ראש יוסף על חולין חלק א פב

היינו כמ"ש בעל המאור ובמלחמות ומהר"מ מלובלין ז"ל יע"ש אלא דיש לראות מאי האי שכתב דאימא בלא הגרמה איירי אכתי כיון דמוכח דרוב הטבעת הוה רוב הקנה א"כ תקשי לרב ושמואל דאמרו השוחט בשאר טבעת והגרים לאחר רוב פסול והא רוב הטבעת ג"כ רוב קנה. ומהני לר"י בר"י ולי נראה דאימא הא דאמר השוחט בשאר טבעת כשר לאשמעינן דבעינן שישחוט כל הטבעת דאז הוה רובא של קנה כו' לא בעינן אחר דבעינן רוב חלל קנה וה"ק הואיל ומקפת את רוב הקנה סגי בשחיטה כל הטבעת ומיניה דרוב הטבעת לא מהני דלא סגי ברוב עובי קנה אלא רוב חלל הקנה והיא גופא אתי לאשמעינן והכי משמע לישנא הואיל ומקפת רוב הקנה משמע דבעינן כל הטבעת לא רובא ועיין במהדורא בתרא וכן ללשון שלישי יש לפרש כך דפריך אהא דגזרינן רוב הקנה אטו רוב הטבעת מברייתא דהשוחט בשאר טבעת כשר בהגרמה כיון ששחט רוב הטבעת נמי סגי דברוב עובי הקנה משערינן ולא ברוב חלל דתו ליכא למיגזר אטו רוב הטבעת דסגי בהכי דרוב הטבעת הוה רוב הקנה כמ"ש המאור ובעל מלחמות ומהר"מ מלובלין ז"ל ומ"ש הואיל ומקפח את רוב הקנה היינו ויש ברוב טבעת רוב עובי הקנה כמ"ש מהר"מ ז"ל אלא דהדרא קושיא לדוכתיה דלמא בלא הגרמה איירי והיא גופא אתי לאשמעינן דבעינן כל הטבעת דהכי משמע הלשון הואיל ומקפת את רוב הקנה ר"ל כל הטבעת מקפת רוב הקנה ובשחיטת כל הטבעת הוה רוב הקנה וכה"ג כתב מהדורא בתרא יע"ש ועיין לקמן בפא"ט גבי ההיא פסוקת הגרגרת דאתא לקמיה דרב ובדקה ברוב עובי' ושם אבאר:

ודע דללשון ראשון שכתב רש"י ז"ל א"ש דקאמר הלכה כמותו בטבעת הגדולה כו' ופליגי עליה דכרבנן סבירא להו בזה דרובא דקנה לא הוה ככולה בין לענין הגרמה ובין לענין מקום שחיטה ונהי דהלכה כר"י בר"י לענין הגרמה מ"מ לשוי' מקום שחוטה בשאר טבעת לא אלא כרבנן קיימא לן בזה. אבל לשון שני וכמ"ש בעל המאור או כמ"ש רש"י קשה מנא ליה לשמואל שהוא אמורא לחלוק על ר"י בר"י שהוא תנא כיון דר"י בר"י סובר בברייתא דיציאת שאר טבעת לא חשיב הגרמה או כמ"ש בעל המאור דרוב הטבעת הוה רוב קנה דבעוביה משערינן וחכמים לא פליגי עליה בהא מלתא דאפשר גם חכמים מודי' דסגי בשחיטת רוב הטבעת או דלא שייך הגרמה בשאר טבעת ומיהו למ"ש רש"י י"ל מדאמר במתני' השוחט מתוך הטבעת סתמא משמע דבכל טבעת היה הגרמה ור"י בר"י אטבעת הגדולה לחוד קאי אבל למ"ש בעל המאור קשה כמ"ש מנא ליה לחלוק על תנא וכ"ת דכרב סובר ורב תנא הוא ופליג והא שמואל לא מחזיק רב לתנא שחולק עליו בכ"מ וכה"ג כתבו התוס' בכתובות דף ח' ע"א ד"ה רב דר"י לא מחזיק לרב כתנא וא"כ איך יחלוק שמואל על ר"י בר"י בלי, ראיה:

ומה שכתב רש"י דאין להחליף השיטה בשביל זה דהלכה כר"ח בן אנטיגנוס ר"ל דאין נ"מ בכל הפירושים הללו דהלכה כר"ח כו'. ולא ידענא מאי ענין עדותו של ר"ח בן אנטיגנוס לכאן דהוא העיד אף למעלה מטבעת הגדולה הוה מקום שחיטה היינו היכא דהתחיל למעלה אבל כל שהתחיל בתוך הטבעת ואף בשאר טבעת שייך הגרמה ומיהו זה יש ליישב דר"ח אר"י בר"י קאי ולשון הגרמה נמי משמע שמכריע ידו לצאת והתחיל במקום אחר אמנם מה שכתבו התו' בד"ה אבל בשאר טבעת לא ומה שאין אנו נזהרים בזה עכשיו הוא משום דהל' כר"ח כמו שפי' בקונטרס ור"ל במ"ש רש"י דאין להחליף השיטה דהלכה כר"ח ומאי שייך עדותו של ר"ח לענין מקום שחיטה בשאר טבעת דאיהו על מוגרמת דר"י בר"י קאי שהתחיל בטבעת הגדולה והגרים למעלה סובר גם שם מקום שחיטה אבל בשאר טבעת אימא דלאו מקום שחיטה הוא כלל ועיין בפי' המשניות להר"מ ומה שיש לעיין בדבריו אכתוב בסי' כ' וב"ד יע"ש:

גמרא איבעיא להו פגע ונגע או פגע ולא נגע. ראיתי לבאר בכאן עפ"י דרך הפשוט הנה התו' בד"ה או דלמא כתבו לפירש"י ז"ל פגע ולא נגע ופגע ונגע היינו שמדבר ממקום השחיטה בצואר ולמעלה הימנו היינו פגע ולא נגע ששייר החוטים לצד הראש או דוקא נגע בהן הוא דטריפה הא לא נגע כשר ואף שהן למעלה מטבעת הגדולה. ואני לא מצאתי ברש"י שום רמז לזה שיפרש דברי בעל איבעיא כן ועל הא דפגע ולא נגע כתב שחתך סמוך להם מאוד ויש לפרש כפירוש התוספות היינו ששייר כולן לצד הצוואר. ואמנם מדהיפך גירסת הספרים לקמן בהא דמר בר רב אשי שגי' כל הספרים פגע בחיטי טריפה שייר בחיטי כשירה והוא גורס להיפך פגע כשירה שייר טריפה והיינו משום דסובר דהנהו אמוראי מיירי בדרך שרוצה לשחוט ממקום שחיטה והגרים למעלה קצת ושיירי בחיטי משמע להו בין לרש"י ותוס' היינו ששחט בתוך החיטים ממש כמו שאבאר לקמן אם ירצה השם וע"כ דפגע טריפה ושייר כשירה ופגע ולא נגע ליכא למגרס דהשתא פגע ולא נגע טריפה כ"ש פגע ונגע היינו שייר בחיטי טריפה ולא ניחה ליה לפרש פגע ולא נגע אלא ששיירם לצד הצואר דמדרך הוא כשרוצה לשחוט במקום שחיטה ומכריע ידו לצאת ממקום שחיטה לצד הראש ופגע ולא נגע משמע ודאי ששיירם לצד הראש או עכ"פ פגע ונגע והיינו ששייר בחיטים ולכך הוכרח להפך הגירסא ולגרוס כדמר בר רב אשי פגע כשירה והיינו ולא נגע ושייר החיטין לצד הראש ומן הצואר ולמעלה קחשיב ושייר טריפה וכיון שכן ע"כ בהא דאיבעיא לן פגע ולא נגע ע"כ מן הצואר לצד הראש חשיב וכמ"ש ומיבעיא ליה אי פגע ולא נגע ג"כ טריפה או דלמא דוקא פגע ונגע טריפה ולפי זה רב פפי ורב פפא פליגי אליבא דרבא דלר"פ שייר בחיטי כשירה ולרב פפי שייר בחיטי ודאי טריפה ומיבעיא לן לעיל והשתא נפשוט בעיא דלעיל ממר בר רב אשי דאמר פגע כשירה היינו פגע ולא נגע וה"ה לרב פפי דאמר טריפה היינו פגע ולא נגע ושלש מחלוקת בדבר לרב פפי פגע ולא נגע טריפה ולרב פפא פגע ונגע כשירה ולמר בר רב אשי הוא דעת ממוצע פגע ולא נגע כשרה פגע ונגע טריפה והיינו שייר בחיטי ועדיין אין הכרע לומר דרש"י מפרש איבעיא פגע ולא נגע היינו ששייר לצד הראש דאימא פגע ולא נגע ששייר לצואר ומה שגורס במר בר רב אשי להיפך דקשיא ליה לישנא דמר בר רב אשי אמר משמע דפליג על רבינא כקושית התוס' ד"ה או דלמא ולכך גורס מר בר רב אשי אמר פגע כשר ושייר טריפה והיינו פגע ולא נגע כו' והשתא גם בעיא דלעיל נפשטה ומש"ה לא אמר תיקו דודאי לישנא דפגע משמע ולא נגע כמו למר בר רב אשי אלא דמר בר ר"א קחשיב ממטה למעלה פגע ולא נגע ור"פ אמר פגע ולא נגע אלא שייר למטה לצד הצוואר ושייר בחיטי כשירה ולא פליגא אליבא דרבא רב פפי ור"פ כלל. ואולי בקונטרס אחד אפשר שהיה כתוב בפי' כן לרש"י ז"ל דאיבעיא פגע ולא נגע היינו שייר לצד הראש. או דלא ניחא לתוס' לומר דמר בר רב אשי חשיב פגע ולא נגע לצד הראש ולרב פפי שייר לצד הצוואר מש"ה פירשו בדברי רש"י כן. ודעת התוס' דאיבעיא פגע ולא נגע דטריפה הוא א"ד לאו דוקא אלא פגע ונגע נמי טריפה הוא ופשיט מרב פפא דמסתמא לא פליגי אליבא דרבא וע"כ פגע ולא נגע ומר בר ר"א גרסינן פגע טריפה היינו לא נגע ושייר לצד מטה כולם וממר בר רב אשי נפשט ג"כ איבעיא וליכא כאן שום מחלוקת דבין ר"פ ורב פפי ורבינא ומר בר ר"א סוברים דפגע ולא נגע ושייר לצד הצוואר טריפה ושייר בחיטי כשירה והא דפסק הלכתא משיפוי כובע למטה והיינו שייר בחיטי לאפוקי מרבנן ור"י בר"י דסבירא להו למעלה מטבעת הגדולה הוה הגרמה והיינו עכ"פ שייר בחיטי טריפה ולחד פירושא בפוסקים הוה פגע ולא נגע אלא שייר לצד הראש טריפה ומש"ה אמר הלכתא וראיתי להתו"ח שכתב לפי' התוס' מאי הלכתא דקאמר והא ליכא מאן דפליג בהא ולא ידענא דהא איצטריך לאפוקי מרבנן ור"י בר"י:

והנה יש עוד דעה שלישית והוא דעת הא"ז הביאו היש"ש בסי' ז' שכתב בשם ראב"י דאם נגע בחיטי במשהו טריפה וכ' היש"ש וע"כ סובר שייר בחיטי כשירה ששייר כולם לצד הראש ואין הלשון משמע כך דא"כ הול"ל שיירי חיטי ולא שייר בחיטי ועוד דאין הסוגיא מחוורת אליביה עכ"ל הנה מ"ש שסובר שיירי בחיטי ששייר כולם ע"כ כן הוא דאי שייר היינו פגע ונגע אמאי פסק דטריפה ואף אם סובר כגי' רש"י במר בר ר"א שייר טריפה ומה בכך והא מסקינן תלמודא מבתר מר בר ר"א דהלכתא משיפוי כובע ולמטה והיינו שייר בחיטי והוה לא"ז למפסק כן אלא ע"כ שייר בחיטי כשירה ששיירם כולם לצד הראש ולפ"ז ע"כ סובר הא"ז כגירסת התוס' פגע טריפה שייר טריפה ומיהו פגע ונגע ושייר כולם לצד הראש כשירה דאי כגי' רש"י שייר טריפה א"כ פגע פשיטא טריפה אי פגע ולא נגע נמי טריפה דהיינו שייר ולפ"ז הא דמיבעיא פגע ולא נגע ע"כ כפירש"י ז"ל אי לא נגע נמי טריפה או דלמא דוקא נגע ופשיט ליה מרב פפא דאמר שייר בחיטי דהיינו ששייר לצד הראש כולם הוא דכשירה וע"כ פגע ונגע טריפה. ולא ידענא מ"ש היש"ש שאין הסוגיא מחוורת אליבא דא"ז והא אנן מחוורינן לה בס"ד ואולי לפי גי' רש"י לא א"ש גם הלשון והלכתא משיפוי כובע ולמטה לא יתיישב לפי הא"ז עיין בתב"ש סימן כ' ס"ק ו' יע"ש. ולמ"ש הר"מ ז"ל בפי' המשניות דחיטים הוא בתוך טבעת הגדולה וצ"ל לכאורה כמ"ש התב"ש בסי' כ' ס"ק ג' יע"ש דהתחלתן בתוך טבעת וכלין עד למעלה יע"ש א"ש דסוגיא אין מחוורת אליביה דאי שייר בחיטי כולם לצד הראש א"כ הוא בתוך הטבעת הגדולה ודאי כמ"ש הר"מ ז"ל א"כ למה ליה למפסק הלכתא שייר בחיטי כשירה והא ליכא מאן דפליג ורבנן ור"י בר"י מודים דכשירה כה"ג ומיהו הא דאמר והלכתא משיפוי כובע ולמטה והיינו שייר