ראש יוסף על ברכות לא

דנגמרי לגמרי כו' ופסק כמ"ד בישולי כמרא כ"א דתנן נובלת סתמא כמו כאן בברכות ופ"ק דערלה מ"ח נובלת כו' היינו בישולי כמרא נפלו קודם גמר בישולן ופ"ק דדמאי נובלת תמרה היינו נגמר בישולן והרוח השירן הפקר הוה יע"ש ולפי דבריו פירוש המשניות עם מ"ש בחבורו שם ה"ב פ"ח אחד הם כל שנפלו בעודם לא נגמרו בישולם שהכל וא"י למה הא קיי"ל כל האילנות משיוציאו כמ"ש המחבר בר"ב יע"ש באופן בישולי כמרא יש בו שלש פירושים הפירוש הא' פירש"י ז"ל ששרפום החום ונתקלקלו וכו' וכ"פ הש"ע כרש"י ז"ל הפירוש הב' פירוש הרא"ש ז"ל במסכת ערלה פ"ק מ"ח יע"ש דאין מתבשלות לעולם ונותנין במחצלאות כו' הפירוש השלישי היא פירוש תש"ך ז"ל שם דבישולי כמרא שהרוח השירן קודם גמר בישולן וזה נראה דעת רי"ו שהביא הב"י בר"ב והקשה עליו והא דפריך מה מין קללה יראה כפירוש השלישי דאי כפי' השני להרא"ש ודאי מין קללה הוא ואי לא נתבשלו עדיין ולא שייך מין קללה הא בישולי כמרא לפירש"י נמי הכין הוא ולא מין והבן ואי"ה בפריי אבאר עוד

בדף מ"א ע"א גמרא אמר עולא מחלוקת כו' אבאר כפי כחי וחילי בעזה"י הנה יש בכאן פירושים רבים ואבארם הפי' הא' דעולא תרתי אשמיענן דבאין שוות פה"א ופרי העץ או שהכל ופה"א אין פוטר פה"א לפה"ע או שהכל ופה"א כ"א במתכוין לשניהם הא בסתמא לא אפילו מונחים שניהם לא פוטר פה"א לפה"ע וה"ה שהכל כיוצא בזה ועש"ע ר"י ס"ב ולפניו רבותא קאמר (וכן בחביב ואין חביב או מין שבעה ושאר מינים ושניהם לפניו וקדם ובירך על שאר מינים או אין חביב צריך שיתכוין הא לא"ה לא כמ"ש הרב בהג"ה רי"א ס"ה ומ"א אות י"א ומ"ש בחה"ר בסוף שמעתין אם הביאו אגוזים ל"ד אפילו היו לפניו כמ"ש במין שבעה לפניו יע"ש) שנית אשמעינן עולא דבאין ברכותיהן שוות ד"ה חוזר ומברך על זה יראה מפירש"י ושוב אין כאן מחלוקת ולא כתב החביב משמע כפירוש הרא"ש ז"ל דאזיל דין קדימה כלל כה"ג כיון דאין אחד פוטר חברו ויכול לברך על שאין חביב ואפילו מין שבעה חביב (לולי התוס' ורא"ש ז"ל פירשוהו ברש"י ד"ה דחביב מברך הייתי מפרש כן ברש"י כמ"ש כאן) עוד תשמיענו עולא דל"ת דפליגי נמי באין שוות דחביב עיקר ומברך על העיקר ופוטר הטפילה כמו שסובר המקשה בהא דצנון וזית כפי מה שפירש בחה"ר בפי' הא' יע"ש ועמ"ש בסמוך מזה

והוי יודע שרש"י נקיט ברכותיהן שוות זית ותפוחים ובחה"ר ורא"ש ושאר פוסקים נקטו אתרוג וענבים י"ל בדוקא נקטו אתרוג וענבים הא חטה בכוסס ושלוק וצנון ר"' מודה דחביב עדיף דכוסס לאו מין שבעה דנשתבח א"י כמ"ש בחה"ר כאן ואזיל לשטתי' דסובר ברכה מעין שלש ד"ת דקאי אכולהו וכוסס חטה מברך בנ''ר דלא מצינו נוסח על האדמה ואמאי באמת הא ד"ת קאי ואכלת אכולהו ש"מ דחטה היינו לחם דכתיב ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם עיין חה"ר (ויש לי קושיא אחת וזה תוארה להטור בר"ט דברכה מעין שלש ד"ת ואפ"ה בסימן רי"א מסופק בחטה אם הוא מין שבעה שכתב בסוף הסימן כתב בה"ב חטה בתבשיל אבל להרא"ש ז"ל אפשר בכוסס נמי ואיך יתכן זה אם ברכה מעין שלש ד"ת בהכרח דחטה היינו לחם) אבל מ"ש רש"י הדמיון זית ותפוחים למה נקט זית דוקא ואולי נאמר אם אכל זית ותפוח מברך ברכה אחרונה על פרי העץ ולא בנ"ר דפטור אותו פה"ע כמבואר בר"ח סי"ג ונאמר באכל ברי' כ"ש מברך מעין שלש עיין לעיל ל"ט א' בתוס' ד"ה בצר והרר"י שם סובר דוקא ענבים וכדומה הוה ברי' הא זית ותמרים דיש גרעין לא הוה ברי' וא"כ י"ל זית וצנון דאוכל פחות משיעור אין מברך רק בנ"ר על שאר מינים אם הוא כזית אפ"ה סובר ר"י ברכה אי מברך על המין שבעה משא"כ בענבים וצנון אין רבותא לר"י די"ל הואיל ובהכרח מברך ברכה אחרונה על הענבים דברי' הוה ופוטר שאר מינין ראוי לברך ברכה ראשונה ג"כ כן ולכן כתב לרבותא וכל זה אינו שוה לי

והא דאמר עולא באין ברכותיהן שוות ד"ה מברך ע"ז וחוזר ומברך על זה פירש"י חביב עפ"י פי' הרא"ש ז"ל והיינו צנון וזית מברך על הצנון ואח"כ על הזית ופריך לי' מברייתא דצנון פוטר את הזית וה"ה דה"מ להקשות מיד בתרתי מר' יהודה ג"כ דמברך על הזית ועיין מהרש"א ז"ל שיישב זה דאפש' לומר ד"ה היינו חכמים מודים לר"י (כי יש מפרש כן ועיין במרדכי) ואמנם לכאורה י"ל באין שוות היינו מין שבעה פה"א ומין אחר פה"ע ד"ה מברך על החביב פה"ע ואח"כ על מין שבע פה"א דע"כ סבר ר' יהודא מין שבע קודם דאין בדין דנגרר מין שבע ויפטור בברכה החביב כמ"ש בחה"ר משא"כ באין שוות עד"מ כוסס חטה פה"א ותפוחים מודה ר"י דחביב ודאי ראוי לברך כי חביב לו ונהנה ומברך עליו פה"ע מאחר שאין מין שבע יהי' נגרר אחריו דפה''ע אין פוטר פה"א וא"כ מצנון וזית אין קושיא דהתם לרבנן חביב קודם והוה כדיעבד כמ"ש בחה"ר יע"ש ופוטר הזית ור' יהודה אומר כה"ג דיהי' נגרר מין שבע אין ראוי לעשות כן ויברך על הזית בהכרח תחלה ואח"כ על הצנון אלא דעולא סתמא אמר באין שוות משמע אפילו מין שבע פה"ע ומין אחר פה"א אפ"ה הדין חביב עדיף ומש"ה מקשה לי' מברייתא ואפשר מש"ה מקשה לי' תחלה מחכמים דמר"י אין כ"כ קושי' חזקה כאמור אלא דמקשה ליידעול' סתמ' אמר וכי משני לי"בצון ועיק' פריך אי הכי קושי' חזק' מ"ט דר' יהוד' כאמו' ולקמן יבוא' עוד ומיהו אף דעולא סתמא אמר אפ"ה אם מין שבע פה"א ומין אחר שהכל חביב ודאי פה"א קודם אפילו וגדולה מזו אפילו מין שבע וחביב שהכל כמו קמחי דחטי כו' ומין אחר פה"א קודם כדמוכח לעיל מעובדא דבר קפרא ותרי תלמידי ל"ט א' מלגלג סבר פה"א עדיף מחביב ויראה אף מחביב ומין שבע דיש ב' מעלות אפ"ה פה"א מבוררת יותר טובא מיקרי לגבי שהכל ועמ"א רי"א אות ג' שכתב דאפילו השני חביב עליו יראה דה"ה חביב ושבע נמי הכין הוא ויבואר אי"ה בפריי רי"א בזה ואפ"ה משמע ליה דאין שוות היינו נמי פה"א צנון וזית כאמור ומיהו אם נאמר דכוסס חטה לאו משבח א"י הוא כמ"ש בחה"ר א"ש טפי משא"כ לתוספת בשמעתין ד"ה מיתבי מבואר דכוסס וקליות פה''א ממין שבע (וכוונתם דפריך לעולא מחכמים לחוד ואמאי לא פריך בתרתי גם מר' יהודא אלא דבקושיא זו פריך בתרתי דמצינו לומר דמברך על הצנון ופוטר הזית לרבנן וא"כ איך אמר עולא סתמא באין שוות אפילו כוסס חטה פה"א לר' יהודה חביב עדיף אדרבה ראוי לברך על מין שבע ולא לאפושי בברכות והבן זה ולקמן ע"ב ד"ה זה דחטה קודם לזית היינו פה"א דאי במ"מ פשיטא ועמ"א רי"א אות ח' ולכאורה יראה שם סתירה מאות י"ג דכתב במ"מ דשעורי זית קודם לו ולקמן אי"ה יבואר בזה וכאן אין להאריך ובה"ג ז"ל כתב הרא"ש אליבי' בשמעתין דסובר פה"ע קודם לפה"א (כמבואר ברי"א ס"ג י"א כו' והוא דעת בה"ג) היינו דפה"א בפלס שהכל לגבי פה"ע ושעל כן כתב דמפרש הא דעול' באין שוות ד"ה מברך ע"ז וחוזר ומברך ע"ז לאו לענין קדימה אלא דאין א' פוטר חברו ועולא חדא אשמעינן דפה"א לא פטר פה"ע רק במתכוין דאי קדימה ממ"נ אם מין שבע פה"א פה"ע קודם כמו בשהכל חביב לעיל ל"ט א' בהני תרי תלמידי וה"ה או כ"ש במין שבע ואי מין שבע פה"ע פשיט' דפה"ע קודם בלאו מין שבע והנה י"ל מנ"ל לרא"ש זה דלמא אינו בפלס שהכל רק פה"ע חשיב מבורר קצת נגד פה"א וא"כ א"ש כפשטי' דלענין קדימה אמרה דפה"א קודם הואיל והוא חביב ול"ד לשהכל ויש לומר מדכתב בה"ג חטה קודמ' דוק' תבשיל הביאו הטור בס"ס רי"א וכתב שהולך לשיטתו דפה"ע קודם לפה"א וע"כ פה"א בפלס שהכל דאל"כ ודאי פה"א קודם כיון דהוא מוקדם בפסוק ואמנם למ"ש הב"י שם י"ל דבה"ג סובר דפה"א עדיף משהכל וחט' לאו בכוסס החטה היינו כרשב"א ז"ל בחדושיו דהני לאו מין שבח ארץ ישראל הוה וכ"ת למה לי דפה"א קודם לפה"ע ולא אמר דהני לאו שבח א"י הוה י"ל דתבשיל נמי לאו שבח א"י רק לחם כמ"ש בחה"ר דקרא קאמר ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם ואמאי מברך על דייסא חטים קודם לד"א דבמ"מ חשיב אבל פה"א אין חשוב

ודע דבש"ע רי"א ס"ו כתב המחבר כוסמין ושבולת שועל ושיפון קודמין לגפן (היינו אפילו יין כמ"ש הרב בהג"ה ס"ד חמשת מיני דגן וכוסמין כו' בכלל וזה שהוסיף על המחבר בס"ו אפילו יין כאמור) היינו כמ"ש המ"א שם אות י"ב וי"ג דמכל מקום הוה בכלל חטה ושעורה דקרא יע"ש דאל"ה הא זית קודם לשעורה לשיטתיה ולשיטת הט"ז אות ד' ויבואר אי"ה לקמן. דאע"ג דהמחבר בס"ה שם פסק כחה"ר דחטה היינו פת דבס"ג פסק כדיעה א' בסתם דפה"א שוה לפה"ע וע"כ בס"ה מטעם הרשב"א (בבאר הגולה ציין בה"ג אבל לא מטעמיה דבה"ג עפ"י שיטת הטור יע"ש והבן) וא"כ דייסא נמי לא ליקדם לגפן דלאו ממין שבח הוא כ"א לחם וכ"ת דבמ"מ חשוב הוא הא בנ"מ דאורז לא וי"ל דבמ"מ דחטה ושעורה חשוב שאפשר לבא לידי פת: וכמ"ש בש"ע וה"ה כוסמין ואי"ה לקמן יבואר עוד וכאן אין להאריך והרמז"ל פ''ח מה"ב הי"ג יע"ש ובכ"מ פירש דפירוש הרמז"ל כבה"ב ו ממש כבה"ג דלבה"ג מחלוקת איזו קודם ופוטר חברו בשווין אבל באין שווין אין פוטר א' חברו וגם לא תליא במין שבע וחביב כ"א בפה"א ופה"ע פה"ע קודם אפילו פה"א חביב ומין שבע ולהרמז"ל ה"פ מחלוקת כו' כלומר היכי שייך מחלקותם ועכ"פ לכ"ע א' פוטר חברו בשווין הא באין שווין לא שייך כלל א' פוטר חברו ומיהו אה"נ בחביב קודם יהי' פה"א ג"כ קודם דלדידי' פה"א ופה"ע שוין ופי' כן להרמז"ל דהשתא דברי הרמז"ל הם ממש דברי עולא רישא וסיפא דהר"מ והאי דלא נקיט חביב בסיפא לא איזה שירצה דהוא דברי המשנה די"ל דוקא איזה שירצה עתה לא כהרא"ש שכתב כל שתדיר חביב אפי' עתה רוצה השני כו' דאלו הי' מפרש כפירש"י אליבי' דרא"ש א"כ רישא דדברי הרמז"ל לא נזכר כלל בגמרא והכי הו"לל בין שווין ואין שווין איזו שירצה יקדים זהו הנ"ל והבן

וראיתי להמ"א רי"א אות י"ג בסדר המעלות שם וז"ל המוציא קודם לכל (אפילו כוסמין נמי קודם לכל) במ"מ על חטים בפה"ג (היינו דמ"מ דחטים קודם אף לזית ולכל המאוחר מחטים משא"כ במ"מ דשעורה זית קודם לו כמו שיתבאר בסמוך אבל במ"מ דשעורים קודמים ודאי לגפן ואפילו ליין דמ"ש במ"מ דחטים דקדימי לגפן שעורה נמי קדימי לגפן והבן) פרי הגפן לזית (זה דעת הר"ר פרץ בטור אע"ג דגפן שלישי לארץ קמא וזית ראשון לבתרא פה"ג חשיב טפי מפה"ע ובזה מיושב קושיות מהרש"א ז"ל ע"ב ברש"י ד"ה זה שני לארץ דזית ורמון חשיב מתאנה ולא מגפן דפה"ג חשיב טפי ומ"מ הל"ל ענבים) בורא מיני מזונות על שעורים הי' לפני' יין ותבשיל שעורים וזית צ"ע מה יעשה יע"ש וזה מאגודה עיין א"ר שם אות י"ב והנך רואה שסברת המ"א ואגודה הוא כך דודאי במ"מ שוה רק לפה"ע וב' מוקדמין הוה מה שמוקדם ממש בפסוק כמו חטה ושעורה וגפן או זית שמן ודבש זה הוה קדימה מעליא וחשיב טובא משא"כ קדימה דזית ראשון לארץ בתרא וגפן שלישי לארץ קמא זאת היא קדימה מועטת דהא בקרא עכ"פ גפן קודם לזית והשתא א"ש הכל גפן קודם לזית אע"ג דזית יש לו קצת חשיבות דמוקדם לארץ מגפן מ"מ פה"ג חשיב טובא לגבי פה"ע ומכריע דפה"ג עדיף מזית משא"כ במ"מ דשעורים שוה רק לפה"ע לא לגפן וא"כ זית קודם לבמ"מ דשעורים דהא קצת חשיבות לזית דמוקדם לארץ בתרא אבל במ"מ דשעורים קדים לפה"ג דהא מוקדם ממ"ש בפסוק לגפן הלכך חשיב טובא במ"מ דמעורים לגבי גפן והט"ז שם אות ד' שנה ושלש דבמ"מ שוה ממש לפה"ג יע"ש וא"א להלום זה דא"כ הואיל ופה"ג קודם לזית כ"ש במ"מ דשעורים יקדמו לזית דאטו הואיל והוא שני לארץ קמא מגרע גרע מגפן דהוא שלישי לארץ קמא אלא כמ"ש וצ"ע: