ראש יוסף על חולין חלק א י

דנקיט ששחטו משום חש"ו וכמ"ש כמה פעמים לעיל ומש"ה הוצרך לשנויי דלא שייך הכל שוחטין דמחוסר תיקון שצריך לשואלו ואין להקשות לוקמא הכל שוחטין שהוא מומחה ובאין יודעין וליתא לפנינו דיעבד כשר גם זה לא יתכן דאיך יאמר הכל שוחטין ביודעין שהוא מומחה והא באין יודעין נמי שוחט לכתחלה ע"ס שיבדקנו אח"כ:

ודע דאם נאמר באין יודעין שהוא מומחה מותר לשחוט לכתחלה באחרים רואין אותו ובידע דלא גמיר אסור לכתחלה באחרים רואין ועיין בש"ע סימן א' ס"ג בהג"ה ובש"ך ס"ק ט"ו וביש"ש סימן ה' בפ"ק יעו"ש א"כ אכתי איכא לאוקמיה הכל שוחטין באין יודעין שהוא מומחה באחרים רואין אף בלא סמך שיבדקנו אחריו ושחיטתן כשירה דיעבד בלא אחרים וליתא לפנינו וכמ"ש הרא"ש ולכתחלה אין ליתן בלא סמך שיבדקנו וא"ש לישנא דהכל בלא שום תיקון אח"כ כמו לאביי ולרבא בישראל עע"ג כו' ואי דקשיא וכולן וכמ"ש הפוסקים והתוס' בד"ה רוב כו' ולשיטת הרא"ש לא קשיא ואיהו סובר בידע דלא גמיר שוחט באחרים רואין וכמ"ש הטור בסי' א' ומש"ה לא מצינו לאוקמיה בהכי דמה איריא שאין יודעין שהוא מומחה אף בידע דלא גמיר שוחט לכתחלה באחרים רואין אבל בש"ע שפסק כשי' הגאונים ופסק בידע דלא גמיר אסור לכתחלה באחרים רואין אלא באין יודעין אם הוא מומחה קשיא וצ"ל דסבירא ליה לרמ"א כיון דכולן לא א"ש ניחא לכ"א לאוקמי' באוקמתא דידיה ולא באוקמת' חדשה וכמ"ש אח"כ בעזה"י וכמ"ש הדרישה בסימן א' לדעת בעל העיטור יעוין שם ולקמן אבאר באורך:

וראיתי להרשב"א בחדושיו עלה דאמרינן כולהו כרבינא לא אמרי רוב מצויין מומחין הם כתב ותמיהא לי אמאי לא אוקמיה באוקמתא רויחא הכל שוחטין באין יודעין דרוב מצוין מומחין הם ולא גמיר אסור ואי שחט ואמר ברי לי שלא דרסתי כשר ואי ליתא באחרים סגי ומכאן יש ללמוד דלא מהני ברי שלו דכל מילתא דלא רמיא עליה דאינש לא מידכר וכן פסק בש"ע סי' א' יע"ש והנך רואה שהוא ז"ל לא חשש לסבר' הרא"ש דלא שייך הכל שוחטין כיון שמחוסר תיקון שהרי כ' מקוד' שסברתן של גאוני תורה וממנ' אין לזוז וכן הב"י הביא כן משמו בסי' א' וע"כ דמיאן בסבר' הרא"ש וא"כ אכתי תקש' לדידיה קושי' הרא"ש אלא שלא חש לקו' הרא"ש כיון דכולן לא מיתוקמא ניחא לכ"א לאוקמיה באוקמתא דידיה וכמו שסובר בה"ע וכמ"ש לעיל וכמו שאבאר לקמן בזה ומיהו לא ידענא דא"כ מה מקשה אביי לא אמר כרב אשי ובשלמא רב אשי שפיר מקשה אמאי לא סגי ליה בתירוצם של קמאי ולקמן בשיטת בעל העיטור אבאר:

עוד דע לך שהרשב"א סובר כשיטת הרא"ש והטור דבלא גמיר כשר לכתחלה אם אחרים רואין וכן כתב בחדושיו בד"ה כללא דנקטינן מהני שמעתתא וא"כ מה קשיא ליה לוקמיה בהכי אלא דכבר כתבנו דאיכא למימר דנקיט ששחטו משום חש"ו ואה"נ דלא גמיר שוחט לכתחלה באחרים רואין ודוקא לרבינא דסובר באין גמיר אף באחרים אסור דיעבד אין לו למסור לכתחלה באחרים רואין אף באין יודעין אם הוא מומחה דהוא סובר דאין רוב מצוין מומחין הם יע"ש לעיל מ"ש באורך. ועוד י"ל בע"א ואין להאריך. אלא דיש להקשו' אמאי לא מוקמי הכל שוחטין באין יודעין ושחיט' כשירה בליתא לפנינו וכולן בלא גמיר בעינן אחרים אלא דכבר כתבנו לעיל דאפשר לא ניחא ליה בכך דכולן לא קאי אלא או אהכל או אשחיטתן כשירה ולא אדבר חדש שלא הוזכר במשנה עיין לעיל מ"ש גבי כותי. סוף דבר לפי' שהגאונים נאדו מתחלת דברי רבינא וגם מסוף אבל במ"ש רבינא אי איתא לפנינו בודקין גם לדידן כן ולדברי ר"י בעל תוס' והוא פי' הא' נאדו מכל דבריו דסמכינן ארובא אף באיכא לברורי:

הפירוש הג' הוא דעת בה"ע הביאו הטור בסי' א' דלכתחלה אין לו ליתן לשחוט באין יודעין שהוא מומחה אף ע"ס שיבדקנו אח"כ ובדיעבד אף איתא לפנינו א"צ שאלה כלל ופי' זה יש להעמיס בדברי רש"י ז"ל שכתב הלכך לא בעי למיבדקיה משמע דיעבד אבל לכתחלה אין ליתן אף ע"ס שיבדקנו ומנא אמינא לה לבעל העיטור דאף ע"ס שיבדקנו אסור לכתחלה מדכתב הב"י בסי' א' דלבעל העיטור לא נאדו אלא מסוף דברי רבינא ולא מתחלת דבריו הרי בהדיא דהנהו אמוראי לא נטו ימין ושמאל מתחלת דברי רבינא ולרבינא ודאי אף ע"ס שיבדקנו אסור דלדידיה לא אמרינן רוב מצוין כו' ומוקי נמי שחיטתן כשירה בשאלה הא לכתחלה לא ולהני אמוראי ג"כ כן:

והנה הפרישה והט"ז בס"ק ג' הקשו דלוקי מתני' בהכי הכל שוחטין ביודעין ושחיטתן כשירה באין יודעין שא"צ שאלה כלל ותי' הפרישה דכולן לא א"ש יע"ש והט"ז תי' בע"א וכמו שאבאר לקמן והנה קושיא זג מכת הקודמין היא דתו' בד"ה רוב מצוין הקשו כן דאי דיעבד ולא לכתחלה לוקי מתני' בהכי והוסיפו עוד בקושייתם דאי משום וכולן הא לדידהו נמי לא יתיישב וכולן ועיין במהרש"א ז"ל וכבר כתבנו:

כי משיטת הרשב"א בחדושיו במ"ש דאמאי לא אוקמיה דאם שחט ואמר ברי לי שלא דרסתי כו' מוכח דלא חש לקושיא זו וכדכתיבנא לעיל יע"ש ומה שתי' הט"ז דשחיטתן כשירה משמע ע"י איזה תיקון הנה הרא"ש ז"ל מיאן בסברא זו מדהוקשה לו לשיטת הגאונים אמאי לא אוקמיה הכל שוחטין ע"ס שיבדקנו ושחיטתן כשירה אי ליתא לפנינו והא לא שייך לומר על אדם אחד תחילה ודיעבד בלא תיקון אלא דמיאן בסברא זו. הגם שיש קצת ראיה לדברי ט"ז מאוקמתא דאביי הכל שוחטין בכותי בישראל עע"ג ויוצא ונכנס דיעבד לחד תי' של תו' דאי ליתא לפנינו שרי בלא חותך כי ההיא דהמניח כו' קשה מי הכריח לאביי להזכיר בדבריו חותך כיון דבא לתרץ הכל שוחטין ושחיטתן כשירה לא היה לו לומר אלא ושחיטתן כשירה ביוצא ונכנס סתמא ואי דבא לאשמעינן דכל היכא דאיכא לברורי מבררינן זה לא תלי כאן באוקימתא דמתני' אלא דשחי' כשירה משמע ע"י איזה תיקון ומ"מ אין הוכתה וכמ"ש, וגם ממה שכתבו בדף ב' ע"ב בד"ה שמא יגע בבשר שהקשו לימא דלמא אתי לאימשוכי ותי' משום דבעי לומר ואם שחט ואמר ברי לי שלא נגעתי ועיין במהר"מ מלובלין ז"ל ופשטא דלישנא הכי משמע דשחיטתן כשירה לא היה א"ש ואמאי אי דפשיטא דבדיעבד כשר כמ"ש מהר"מ מ"מ הא גופא איצטריך לאשמעינן פעמים לכתחלה בחולין עט"ק ופעמים דיעבד ולא לכתחלה בקדשים דשמא אתי לאימשוכי כו' אלא דשחיטתן כשירה משמע ע"י איזה תיקון וכמ"ש הט"ז בס"ק ג' בסי' א':

ודע שראיתי להתב"ש בסי' א' סק"ה שכתב וז"ל ונראה לדעת בה"ע וא"ז דלכתחלה שרי ליתן ע"ס שיבדקנו ואז בדיעבד צריך לבודקו ולא כב"י ובזה ל"ק קושית ט"ז בס"ק ג' עכ"ל יע"ש היטב הנך רואה שהוא פי' פירוש מחודש בדברי העיטור דמה דאסר ליתן לכתחלה היינו בלא סמך שיבדקנו ובדיעבד אי שחט א"ל לשואלו אבל ע"ס שיבדקנו שרי לכתחלה וכסברת הגאונים ובשחט צריך לבודקו כיון דעל דעת כן נתנו לו לכתחלה, ומ"ש דלא קשה קושית הט"ז בס"ק ג' הוא ממה דמקשה אמאי לא אוקי מתני בהכי הכל שוחטין ביודעין כו' דבאין יודעין נמי שרי לכתחלה ע"ס שיבדקנו ואי דלוקי מתני' הכל באין יודעין ע"ס שיבדקנו ושחיטתן כשירה בלא בדיקה אף אם הוא לפנינו לדעת העיטור ולכתחל' אין ליתן ע"ס שלא יבדקנו אח"כ י"ל כתי' הא' שכתב הרא"ש לדעת הגאוני' דהכל משמע בלא תיקון וה"נ לבה"ע:

והנה רש"י בד"ה מומחין הן כתב הלכך לא בעי למיבדקיה וכתב הב"י דהוא דעת העיטור וכתב מהרש"א דא"כ לוקי מתני' בהכי ואין לומר דרש"י סובר דלכתחל' אין לשחוט אלא בעינן תרווייהו שיודעין שהן מומחין ומוחזקין וא"כ ליכא לאוקמיה בהכי מתני' הכל שוחטין מומחין ומוחזקין פשיטא ואלא מאן לשחוט ומה קמרבי ליה ממלת הכל ובשלמא לבה"ע דסובר ביודעין שהוא מומחה אף בלא איתחזק שרי וא"צ שאלה כלל בעילוף יע"ש בטור סימן א' קשה שפיר לוקמיה הכל שוחטין מומחין אף שאין מוחזקין אבל רש"י אפשר דסובר דלכתחלה אין לשחוט אלא ביודעין שהוא מומחה ומוחזק ולא מצי לאוקמיה מתני' בהכי ועיין במ"ש בפי' המשניות להר"מ ז"ל שהארכתי בזה אלא דא"כ עיקר חסר מן הספר דמה האי דאמר רוב מצוין כו' ולא הוה ליה לומר אלא דקסברי לכתחלה בעינן מומחה ומוחזק וא"כ פשיטא. ומיהו הא לא קשיא לוקמיה באחרים רואין שרי לכתחלה באין יודעין ודיעבד שרי בלא אחרים ואף בלא שאלה דאפשר דרש"י סובר דידע דלא גמיר נמי שוחט לכתחלה באחרים רואין ועיי' בס"פ לולב הגזול קטן היודע לשחוט וברש"י ותוספות ורא"ש ועיי' ב"י בסי' א' מ"ש בקטן היודע לשחוט ומש"ה לא מצי לאוקמיה מתני' בהכי דמאי איריא באין יודעין ביודעין דלא גמיר נמי שחיט לכתחילה ומ"ש רש"י הלכך לא בעי למיבדקיה משמע אף באיתא לפנינו וכן הוא דעת בה"ע ולכאורה טעמ' בעי דאמאי לכתחילה אסור ודיעבד אף דאיתא לפנינו א"צ לשואל כלל והא הוה כלכתחלה כיון דאיכא לברורי מבררינן ונהי דסברתם מוכח דאם לא כן אלא היכא דליתא לפנינו סמכינן ארובא ולא באיתא לפנינו והא דלא מוקי מתני' בהכי משום דקשי' וכולן הא לאביי ואינך נמי לא מיתוקם וכולן ולהכי פירשו רש"י ובעל העיטור דאף אי איתא לפנינו אינו צריך שאלה ולהכי לא מצינו לאוקמיה מתני' בהכי דמשמע ושחי' כשירה ע"י איזה תיקון וכמ"ש הט"ז בסי' א' ס"ק ג' הבאתיו לעיל יע"ש מכל מקום קשה הכל טעמא מאי כיון דלכתחלה אסור כי איתא לפנינו אמאי א"צ שאלה הא הוה כלכתחלה לענין זה וכמה שכתבתי בסמוך:

ומה שכתב מהרש"א ז"ל דבה"ע עשה פשרה ופסק לכתחלה כרבינא דאין מוסרין ובדיעבד פסק כהנהו אמוראי דבדיעבד לא