאי דיש דברים הרבה בבהמה שאינן נכללים תחת סוג אמ"ה אלא בשר מן החי א"כ י"ל דטריפה על אמ"ה הוה כולל מיגו דאיתוסף איסור טריפה על חלב דלא הוה מתחלה אסור לא משום אמ"ה ולא משום בשר מן החי דאף למ"ד בהמה בחייה לאברים עומדת מ"מ לחתיכת בשר לא קיימא וכמ"ש התוס' ד"ה שאין בו כו' והבאתיו לעיל וא"כ הוה כולל טריפה על חלב מיגו דאיתוסף איסור טריפה על חלב ושאר דברים שאינן נכללין תחת סוג אמ"ה וכהשגות הר"א בריש פ"ה מהלכות מ"א יע"ש ואחלב חייל דהוה מוסיף לגבוה מש"ה חל נמי אשאר אברים וא"כ י"ל אמאי כתבו ביבמות דלא הוה כולל ויש לעיין אם נאמר כולל כה"ג ע"י חלב דחלב בלא"ה אסור משום חלב ולא אמרינן כולל אלא היכא שכולל דבר המותר ומ"מ כולל הוא לשאר דברים שאינן נכללין בסוג אמ"ה והבן זה. א"ד הוא אוקמתא דרבא והביאו הר"מ לפסק הלכה שתלש אבר וטרפה בו ור"י סובר לאו לאברים והוה ב"א ור"ל סובר לאברים ולא חייל והלכה כאוקמתא ב' וכר"י וכרבא וכבר נתבאר לעיל באורך מה שיש לעיין בזה והתוספות שהקשו לשיטת רש"ל ד"ה שאין בו לריש לקיש ה"ה דה"מ להקשות לאוקמתא דרבא דאי בהמה לחתיכות בשר קיימא איך יחול איסור טריפה ואמ"ה על בשר מ"ה לר' יוחנן גמרא אכל חלב מן החי מטריפה חייב ב' וח"א שלש ואיכא תלת אוקמתא א"א שנוטל עם יציאת רובה מ"ד שלש בהדדי אתיין ומ"ד ב' דאינה לאברים ואבע"א דכ"ע אינה לאברים ומ"ד שלש דחל איסור אמ"ה דהוה מוסיף ומ"ד שתים דלית ליה מוסיף כו' ולהנך ב"א חייב שתים משום חלב וטריפה ואבע"א שנטרפה לאחר מיכן מ"ד ב' משום חלב ואמ"ה דבהדדי וטרפה אין חייל ומ"ד שלש משום טריפה דחל ודע דלאוקמתא ב' ע"כ בנטרפה עם יציאת רובה דאל"כ אלא לאחר מיכן היאך חל טריפה על חלב למ"ד שתים אחת הוא דהוה דמאן דלית ליה מוסיף כ"ש כולל אלא ע"כ ביציאת רובה דהוה ב"א משא"כ לעיל בפלוגתא דר"י ור"ל באוקמתא ב' א"ל הכי ואיכא למימר הכי וכדכתיבנא וראיתי להתו' בשבועות כ"ד א' ד"ה האוכל דברים אשר נפלאו ממנו לכן אכתבם כתבו שם עלה מה דאמרינן בהמה בחייה אית בה איסור עשה דאין זבוח והוא לאו הבא מכלל עשה וזבחת מבקרך דא"כ איך אמר כאן שנטרפה עם יציאת רובה דבהדדי אתיין והיאך חלין על איסור עשה דשאינו זבוח דאף במעי אמו קיימא בעשה ועוד למ"ד בהמה בחייה לאברים עומדת איך משכחת כלל דיחול אמ"ה על שאינו זבוח אלא דלא הוה עשה כלל יע"ש היטב בדבריהם הנה מ"ש למ"ד לאברים הוא במכ"ש לאו למ"ד לאברי' דפשיט' קשה איך יחול אמ"ה על שאינו זבוח אלא אף למ"ד לאברים עומדת איך יחול על עשה דאינו זבוח דחל במעי אמו ואמ"ה עד שיולד כמ"ש קודם אמנם לי ההדיוט הכותב לא הבינותי דבר זה דאמאי נאמר איסור עשה דאין זבוח הוה במעי אמו דמבקרך כתיב ובמעי אמו לאו בקר וצאן מיקרי ואולי נאמר דשאני אמ"ה דלא תאכל הנפש כתיב ובמעי אמו לא חשיב נפש וכן חלב כ"ז שלא יצא לאויר העולם אף לר"י דחלב שור כתיב כו' ואף לר"י דחדשים גרמי מ"מ בעינן יציאה לאויר העולם כמ"ש בתוס' ד"ה דאיסור חלב וכמו שאבאר שם אלא דקשיא מטריפה דמ"ש טריפה דאינו חל במעי אמו לפי מ"ש כאן דטרפה אינו חל במעי אמו דיש היתר בשחיטה ע"י אמו ה"ה איסור עשה דשאינו זבוח לא חל במעי אמו דיש היתר ע"י שחיטת אמו וכ"ש דוזבחת מבקרך ובמעי אמו לא נקרא בקר וצאן וצ"ל דהתו' בשבועות סברי דוקא חלב ואמ"ה לא חל במעי אמו חלב דלא מיקרי שור ובחלב כתיב כל חלב שור ואמ"ה או דלאו לאברים עומדת במעי אמו דלאו לחתיכה קיימא או דלא מיקרי נפש במעי אמו כמו שכתב לעיל אבל טריפה ואין זבוח אה"נ דחל במעי אמו ובדוקא נקיט נטרפה ביציאת רובה בהדדי אתיין והוקשה להם איך יחול כולם על איסור דשאין זבוח דאף על עשה אין איסור חע"א:

ודע שמה שהוקשה להם איך יחול אמ"ה על שאין זבוח י"ל גזירת הכתוב הוא כמו ג"ה אמאי לא הוקשה להם איך חל על שאין זבוח אלא דא"א לחול בע"א דאי לאחר שחיטה הא דומיא דיעקב דמחיים דוקא ועוד דקרא סתמא אמר אף מחיים ועיין בר"פ בתוס' ד"ה אלמא שהקשו איך יחול ג"ה על אמ"ה ותירצו דא"א לחול בע"א ור"ל גזירת הכתוב הוא ועוד תירצו דאמ"ה אינו עד שיולד ואכתי איכא עשה דשאין זבוח אלא דא"א לחול בע"א וכמ"ש וא"כ מה הוקשה להם מאמ"ה על שאין זבוח ועיין במהרש"א שם בשבועות יע"ש ומה שהוקשה להם איך יחול חלב וטריפה על שאין זבוח בזה יפה הקשו דאימא דאיסור חלב וטריפה לאחר שחיטה דוקא דליכא אמ"ה ואין זבוח הוא דחייל. וכמ"ש מהרש"א שם אבל למ"ש התו' כאן ד"ה דאיסור חלב לרבא אליבא דר' יוחנן בתלש אבר וטרפה בו כו' דמיגו דחייל טריפה אחלב דהתורה אמרה יבוא איסור טריפה ויחול אאיסור חלב חייל נמי אמ"ה על טריפה יע"ש א"כ מש"ה חיילי כולם אמ"ה וחלב וטריפה על שאין זבוח דמיגו דחייל אמ"ה על שאין זבוח דא"א לחול בע"א והתורה אמרה כן וכדכתיבנא חיילי נמי טריפה וחלב מיגו כו' כמ"ש התוס' לענין אמ"ה על טריפה אמנם הא קשיא לרבא דאמר לעיל כגון שנטרפה עם יציאת רובה איך יחול איסור טריפה על שאין זבוח אם לא מחמת מיגו וקשיא למ"ד שתי' לר"י האיך משכחת ליה או שלש או אחת דאי אית ליה מיגו שלש ואי לית ליה מיגו אם כן איך יחול טריפה על איסור עשה דשאינו זבוח הא אמ"ה גופא לא חל על חלב ואיך יחול טריפה על שאינו זבוח ואף אחת לא יחול ולא לילקי כלל וכלל בחלב איך יחול על שאין זבוח ובכללים הארכנו בזה בעזה"י:

גמרא מידי, דהוה אחלב ואידך שאני חלב דהותר מכללו וקשיא לי למ"ד כן מאי ראיה הוא דשאני טריפה על חלב דהוה כולל משא"כ טריפה אאמ"ה ליכא כולל וגם אידך ל"ל שכן הותר מכללו דאי הוה אמרינן בהמה אינה עומדת לחתיכת בשר אף דישנה לאברים נימא דטריפה ע אמ"ה הוה כולל דמיגו דחל טריפה על בשר וחלב למ"ד חלב בשר מיקרי וכמ"ש לעיל חייל נמי אאמ"ה ואידך דוקא חמור על קל דחייל בכולל ולפמ"ש הלח"מ בתירוצו להר"מ בפ"ה באורך יע"ש יתיישב קצת דמיגו דחייל טריפה אחלב דהתורה אמרה יבוא והוא משום דהוא כולל חייל נמי איסור טריפה אאמ"ה מחמת זאת המינו אבל קשה מה דאמר ואידך אחלב הוא דחייל דהותר מכללו ואמאי לא דהוה כולל ועיין בתו' פד"א ל"ב ב' בד"ה ור"י יע"ש בסוף הדבור ויש ליישב קצת יע"ש ואין להאריך:

ובתוספות ד"ה ומר סבר כו' וי"ל דדרשינן כל מין כו' עכ"ל הקשו דאי כר"א א"כ אמ"ה ע"כ חל על טמאין ואי כרבנן בלא"ה מי שבשרו מותר וחי' לעולם כרבנן ובשרו לא ממעט