ראש יוסף על חולין חלק א קכב

שלישי ואף בנעט"ק מ"מ הלכה כר"י, דר"א שמותי עכ"ל לא הבנתי דבריו הקדושים דמאי סייעתא מר"א דאמר חולין עט"ק כקודש דמי מ"מ סובר דטהרתה לאו טומאה אצל קודש דאף טהרות תרומה לאו טומאה אצל קודש לדידיה וע"כ כר' יהושע סובר דטהרת תרומה טומאה אצל קודש וה"ה עט"ק ופריך שפיר והא ר"י דוקא עט"ת אמר וכמאן סובר ר' אסי אמר ר' יוחנן ולכן דבריו צריכין עיון:

וברש"י ד"ה לא מיבעיא קאמר כלו' אפילו כהני איכא שלישי עכ"ל משום לכאורה לא מבעי' על שלישי שני וז"א דאדרבה הוה לאשמעינן עט"ק לזה אמר דר"י לא מבעי' אמר כלומר לענין דליהוי החולין נתפסין בקדושה אף עט"ת וזה הוה רבותא ובד"ה נוטלין כדפרישית דמיותר הוא דה"א עט"ת נמי טומאה והבן:

ובד"ה קמ"ל דשלישי מיהא הוה וכי אמר ר"י כו' לענין אכילה מודה דאסור עכ"ל לפי מ"ש בריש השיטה דאיכא למגזר משום תרומה עט"ק דאית בה רביעי ובהדי דאכיל אוכלין שלישים שקיל משקין אלו לתוך פיו ויפסול אותם ולענין חולין או תרומה עט"ק לא אמרינן כקודש דמי לענין שיהא תרומה עצמה או חולין עט"ת טומאה אצל חולין עט"ק יע"ש א"ש בכאן דמש"ה צריך שיהא גופו שלישי וממיל' נפסל הוא מלאכול תרומה דפסול מיקרי לגבי תרומה וכמ"ש לעיל משא"כ בראשון דבשני סגי והכא לא סגי ברביעי כמ"ש מהרש"א כיון דאין בחולין אלו רביעי:

ובתוספות ד"ה אף אני לא אמרתי עד ששאלו ר"א עכ"ל ר"ל דהאי אהדרי' סובר רבב"ח דבחולין שנעט"ת הוא לאחר ששאלו ר"א לר"י השיב לו כן ומ"ש אף שיש קודם שיש בו ג' עיין מהרש"א:

ע"ש גמרא הראשון שבחולין ראיתי להעתיק בכאן משנה גדהו"ז ולבארם בעזה"י:

משנה א' הראשון שבחולין טמא ומטמא והב' פוסל ולא מטמא והג' נאכל בנזיד הדמע:

מ"ב הראשון והב' שבתרומה טמאים ומטמאים והג' פוסל ולא מטמ' והד' נאכל בנזיר הדמע:

מ"ג הא' והב' והג' טמאים ומטמאים והד' פסול ולא מטמ' וה' נאכל כו':

מ"ד הראשון והב' שבחולין מטמ' משקה חולין ופוסל אוכלי תרומה השלישי שבתרומה מטמא משקה קודש ופוסל אוכלי קודש שנעט"ק אבל עט"ת פוסל א' ומטמא שנים ועיין בר"ש וברע"ב ובתי"ט ואני מבאר קצת בעזה"י וראיתי שיש ד' פירושים בהמה:

הפירוש הא' הוא דמיירי בחולין גרידא ותרומה גרידא וקודש גריד' וה"ק הראשון טמא אף בחולין כי עושה שני בחולין ומטמ' תרומה שיהא השני נקר' טמא כי השני עושה שלישי בתרומה והשני פוסל לתרומה ולא שיהא שלישי טמא שאין שלישי עושה ד' בתרומה והשלישי ר"ל אם יש בחולין שלישי שנעט"ת יכול לערב בהן תבלין של תרומה ולאוכלם ואף דנפסל גופו מלאכול בתרומה כיון דליכא כזית בכא"פ אף דחצי שיעור אסור מ"ה כיון דפסול גוי' הוא מדר' לא גזרו כ"א באוכל כשיעור שלם ומתני' תרתי אשמעינן חדא דחולין גרידא טהרתו לאו טומאה אצל תרומה אף דטהרת תרומה טומאה אצל קודש כדמסיק במשנה ד' שנעט"ק אבל עט"ת מטמא שנים ופוסל א' מ"מ חולין נגד תרומה לא הוה טומאה אצל תרומה ולא מספקינן לשני בראשון ולכך השני פוסל ואין מטמא ועוד אשמעינן דאף דנפסל גופו מלאכול בתרומה אפ"ה נאכל בנזיד הדמע דלא כללו חצי שיעור בזה ולפי זה היה יכול להביא סייעת' לעולא ממשנה זו דקתני בנזיד הדמע דווק' דליכ' כזית בכא"פ כדמסיק הנח לנזיד הדמע משמע שסתמו כך הוא ואמאי אף ביותר מכא"פ נמי שרי דאין שלישי עושה רביעי בתרומה אלא ע"כ דנפסל גופו ואסור לאכול יותר מכא"פ והא דלא מייתי סייעת' לעול' איכ' למימר דסתם נזיד הדמע אפשר דאיכ' כזית בכא"פ כמ"ש התוספות ד"ה הנח לנזיד הדמע ומיהו בפסחים דף מ"ד ד"ה והאיכ' כתבו דסתם נזיד הדמע לית ביה כזית בכא"פ והוה להביא סייעת' לעול' מהא והדר אמר הא' והב' שבתרומה גריד' טמאין ומטמאין קודש דשלישי עושה רביעי בקודש והשלישי פוסל את הקודש כו' והרביעי אם הוא תרומה עט"ק שיש בה רביעי נאכל בנזיד הקודש מותר לערב בו שמן של קודש או שאר תבשיל קודש ומיירי ג"כ שאין כזית בכא"פ משל קודש דאל"כ איך נאכל והא האוכל רביעי נעשה גופו ד' ופסול לאכול קודש כפסק הר"מ ז"ל בפי"א ה"י מהל' אה"ט דהאוכל ד' נעש' גופו ד' ופסול מלאכול קודש יע"ש ובהשגותיו ובכ"מ ולקמן אבאר ועיין בפי' הר"ב שם במשנה ד' שפירש והרביעי נאכל בנזיד הקודש כלומר אם יש באותה תרומה רביעי עט"ק נאכל בנזיד הקודש דמשמע עד עתה מיירי בתרומה גריד' וכמ"ש ולא אבין איך יאמר זאת דהא תנן בהדיא אח"כ מ"ו בד"א עט"ק אבל עט"ת מטמא שנים ופוסל א' ופי' הר"ב דאם התרומה לא נעשית עט"ק טהרתה טומאה אצל הקודש כו' א"כ איך אמר דשלישי פוסל ולא מטמא קודש וזה א"א דהא מטמא שנים ופוסל א' ולקיים פירוש הברטנורא ז"ל א"א אם לא בא' מב' פנים או דבסיפא גורס פסול ולא פוסל וה"ק השני טמא ומטמא ולאו דוקא מטמא אלא פוסל ואיידי דרישא נקיט הכי והשלישי פסול ולא מטמא עוד דאין ג' עושה רביעי בתרומה והרביעי אם יש בהן כגון עט"ק נאכל בנזיד הקודש ואשמעינן אף דכמה מעלות עבדי רבנן לקודש יותר מתרומה אפ"ה נאכל בנזיד הקודש דלא כר"מ בפי"א הי"א וי"ב דבקודש אסור אף שהוא פחות מכא"פ יע"ש. או שנאמר דאף הרישא הא' והב' טמא ומטמא והג' פוסל מיירי ג"כ תרומה עט"ק ולשון הר"ב לא יסבול זה מדכתיב והרביעי ואם יש בהן רביעי כגון שנעט"ק משמע דעד השתא בלא נעט"ק איירי ויש לדחוק ולפרש דברי הר"ב והתי"ט במשנה ד' ד"ה והשני שבתרומה מטמא לקודש יע"ש מדכתיב לקודש ולא לתרומה עצמה משמע דרוצה לפרש דלא איירי בעט"ק ומטמא רוצה לומר שיהא טמא לעשות רביעי וזה א"א אם לא לקודש כו' וקשי' כמ"ש דאף הג' יטמ' אף לעשות שנים ולפסול א' ואי איירי כולה עט"ק נוכל לפרש טמא ומטמא כולו אמינו דהיינו טמא כו' אתרומה עט"ק ולא אקודש שלא נזכר ולכן דבריו שכ' צ"ע ובתר הכי תנן הא' והב' והג' שבקודש טמאים ומטמאים ירצה בזה לחטאת דהיא פרה אדומה שיש בה חמישי הד' פוסל את החטאת ולא מטמא כי אין חמישי עושה יותר והא דתנן בסוף פרה לגין של חטאת והביאו הר"ש בכאן ע"כ דנגעו כולהו בהדדי אבל בזא"ז אין בחטאת אלא חמישי ולא ששי ובתר הכי תנן הג' שבקודש כו' והרביעי פוסל ולא מטמא והחמישי ר"ל אם יש בקודש זה חמישי שנעט"ח נאכל בנזיד הקודש היינו אף דאיכא כזית בכא"פ שרי דרביעי דוקא באין בו כזית בכא"פ והחמישי אף שיש קודש בתבשיל של תרומה או חולין יותר מכזית בכא"פ שרי משום דלא גזרו בכה"ג שיהא גופו חמישי ועוד דקודש גופא אם היה חמישי שנעט"ח מותר לאוכלו כיון דבקודש גופא לית ביה חמישי ומה"ט רביעי של תרומה עט"ק או חמישי של קודש עט"ק מותר לאכול כמו שכתב הר"ש והתוספות בשמעתין ד"ה והשלישי וכמ"ש התי"ט במשנה ד' ד"ה והרביעי ופי' זה דחוק מאד כמ"ש חדא דנזיד בסיפא לא הוי דומיא דנזיד הקודש דמשנה ה' ועוד דתקשה כמו שכתב דאי במשנה ד' מיירי בתרומה גרידא איך תנן ופוסל והא תרומה טומאה אצל קודש:

הפירוש השני הוא יותר מרווח דבא' הוא עט"ח רצוני לומר בבא א' חע"ת ומטמא במינו והשני פוסל לשלישי דידי' ולא מטמא והג' הזה נאכל בנזיד הדמע ובאין בו כזית בכא"פ ובבא שניה מיירי תרומה עט"ק הא' וה' שבתרומה עט"ק טמא ומטמא לשלישי שיעשה רביעי במינו והג' פוסל ואין מטמא והד' דידיה נאכל בנזיד הקודש באין בו כזית בכא"פ ובבא ג' אמר והב' והג' שבקודש עט"ח טמאין ומטמאין במינם והד' פוסל ואין מטמא ואף דבחטאת גופא אין מונין א' וב' אלא עד אלף טמא מדרבנן מ"מ בקודש עט"ח לא החמירו חכמים ודי עד חמישי ותו לא ומש"ה חמישי נאכל בנזיד הקודש ואף שיש יותר מכא"פ שרי לאכול ולערב כדפרישית לעיל דהא אף קודש גופא שנעט"ח שיש בו חמישי מדרבנן מותר לאכול אותו וכן תרומה עט"ק ברביעי כיון שאין בהם ד' וה' כדכתיבנ' מכ"ש האדם שהוא חמישי שרשאי לאוכלו אותן:

הפירוש השלישי הוא דבבא ראשונה בחולין גרידא ומטמא תרומה ופוסל תרומה וה"ג אם הוא עט"ת נאכל בנזיד הדמע וכן תרומה גריד' מטמ' ופוסל קודש אלא דקשי' מ"ש בפי' הא' יע"ש. ובבא שלישית ה"ק הא' והב' והג' מטמא א"ע ומטמא לאו דוקא ואגב רישא נקיט הכי והד' פסול גרסינן הכא ולא פוסל והחמישי נאכל בנזיד הקודש אם יש בה חמישי שנעט"ח ואפשר דיש בה ששי ג"כ כיון דנעט"ח ואפ"ה שרי לאכול בנזיד הקודש אף כזית בכא"פ ודוקא חמישי ולא רביעי דמטמ' הד' לחמישי ואסור לערב לכתחלה ולטמא דנהי אם נטמא מותר לאכול אותו קודש כיון דבדידיה גופא ליכא חמישי מ"מ אסור לכתחלה לטמא קודש על טהרת חטאת דיש בו קדושת חטאת ולעשות בו חמישי כלל' דמלת' כל הנך שאמרו עט"ח נ"מ דמונין בו עד"מ חולין ע"ט תרומה מונין ג' ועוש' ד' כקודש ואותו קודש אסור וחולין מותרין ולכתחלה אסור לטמא לאותן חולין ואם נטמאו רשאין לאוכלן וכן תרומה וכן קודש וזה שתראה בתי"ט במשנה ה' ד"ה והרביעי פסול דיליף ק"ו ממחוסר כיפורים כו' והיינו דגורס בהך בבא פסול ולא פוסל מחמת קושית הר"ש והבאתיו לעיל דבחטאת אין מונין בו ראשין ושני ועד מאה כולן טמאין וכדכתיבנא:

הפירוש הד' דגרסינן פסול בכולהו בין בריש' ובין בסיפ' וה"ק הראשון בחולין טמא ומטמא במינו שעושה שני והב' פסול דלא מטמא עוד והשלישי נאכל בנזיד הדמע ר"ל