ראש יוסף על חולין חלק ב קכג

ובסימן ע' אאריך בעז"ה:

גמרא ודגים דרפי קרמייהו קדמו ופלטי ועופות קמיטי בתר דנייחי דגים פלטי עופות והדר בלעי עכ"ל מגירסא זו משמע בהדיא משום בתר דנייחי דגים מצירן בלעי או עכ"פ בתר דנייחי מדמן בלעי הא קודם דנייחי כו' לא בלעי מעופות דטרידין או ככ"פ ורש"י כתב ממהרין לפלוט ציר שלהן כו' משמע כ"ז שפולטין ציר אין בולעין מעופות ויראה סתירה בדבריו שכת' אח"כ אבל בשר ובשר כמה שזה שוהה זה שוהה דמשמע דווקא שמלחן בב"א והא אף דלאו בב"א שרי דפולט ציר ואפשר דסוב' דפליטת צירן ודמן שווין הם ובזמן ושיעור אחד הוא ולכ"כ כ':

ודע דהב"ח בסי' ע' כתב דרשב"ם שאוסר אף העופות לא ס"ל כרש"י ז"ל דגים פולטין כל צירן אלא אף שפולטין ציר בולעין דם עכ"ל לא זכיתי להבין דבריו הקדושים דאמאי לא נימא דרשב"ם סובר כרש"י דאטו אחר שפלטו צירן שוב אין פולטין כלל דאטו חתיכת נבילה ששהתה במלחה יום שלם דזה זמן פליטת צירה אם נמלח אח"כ מחדש בשר כשר עמה מי לא נאסר ולא אמרו דלאחר יום שלם אין פולט ציר אלא שאין פולט בשפע לומר אגב דטרידי למפלט כו' או ככ"פ אבל מ"מ פולט מעט מעט תמיד וזה דבר הנראה לעין הוא וכיון שכן יש לכאורה לתמוה עליו מי הזקיקו לומר דרשב"ם פליג ארש"י ואפשר מפני סוף דברי הרא"ש כת' כן דמשום מעט דם עם ציר מרובה יכול לבלוע בעופות וזה סברת רשב"ם שאוסר באמת ואילו סובר כרש"י וודאי דמעט ציר עם מעט דם אין יכול לבלוע בעופות כו':

גמרא בתר דנייחי דגים פלטי העופות יש לפרש דפולטין עוד ולא כלה זמן פליטת דמן או משום דקמיטו אין פולטין עד לאחר שפלטו דגים ומש"ה הדגים אסורין הא פלטי עופות קודם שכלה פליטת הדגים לא היו הדגים נאסרין ככ"פ אבל השתא דכבר נסתמו נקבי הפליטה ועיין בתו' ד"ה דגים רפי קרמייהו יע"ש בהא ובתוס' ד"ה ודגים רפי קרמייהו כו' ולפירושו תימא איך מולחין כו' ופשיטא דאלא לא שנא כו' עכ"ל הקשו לפירש"י ז"ל לקמן אלא ל"ש ושרי דכשנח זה נח זה משמע דווקא בשנמלחו שניהם יחד דשוה זמן פליטה הא לא"ה לא וא"כ איך מולחין כמה חתיכו' והלא חתיכה ראשונה כלה זמן פליט' מקודם ובולעת אח"כ משניה כיון דלית ליה משרק שריק ולא אגב דטרוד ציר מדכת' כשנח זה נח זה וע' דלדידיה ל"ש ושרי משמע דוק' שניהם יחד ופשיט' דלישנ' משמ' בב"ע (בכ"ג) שרי. ואכתו' בכאן בקיצור ובי"ד סי' ס"ט וע' אאריך בעזה"י. הנה במליחה מה שאנו מולחין הרבה חתיכות זע"ז ולא חיישינן שיבלע זה מזה יש כמה טעמי' האחד דם משרק שריק ואינו נבלע כלל ולכך מולחין בכלי מנוקב וא"צ להמתין בתחתונה עד זמן פליטת העליונה אלא מיד שכלה זמן פליטת התחתונה שהוא שיעור המוזכר בסימן ס"ט שרי להדיח הדחה אחרונה ויש עוד טעם דאגב דטרוד לפלוט ציר ג"כ לא בלע דם ושוהה לפלוט ציר י"ב שעות או יום שלם ולזה ג"כ אי צריך לשהות שיעורו זמן פליטת עליונה אבל יש חומרא אם נמלחה עלי' חתיכה לאחר יום שלם אסורה תחתונה ולטעם ראשון שרי:

עוד יש טעם ככ"פ כמו בצלי דאמרינן ככ"פ ה"ה במליחה דאמרינן הכי וא"כ יש להתיר אף לאחר זמן מרובה ואפילו הודח ונסתם נקבי הפליטה מטעם ככ"פ אלא דצריך להמתין שיעור פליטת העליונה וזה מבואר אלא דקשיא מדגים ועופות שהדגים אסורים ואמאי ימלחנו שנית וככ"פ ובאותו מלח גופא ישהנו עד זמן פליטת העופות ועיין בחדושי רשב"א ז"ל ובת"ה הארוך והקצר שכתב די"ל שאני דגים דרפי קרמייהו ובולעין טובא ומסתבך הדם בהן והוה כציר ושומן נבילה דאינו יוצא ע"י מליחה וכן כתב הר"ן ז"ל בחדושיו לחולין נדפס מקרוב המכונים בשם חמש שיטות וזה לשונו שאני דגים דרפי קרמייהו ודמא מסרך סריך בהו כחלב בבשר כו' ולפ"ז קשיא מקערה שמלח בה בשר דודאי קשה הוא ואף כ"ח מבשר שהוא רך ואמאי אסור לאכול רותח וצריך לומר דמיירי דאין מנוקב ולא שייך שריק דהדם קווי וקיימא בתוכה ונאסרת הקערה ותוכה ה"א לההיא פינכא ועיין לעיל בחדושינו וזאת הקושיא והרא"ש הוא לטעמא דמשרק שריק והיא הדין לטעמא דכבולעו כך פולטו מצינו לומר באין מנוקב ובלעה הרבה ואין יוצא ע"י מליחה או מטעם כבוש בציר כשיעור שיתנו על גבי אש וירתיח אבל יש תירוץ אחר אם נאמר כבולעו כך פולטו דאין מליחה לכלים להפליט וכן כתב הר"ן ז"ל בחמש שיטות יע"ש היט' ואם נאמר יש מליחה לכלים להפליט נאמר כמ"ש מקודם עוד יש טעם אחר דשאני בשר עס בשר דאגב דיפלוט דם דידיה וציר דידיה יפלוט גם ק ציר דאחריני הא אין בו ציר דידיה אסור וכן פסקינן בשלחן ערוך דלא סבירא לן טעמא דמשרק אלא בכלי שהוא קשה ולא באוכלין כמו שאבאר בסי' ס"ט וע' בס"ד ודגים פולטין ר"ל צירן ודמן קודם גמר פליטת העופות וצריך להמתין כשיעור פליטת העליונה ובתנאי גם כן שיהא תוך י"ב שעות למליחת התחתונה שאז יש ציר ועוד יש טעם אפי' פחות משהו מן חלק י"ב שעות שרי כיון שהתחיל לבלוע דם קודם גמר פליטת צירו אז עדיין פתוחין נקבי הפליטה אז אף לאחר שפולט צירו פולט דם אבל לא באופן אחר ולפי' א' דווקא י"א שעות ודגים פולטין צירן קודם שיתחיל העופות לפלוט דמן ולפ"ז נמשך קולא באם העופות שהו חצי שעה במלח דוודאי התחילו לפלוט קצת שרי אם מלחו דגים אח"כ ע"מ מה"ט ובי"ד סי' ע' אכתוב מה שיש להקשות על הג"ה שם:

עוד אבאר לך לטעם ככ"פ אמאי הא מיד נ"נ למאן דאית ליה דחנ"נ בשאר איסורין י"ל דנפרד ממנו אח"כ לא אמרינן כן אלא בנשאר קצת מאיסורו מה שאין כן שפולט אחר כן הדר להיתרו הראשון ודומה לחתיכות בשר שבלע חלב ונגעה באחרות בלא רוטב שאין אוסרת ועיין ק"ה ובש"ך והוא מש"ח וכתבנו לעיל כמה פעמים וה"נ כן אבל אם נאמר דאף דנפרד לגמרי אסור ולא אמרינן אין הנאסר יכול לילך אלא עם האוסר לכתחלה לאסור אבל אם נאסר תו אפשר לסוחטו אסור דלא כמ"ש התו' לעיל ד"ה תרי גללי דמלחא והתם שאני דר"א לאחר שתעלה תמרתו או נצלה כ"צ מיירי אלא מפני מראית העין אסור המכונס בכלי ולזה מהני תרי גללי ועיין בר"ן בשמעתין גבי בישרא עלוי כבדא ואי איכא בי דוגי כו' יש לתרץ בענין אחר דלא אמרינן חתיכה, נעשה נבילה בדבר שאפשר להפריד האיסור ממנו ומה"ט בכל מקום לא נעשה נבילה כמו שכתב המרדכי ונראה דהך טעם האחרון עם הראשון א' הוא ויהי' איך שיהיה אין נפקא מינה לדינא בין הנך שני טעמים אבל ראיתי שיש נפקא מינה כההיא דחתיכה הבלועה מאיסור וכההיא דבב"ח לטעם הא' שרי ולטעם הב' אסור ובי"ד סימן ק"ה אבאר בזה באורך בעזה"י:

כתב הר"ן ז"ל בחדושיו דיש לומר מפני כך נאסר חתיכה שפלטה כל דמה וצירה עם חתיכה שלא נמלח דשמא אין המלח מפליט כל דם שבחתיכה ולא מיבעיא לשיטת הר"מ ז"ל פ"ו בהל' מ"א דצריך אחר מליחה לחלוט ברותחין הדם הנשאר ומה שלא מועיל חליטה בתחלה דשמא לא ירגיש החתיכה חום האש תפלוט החתיכה אתא שפיר דמהבא ממקום אחר אסור משא"כ דם האברים שלא פי' שרי אף למאן דלית ליה חליטה מכל מקום מה שלא יצא ע"י מליחה שוב לא יצא עולמית משא"כ דם הבא ממקום אחר ובמליחה דם אברים שלא פי' כתבתי כל זה להבין טעמי עניני מליחה כי עמוק הוא ובחדושינו לי"ד אבאר איזה טעם עיקר לדינא כי נ"מ טובא כמ"ש לעיל גם אבאר דברי התו' דכאן וע' מהרש"א בשמעתין:

ודע דמ"ש בש"ע סימן ע' בהג"ה דגים אם היו תפלין שרי למלוח אחרי כך אגב דיפלו' כו' והב"י חולק על זה כמבואר בספרו סימן ע' יעוין שם י"ל דהב"י לשיטתיה שכתב דבשר שפל' כל דמו וצירו עם בשר שלא פל' עדיין דשרי ככ"פ ואף דלית ביה דם וציר דידי' ואף היכא דלא שייך משרק שריק שיש גומות בבשר ואפילו הכי שרי ועל כרחך דגים דאסורי דרפי קרמייהו ומסתבך הדם בהו ואין כח במלח להפליט הדם מהן ומשום הכי פסק דאם לא נמלח. הדג דאסור אחרי כך משא"כ הרמ"א דפוסק דחתי' שפלטה כל דמה וצירה שנמלחה עם אחרת שלא פלטה עדיין אסור אף בדיעבד דלא אמרינן ככ"פ אלא היכא שיש ציר דידי' או דם אם כן שפיר פסק היכא דלא נמלח הדגים שימלחנו ושרי דאגב דיפלוט וכו' דלית ליה לחלק בין דגים לבשר אלא לענין מה שאמרו דגים רפי קרמייהו וממהרין לפלוט קודם ולא לענין אחר כו':

וראיתי לספר בית ישראל בסי' ע' על דברי הט"ז סעיף קטן ח' דזהו הנפקא מינה בין פי' יש מפרשים לפי' הר"י דאורליינש יעוין שם. עוד כתב דמ"מ מדברי הגמרא משמע דאי לאו דנייחי דגים הוה מין אגב דיפלוט כו' עכ"ל הנה מה שכתבתי דזהו הנפקא מינה בין פי' יש מפרשים לר"י לומר כו'. כתבתי לעיל דיש נ"מ אחרינא לפי יש מפרשים אם מלחו בשר ששהה במלחו י"א שעות ומחצה עם בשר שנמלח עתה אסור מה שאין כן לפי' הר"י דאורליינוש וזה פשוט ומה שכתב דבגמרא משמע דאי לאו דנייחי דגים כו' לא ידענא למאן קאמר לה אי לרש"י דאגב דטרוד למיפלט לא בלעי משום הכי אמר לבתר דנייחי דגים בלעי מעופות הא לאו הכי לא היו בלעי כלל ואי לי"מ אימור דאמרינן דבלע אלא שפול' כל זמן פליטת צירו הוא לאחר פליטת דמו הא קודם פליטת דמו אין בולע כלל ואי לפירוש רבינו תם קאמר לה דאיהו מתיר אף בפל' כל דמו וצירו משום דמשרק שריק ובדגים דרפי קרמייהו לא אמרינן משריק שריק גם כן סובר כפירש"י כל זמן שטרוד לפלו' אין בולע ומשום הכי הוצרך לומר בתר דניחי