ראש יוסף על ברכות ל

על היין נמי יצא דפרי על ענבים קאי וכאמור וכ"ת יין מתוך חשיבותו קבעו ברכה לעצמו ודוקא הוא הא בורכא דעל כולם שהכל אפילו פת ויין יצא כ"ש פה"ע על היין וכעת לא מצאתי גילוי לדין זה ומ"א שם כ"ב בשם ב"ח ור"י לוי דלא יצא יע"ש: המ''א בר"ג אות א' בקאלינעס אדומים מוצץ הוה משקה ושהכל ויש שם איזה ט"ס וצ"ל באפשר ר"ח ס"ו שתיתא כל שהוא משקה ל''ש במ"מ וה"ה פרי העץ לא שייך ופרי הגפן על ענבים קאי כמ"ש רש"י כיצד מברכין ע"ב הביאותיו לעיל בסמוך ומיהו שתיתא י"ל דבטל הקמח הואיל והוא משקה בשלמא כל שיש מה' מינים וסעיד לא בטיל מה שאין כן משקה בטל חשיבותייהו ושכר שעורים נמי דלא בטל דיש כזית כא"פ יש לומר דנשתנה לגריעותא דהי' ראוי פת ושכר תמרים עיין ר"ד מ"א ט' מה שאין כן משקה קאלינעס לאו זיעה הוה דהוא עיקר הפרי וכנוס בתוכו ממש כמו יין דזג וגרעין דילי' לאו ראוי לכלום אם כן יש לומר פה"ע ודובשא דתמרי לרב האי גאון ז"ל בדף ל"ח א' דמברך פה"ע אף על גב דמשקה הוה ומיהו יש לומר דבש עב הוה אוכל ומיהו בלאו הכי טעות דהתם מברך פה"ע על התמרה דהוה פירא ויראה מהא דאין סופגין משום ערלה אלא זתים וענבים ואלו פירות קאלינעס על אילן גדול גדילים כידוע והי' נוהג בהם דין ערלה רק המשקה ואיך אמר רק היוצא מזיתים וענבים ש''מ דהאי לאו פירא מקרי דנקרי ביה וערלתם את פריו וא"י מ"ש מענבים דהוי נמי רק משקה ואלו הנהו קלושים יותר ואין בו שום מאכל ומיהו יראה בכל אילני סרק כהני אין נוהג בהם דין ערלה ועיין ש"ע י"ד רצ"ד סכ"ז ופ"ק דערלה מ"ב בר"מ ור"ש ואין להאריך כאן ואי"ה יבואר בפריי בר"ג

ועץ מאדמה מבואר בר"ג כל היכי דענפיו כו' ותותים כו' עיין תוס' ע"ב ד"ה איתא לגווזא דאטד לענין ברכה לאו פירי הוה אף על גב דענף קיים ולפ"ז ה"ה וורדין גדילים על אילן קוצים ויבואר אי"ה בר"ד במ"א אות כג יע"ש ומרקחת קריי"ן עיין א"ר ר"ג אות ב' פקפק על ע"ת ולברך שהכל וא"י למה כי דומה לשקדים המרים בדבש פה"ע ה"כ פה"א ובה"פ פה"א על קריין חי ה"ה בדבש ול"ד לתומי וכרתי כמ"ש לעיל באורך וכאן אין להאריך: גמרא מאן תכא דעיקר אילן ארעא כו': אף על גב דאומר על האדמה אשר נתת לי לת"ק הא אילן עיקר מכל מקום אומר על האדמה ומינה עלה אילן ומ"מ אילן עיק' לפירי וכיון דנוטל האילן אין קורא ועוד שנראה כקובל ולר"י עיקר גידול הפירי מארעא ומ"ש רש"י קציץ בכורים לאו שהפריש וקרא שם דהוי נראה ונדחה ירקבו עיין ר"ש ורע"ב פ"ק דבכורים מ"י אלא קצין ולא קרא שם ואע"ג דבכורים הלכה כת"ק כאן הלכה כסתם משנה עיין חה''ר וכירושלמי דמסתבר טעמי' דהלכה כסתם משנה כאן . יע"ש

ע"ב גמרא אתמר רב הונא ור"י ופירש"י דגורם כו' וי"ל אמאי לא דהני חשיבי וקבעו ברכה לעצמן והוציאו מכלל הברכה העץ ואדמה. לכך לא מהני שהכל ואולי מעשה קדרה יוכיח ומה דלא שנה מעשה קדרה בר"פ כיצד י"ל ואי"ה בפריי יבואר זה וכאן אין להאריך

כתנאי ר"מ ור"י כו' עיין כ"מ פ"א מה"ב ה"ה דר"מ ור' יוסי פליגי בשם ומלכות והלכה כר' יוסי כדמסיק ר' יוחנן (ולרב פליגי בלא אמר שם) א"כ אין כאן ראי' כלל אלא לפי ה"א אומר כן ואה"נ באמת פליג בשם ומלכות

ר' יוחנן אמר כל ברכה שאין בה שם ומלכות אין ברכה והכי הלכתא והיינו באין סמוכה צריך בהתחלה שם ומלכות ואם בפתיחה השמיט מלכות ואמר בסוף שם ומלכות יראה דלא יצא וברכה הסמוכה די בשם בסוף וברכת אהבה רבה להרשב"א לעיל בהא דברכות מעכבות דאין סמוכה דאנשי משמר כו' אפ"ה אין פותחת בברוך ודי בשם לבד ור' יוחנן דאמר כל ברכה שאין שם ומלכות ברכה שפותחת בברוך בעינן בתחלה שם ומלכות וכל המשנה בזה חוזר אבל נוסח אין חוזר וראי' מבנימין רעי' עכ''מ פ"א מה"ב ה"ה יע"ש ואם אמר ברוך אתה האל הקדוש וכדומה שכתבו התו' דהוה כמו מלכות אם אמר כן בשאר ברכות עד''מ ברוך אתה האל הקדוש או הגדול יוצר אור אם צריך לחזור ועיין בטור קי"ג ובב"י רי"ד הביא בשם רוקח תירוץ אחר על ברכה ראשונה של ש"ע דהוה תפלה א"צ מלכות א"כ כ''מ לדינא אם דילג אלקי אברהם והאל הגדול בברכה ראשונה של ש"ע לטור חוזר ולרוקח אינו חוזר ולדינא צ"ע ואי"ה בפריי יבואר בקי"ג ורי"ד וכאן אין להאריך

כללא דמלתא. כל המשנה בנוסח הברכה הן מאריך או מקצר ובלשון חול נמי יצא ואין מחזירין אותו אבל אם שינה בפתיחה וחתימה מקום שאמרו להאריך ולקצר לחתום ושלא לחתום אז אם שינה חוזר להמחבר ברי"ד פסק דאם השמיט אפילו תיבת העולם חוזר והתוס' מסתפקין אם הלכה כרב או כר' יוחנן

משנה ועל דבר שאין גדולו מהארץ כו' על החומץ ונובלות וגובאי ר"י כו' עיין הרר''י י"מ דר"י אגובאי לא פליג וי"ל א"כ לתני גובאי בהדי אינך שאין גדולו מהארץ וי"ל תנא כך שמע וגריס כמו בברייתא דתלתי תלתי שמעינהו כמ"ש בחה"ר ועל החומץ בטור וש"ע בר"ד דוקא כשעירבו הא כך כל שביוה""כ פטור כאן אין מברכין ומשמע אפילו יותר מרביעית דלא כהרר"י ומ"ש הרר"י דרביעית מברך ברכה ראשונה דנהנה א''י לפרשו דביוה"כ פטור ומה נהנה שייך כאן ע"כ העיקר כפסק הש"ע וכאמור

גמרא מאי נובלות בישולי כמרא וח"א תמרא דזיקי כו' הנה יש בכאן מקום עמוק ואבאר בקצרה כי רש"י ז"ל פירש שרפום החום והיינו נשתנו לגריעותא מחמת ששרפום השמש ביותר ומברך שהכל (וברי"ש פ"ק דערלה מפרש כעין זה כלומר מניחין באילן להצטמק וא''י כיון דמניחין כך א"כ לא נשתנה ומידי דהוה אצמוקים שמכיחין באילן או מייבשין בחמה ופלוימין יבשים פה"ע) והרא"ש בהלכות קטנות בערלה פירש בישולי כמרא. ענבים שאין מתבשלים לעולם ומניחין אח"כ בחמה או הרבה ביחד ומתבשלין ויש בזה לפרש ב' פירושים א' בעודם כך ולא נגמר בשולם ע"י החמה בתלוש שהכל או אפשר אפילו ביבשו אח"כ כיון דכך אין ראוין מברך שהכל (וכ""מ בתפוחי יער ואגסים שאין ראוין כ"א אחר שמונחין בתבן וכדומה עיין ש"ע ר"ג בט"ז שם וא"ר ר"ב אות י'"ח (וח"א תמרי דזיקי שהרוח נושרן ויש במשמע הזה אף שנגמר בישולן ופריך שפיר מאי מין קללה שייך בזה שהשיר הרוח בנגמר בישולן ואפילו נפלו קודם גמר כל שהם כבוסר בשאר פירות משיוציאו נמי פה"ע בעי ברוכי עיין ש"ע ר"ב ור""ד ומסיק דכאן כ''ע בישולי כמרא והתם פליגי אי בשולי כמרי או תמרי דזיקי אבל לענין ברכה דזיקי אפילו קודם גמר בישולין פה"ע כדין כל הפירות משיוציאו ומה לי נטלן הוא או השיר הרוח ופריך למ"ד התם בדמאי בשולי כמרי ליתני אידי ואידי סתם כו' ומסיק בקושי' אבל תיובתא ליתא כי י"ל בכאן נקיט נובלת סתמא דהוא בישולי כמרי כפירש"י ז"ל ובשם החום ונשרפו ונתקלקלו שהכל הא נובלות תמרה שאין מתבשלין לעולם רק ע''י שמניחין לארץ תלושין ונגמרים אחר הגמר פה"ע באפשר כה"ג ולכך לא נקיט נובלית תמרה משא"כ בדמאי אף נובלת תמרה שאין חשובים אין ע""ה חשוד עליהם ולמ"ד תמרי זיקי התם הוה אליבא דהלכ' כר' יוחנן בירושלמי הובא בר"ש שם דאמר כל אלו אף וודאן פטורים ובחדא מחת' מחתינהו וספר הר"מ חלק שלישי אין כעת ת"י לעיין שם

והנה הרמז"ל בפירוש המשניות כאן פירש תמרים שנופלות מהאילן פגים קודם שנתבשלו משמע תמרי זיקי דלא כהלכת' דכה"ג פה"ע ואמנם בחבור פ"ח מה"ב הלכה ח' י"ל פגים שאין מתבשלין לעולם והם כשרים פגים עד שתולשין ומניחין כו' ונגמרים וכפירוש הרא"ש ז"ל בערלה (הרע"ב נמשך אחר פי' הר"מ ז"ל בכאן ומ"ש מין קללה נובלת וגובאי י"ל כ"ש חומץ) והטור בר"ד מפרש כפירוש אביו הרא"ש ז"ל ועדיין קשיא לי דהא בר"ב בסופו ענבים חולק אהר''מ מרוטנברק ומברך פה"א כבוסר א"כ בתמרים דמשיוציאו הוה לברך על אלו פה"ע וצ"ע כעת

והב"ו בר"ב הקשה על רבינו ירוחם שכתב וז"ל נובלת שהוא מין פירי ולא נגמר בישולו שהכל ולא דק כו' דאין ענין ללא נגמר בישולו עדיין כו' היינו דמדכתב רי"ו ולא נגמר בישולו משמע דאם היו עומד על האילן הי' נגמר כל צרכו וא"כ פה"ע יש לברך אבוסר דשאר פירות כמבואר וז"ש עדיין כאמור דתמרי דזקי אתותב והט"ז בר"ד אות ג' כתב בזה דברים שלא זכיתי להבינם וכבר עמד בזה הא''ר ר"ב אות י"ג ור"ד אות א' ובספר חמד משה יע"ש ומלבד דבריהם בלא"ה יש הרבה קושיות עליו כדכתיבנא

אמנם כן דלא נשווי' לאדונינו הט"ז ח"ו כאומר דברים בלי השגחה. אומר ליישב דבריו הקדושים כי בה"א דפלוגתייהו על מתני' דכאי הי' סובר תמרי דזיקי שהרוח משירן והיינו בהכרח שלא בעונתן דאי בנתבשלו מאין הרגלים לומר הואיל והרוח משירן שהכל אלא כאמור ופריך מאי מין קללה הוא דהמין ברכה הוא אלא שהרוח משירן ולמה יחלוק ר"י ועוד פריך (פה"ע בעי לברוכי דכל הפירות משיוציאו וכי אמר אח"כ דפלוגתייהו אמשנה דדמאי בהכרח אדכרי' אנפשי' דתמרי זיקי היינו מין תמרים שאין מתבשלים לעולם. כי הן מעצי היער והם הפקר ותולשין אותן ומניחין בחמה או במחצלאות. פירש הרא"ש ז"ל בהלכות קטנות בערלה ומש"ה פטור מדמאי כי רובם הפקר או שאין חשוב בעיניו ומעשרן וקורא תמרי זיקי שמניחין באילן ואין לוקטן לפעמים רק הרוח משירן וא"כ הלכה כלשון זה בין במתני' דכאן ובין התם כי ע"כ תמרים שהשירן הרוח והם תמרים טובים מי מכיר אם נפלו ולקטום עוברי דרך או לאו שיאמר עליהם הפקר (גם עיין ב"מ תאינה עם נפילתה נמאסת ובמשניות) וע"כ מין תמרים שאין מתבשלות לעולם ה"ה כאן י"ל כן ור"י אומר שהם מין קללה כיון שאין מתבשלות לעולם וכהאי מ"ד א"ש דבמתני' דכאן נובלות סתמא כולל בין בישולי כמרא ובין שאין מתבשלות לעולם ובדמאי רק שאין מתבשלות לעולם כאמור ומ"ש הט"ז לל"ק ד"ה שהכל צ"ע דלל"ק פה"ע אלא דהי' סבור תמרי זיקי פירוש אחר ואי"ה בפריי שם אבאר עוד וכאן אין להאריך ואמנם בש"ע בר"ב ור"ד כתב נובלות בישולי כמרא כפירש"י ז"ל ולמה השמיט תמרים שאין מתבשלות לעולם שהוא כפי הנראה פירוש הרמז"ל בחבורו וכטור ורא"ש וצ"ע

ודע דבמשנה פ"ק דדמאי פירש הרע"ב דאלו פטורים דיש בהם ב' ספקות וכ"פ הרמ"זל וכתב והעיקר בידינו דב' ספקות לקולא מדכתב והעיקר משמע דמכללא דס"ס קאתינן עלי' והא כאן ס"ס דאיכא חזקה דטיבלא הוה מעיקרא וש"מ לכאורה דמהני וי"ל דכאן ספק נמי כמו בחבר שמת כו' ועי"ד ק"י וכאן אין להאריך ועיין ר"מ פ"ט מה' טומאת מת

והרע"ב כתב שם נובלת תמרה י"מ שהפילתן הרוח קודם שנגמרו בישולן והא"ר ר"ד ור''ב הקשה עליו דמדברי הר"מ בפירוש המשנה משמע אפי' נגמרין והנה י"ל דנגמרין מנא ידעינן דהרוח משירן וזה הוה קושיות הט"ז כמ"ש לעיל בסמוך ולכן מפרש שלא נגמרו בישולן וא"כ מנכר הוא שהרוח משירן והפקר הם

אמנם כן הש"ך ז"ל בי"ד רצ"ד אות ה' האריך ותוכן כוונתו דבישולי כמרא ותמרי זיקי היינו דבישולי כמרא שנפלו מהאילן קודם שנגמרו בישולן ותמרי זיקי היינו נגמרו לגמרי אלא שנפלו ברוח ופריך שפיר מאי מין קללה כיון