ראש יוסף על חולין חלק ב עח

ונטרפה בנטילתו לוקה שתים שהרי ב' איסורין באין כאחת וכן התולש חלב מן החי לוקה שתים מן השריפה לוקה שלש (משום אמ"ה וחלב וטריפה) ועי' בלח"מ ובפר"ח ס"ב שהאריכו בדבריו ואני באתי בקצרה הר"מ סובר איסור חע"א בא' מג' דרכים כולל ומוסיף וב"א כמו שהניח ביסוד מונח בפי"ז מהלכות אבל הי"ט ובפרק י"ד הח"י מהלכות מ"א ביאר שם יש אוכל יע"ש והמעיין שם יראה להדיא דבכל ענין אין איסור חע"א ואף בחלב שהותר מכללו אצל חיה אם לא בא' מג' דרכים שהרי כ' בפי"ד ולמה חל קדשים על חלב משום איסור מוסיף משמע דבלאו ה"ט לא היה ראוי לחול עליו עוד כ' בפירוש בפ"ז ה"ב דאוכל חלב מנבילה חייב שתים מתוך שנוסף איסור על כל הבהמה והאי מוסיף לאו דוקא דכולל הוא דהוה ולא מוסיף הרי אף דחלב הותר מכללו אצל חיה אפ"ה לא חל עליו שום איסור אם לא בא' מג' דרכים ולפ"ז בודאי דטריפה דחייל אחלב משום איסור כולל וכן אמ"ה דמוסיף לבני נח ולפ"ז אין מקום לדברי לח"מ שם בישוב הראשון יע"ש היטב ויש ליישב דבריו דודאי אמ"ה על חלב וטריפה הוה קל על חמור כמ"ש התו' ביבמות ל"ב ע"ב ד"ה אמר ר"י יע"ש דאמ"ה יש לו היתר בשחיטה וטריפ' אין לו היתר יע"ש וא"כ יש לנו לומר דבמוסיף דוקא בשניהן שוין או בחמור על קל ולא איפכא חייל ומש"ה כתב אוכל אמ"ה מן הטריפה שהרי שני האסורין באין כאחת דאל"ה אין אמ"ה חל על טריפה אף דמוסיף דהוה קל על חמור וכמ"ש ומש"ה כ' דאוכל חלב מן החי חייב ב' משום אמ"ה וחלב דאמ"ה על חלב הוה חמור על קל ואין לחוש מה דאמ"ה יש היתר לאיסורו ועי' בתו' שם ביבמות ואוכל מן הטריפה חייב ג' כיון דגלי קרא דטריפה חייל על חלב אף דהוה קל על חמור (דנבילה משום דמטמאה משא"כ טריפה ששחטה מטהר מידו נבילה וצ"ע בתו' דפד"א בד"ה ור"י במ"ש דנבילה מטמא דהתורה אמרה דיבוא איסור טריפה יע"ש) ומתוך דחייל טריפה חייל נמי אמ"ה במיגו כמ"ש הלח"מ שם אבל אחר העיון ליתא דודאי באיסור מוסיף חייל נמי קל על חמור כמו שהביאו התוספות ראיה בפד"א ד"ה ר' יוסי מההיא דנשאה זקן והר"מ ז"ל פסקה להלכה בהלכות שגגות יעויין שם וכן בחמותו ונעשית א"א דהוה מוסיף אף דהוה קל על חמור ועיין בפ"ד מהלכות שגגות הלכה ב' דיש בועל בעילה אחת וחייב כו' דכלתו מתוך שנאסר לשאר בני יעקב דהוה בכרת או בחנק ניתוסף איסור כלתו דהוה בסקילה אף דהוה קל על חמור הרי בבירור לא בעינן מוסיף חמור על קל או שניהן שוין כו' א"כ לאיזה צורך כתב ששני איסורין באין כאחת בדין אכל אמ"ה מן הטריפה שהרי אמ"ה מוסיף הוא וכבר הארכנו בחדושינו ח"א ביבמות והבאתי ראיה להר"מ ז"ל בכולל אף בקל על חמור חייל מדפסק בפ"ח מהלכות מ"א ג"ה של נבילה וטריפה חייב ב' וטריפה על ג"ה הוה קל על חמור דנבילה בכזית וג"ה במשהו וכמ"ש התו' ביבמות פד"א ל"ג ע"ב ד"ה ר"י דאמ"ה הוה חמור במשהו בשר גידים ועצמות ומנבילה אין ראיה שכן הטמאה אלא מטריפה ומש"ה אית נמי ראיה דטריפה חל על חלב ומיהו מהתם אין ראיה דחלב הותר מכללו אצל חיה כדכתיבנא לעיל ומ"מ מוכח כמ"ש:

וע"כ נראה לי כמו שאבאר וקצת מזה הרגיש בעל פר"ח והוא דהר"מ מתחלה כתב בבא פשוטה דאוכל אמ"ה שנטרפה בנטילתו דחייב ב' דהוה ב"א ויותר נראה דבא לאשמעינן דוקא נטרפה בנטילתו הא נטרפה ולאחר מיכן לא חייל איסור טריפה על אמ"ה דלא הוה לא כולל ולא מוסיף וזה שכתב שני איסורין באין כאחת ר"ל דאי נטרפה לאחר מיכן לא מיחיב משום טריפה וכה"ג כתבו התו' בשמעתין ד"ה איסור חלב כו' דהא, דאמר אוכל חלב מן החי שחייב שלש שנטרפה עם יציאת רובה לאו דוקא דה"ה נטרפה במעי אמו אלא לאפוקי נטרפה לאחר מיכן וה"נ להר"מ ז"ל דמה דנקיט ונטרפה בנטילתו ושני האסורין באין כאחת היינו לאפוקי אם נטרפה לאחר מיכן ונקיט לישנא דאיתאמר בגמרא באוקמתא דרבא כאן והדר אמר תלש חלב מן הטריפה שהיתה קודם לכן חייב שלש בתחלה חלב ואח"כ טריפה ע"י כולל ואח"כ אמ"ה דהוה מוסיף וחייב שלש:

ודע דיש להקשות בדברי רבינו קושיא עצומה והוא דאמאי פסק בדין הראשון, תלש אמ"ה ונטרפה בנטילתו חייב שתים והא בלא"ה חייב שתים לר"י משום אבר מן החי ובשר מן החי בהתראה אחת דע"כ מיירי שיש כזית בשר עליו והיא הקושיא בעצמה שהקשו התו' ד"ה שאין בו אלא דהתו' הקשו לר"י באוכל חלב מן הטריפה דבאוכל אמ"ה מטריפה ל"ק להו דאמאי נקיט טריפה משום פלוגתא דר"ל כדכתיבנא לשם אבל הר"מ דפסק כר"י אמאי נקיט טריפה ותירוצם שתירצו שם דבהמה בחייה לאו לחתיכת בשר קיימא לא שייך להר"מ דמה בכך דהוה ב"א אמ"ה ובשר מן החי כמ"ש וראיתי להפר"ח בסי' ס"ב שכתב ואי קשיא התולש חלב דלוקה שתים שלש הוה למלקי בשלמא בתולש אמ"ה ובתולש חלב מן הטריפה כיון דלוקה משום טריפה תו לא לקי אבשר מן החי יע"ש ולא ידעתי דאכתי קשה למה לי' מן הטריפה דבלא"ה איכא משום בשר מ"ה וכן בתולש חלב מן הטריפה למה לי טריפה והא בלא"ה איכא שלש משום חלב ואמ"ה ובשר מ"ה ואמ"ה ובשר מ"ה חייל על חלב דהוה מוסיף לבני נח אף לר"י כמ"ש הר"מ בהל' מלכים והבאתיו לעיל ואמ"ה ובשר מן החי בהדדי אתיין. ואין לומר באוכל אמ"ה מן הטריפה מיירי דליכא כזית בשר אלא שלקח מטריפה אחרת זה וודאי דוחק בדברי הר"מ ז"ל ועור דתקשי. קושית התו' ד"ה שאין בו דאף דהר"מ סובר דחצי שיעור אסור מ"ה מ"מ איסו' חל על חצי שיעור כמ"ש בהלכות שבועות פ"ד שבועה שלא אוכל משקצים כ"ש חייב יע"ש והוא כשיטת התוספות בשבועות כ"ג ב' ד"ה דמוקי והבאתיו לעיל וא"כ צ"ע והנה יש ליישב קצת דאשמעינן דווקא שנטרפה בנטילתו. הא לאחר מיכן לא חייל' איסור טריפה דלא הוה כולל מה שאין כן אי הוה אמר בשר מן החי ואבר מן החי לא הוה ידעינן הך דינא אבל מדין השני קשיא דאמאי באוכל חלב מן החי חייב שתים ותו לא שלש הוה למלקי חלב ואמ"ה ובשר מן החי כמ"ש לעיל בזה והנה היה נראה לומר דרבינו סובר כפירש"י ז"ל דאף למ"ד בהמה בחייה לאו לאברים עומדת מ"מ לחתיכת בשר קיימא והיינו דלרבי דוקא צפור שאין בו כזית דאלו היה בו כזית הוה לוקה משום בשר מן החי ולפ"ז א"ש דבדין הראשון אמ"ה וטריפה לוקה שתים ובדין השני אוכל חלב מן החי לוקה שתים והיינו משום בשר מן החי וחלב ואמ"ה אינו חל עליו דאין איסור חל על איסור כיון דמיירי ביש כזית בשר עליו וחייב משום בשר מן החי דחלב נמי בשר מיקרי כמו שאבאר לקמן בעזה"י ובדין השלישי אוכל חלב מן הטריפה דלוקה שלש, משום בשר מן החי וחלב וטריפה דטריפה על חלב הוה כולל ובשר מן החי על טריפה הוה מוסיף לבני נח או דב"א הוא בשר מן החי וטריפה דבחייה לחתיכת בשר קיימי והוה כא' ומיהו חלב לאו ב"א הוא לר' יוחנן דחל במעי אמו לשיטת הר"מ בפ"ט מהלכות אלו דבן ט' חי חלבו אסור והארכנו לעיל בהא דאמר שמואל וחלבו מותר יעו"ש היטב ועיין מה שאכתוב בתו' ד"ה דאיסור יע"ש:

אלא דחדא דהר"מ ז"ל כתב דחייב משום אבר מן החי משמע בדוקא נקיט ואלו לפי מה שכתב הוא משום בשר מן החי ועוד דא"כ בדין הראשון באוכל אמ"ה וטרפו בנטילתו אמאי חיוב שתים והלא בשר מן החי קדים טובא דלחתיכת בשר קיימא בחייה ותו לא אתי איסור אמ"ה וטריפה וחיילי עליה אלא ודאי דגם הר"מ סובר דלא קיימא לחתיכת בשר כפי' התו' והוה שני איסורין כא'. וזה יש ליישב בדוחק דאה"נ דמיירי שלא היה כזית בשר מבהמה זאת ומש"ה איכא עליה איסור אמ"ה וטריפה ג"כ דטריפה בנטילתו דאיסור כא' הוא וצירף חצי זית מבהמה אחרת ולדוחק יחשב כמו לפירש"י ז"ל בפלוגתא דר"י ור"ל באכל אמ"ה מן הטריפה וכמ"ש התוס' ד"ה שאין בו כזית והבאתיו לעיל. אלא דכל זה לא ניתן להאמר בדברי רבינו ז"ל כלל מכמה טעמים שכתבנו חדא שכ' משום אמ"ה ועוד דוחק לומר לרבינו שלקח מבהמה אחרת ואף לרש"י צ"ל כך בפלוגתא דר"ל ור"י מ"מ אלו היה דעת רבינו כך לא הוה שתק מלפרשו:

עוד זאת אדרוש לפי מה שכתבנו דהר"מ ז"ל נקיט ששני איסורין באין כאחת לומר דאלו טריפה באחרונה לא ישא האיש ההוא אלא ארבעים משום אמ"ה דטריפה לא הוה כולל כו' יש להקשות פשיטא דלא חליא איסור טריפה כלל אלא לאחר מיכן בשעה שנטרפה דבשעה שתלש ממנו האבר לא נטרפה וא"כ מפני מה כ' ששני האיסורין באין כאחת וע"כ לומר דאי נטרפה מקודם לכן לא הוה חייל אמ"ה והא מוסיף הוא ואפשר דרבותא קמ"ל דאף דנטרפה בנטילתו וה"א דלא חל איסור טריפה על אמ"ה קמ"ל דחל דהוה כא' ומכ"ש בטריפה מקודם דחל אמ"ה דהוה מוסיף ופשיטא דחל אלא דקמ"ל דאף דהוה בא' דטריפה חייל על אבר מן החי וחייב ב':

עוד אפשר לומר דלהר"מ בהמה בחייה לחתיכות בשר קיימו ואפ"ה חייב שתים באוכל אמ"ה מן הטריפה דאיסור טריפה חל על בשר מן החי דהוה מוסיף דמתחלה הית' אסור' להדיוט ומותרת לגבוה ועכשיו כשנטרפה איתוסף לגבוה וכבר כתבו התו' בדף ק"א דנבילה אג"ה הוה מוסיף ואף בבהמת חולין דראוי להקדישה כמ"ש שם אלא דלא דמי כלל להתם דמה שהיה אסור להדיוט היינו בחייה בלא נשחטה וה"ה לגבוה לא ראויה כך אלא לאחר שנשחטה היתה ראויה לגבוה כה"ג להדיוט נמי אישתרי ולא הוה מוסיף כלל כה"ג גמרא במאי קמפלגי כגון שנטרפה עם יציאת רובה עי' בריש פירקן בתו' ד"ת אלמא שהביאו ראיה מכאן