ראש יוסף על ביצה כג

יליף משם דל"ד אין מוליכין ה"ה לבוא הכהן לביתו של ישראל אסור לב"ש בכל גווני ולב"ה באין למוד וכאן ברייתא דר' יוסי בלמוד מתירין ב"ה ובה' י"ט פ"ד הכ"ו סתם וכתב מוליכין תרומה סמך אמ"ש בשבת דלמוד מיירי כו' (לשון שכתב בשבת פכ"ג הי"ו אעפ"י שייחד לו מקום לכאורה לטל"ם ממש ואינו אלא לתנם וצריך ליישב הלשון שם

ומעתה דברי המחבר בא"ח תק"ו ס"ג שהתחיל הלש עיסה בי"ט יכול להפרישה ולהוליכה לכהן בי"ט. ואם לש מאתמול אין מפריש בי"ט סתרי הדיוקים ועיין בטור מזה כתב הלש בי"ט יכול להפרישה ולהוליכה בי"ט וכן מתנות כהונה יכול להוליכה לכהן אפילו הורמו מאמש מב"י שם. והנה פשטות דברי הטור משמיעין דיש חילוק בין מתנות לעיסה והוא כמו שאגיד דבעיסה בלש בעיו"ט ויוליך ביו"ט איכא חשש הרואים שיאמרו שתרם היום (דאל"כ הי' מוליך מאתמול) משא"כ מתנות יכול להפרישה היום אפילו נשחטו מאמש ויכול להוליכה בי"ט כפירוש התוס' כאן ד"ה אין מוליכין ומיירי באין למוד כו'. והמחבר נקט קצוות בלש היום יכול להוליכה בי"ט אף באין למוד דליכא חשש הרואים כה"ג דידעו ג"כ שלש היום ובלש מאתמול אין יכול להפרישה היום ולא סיים דאין מוליכה דבלמוד אצלו שרי כפירוש התוס' ועט"ז שם ופר"ח שם האריכו בזה לחלוק על פי' התוס' ולמ"ש הרמז"ל כפי' התוס' דהעתיק למשנה דדמאי וברייתא דר' יוסי. (ומיהו אכתי י"ל דלמוד פירושו כמ"ש הר"ש דלא הוה נתינה שאוכל מעצמו לא חששא חדתא גזירת הרואים שיסברו שתרם היום) והמחבר כתוספת ומשום גזרת הרואים ואין מוליכין בין לביתו של כהן או של בע"ה. אם למוד הכהן לאכול בביתו של בע"ה ליכא חששא דרואים דיאמרו שיאכל סעודתו שם מחולין ובין רגיל הבע"ה לשלוח לביתו של כהן נמי אין חשש כו' ועיין מהר"ם מלובלין ז"ל אין כעת לפני והנלענ"ד כתבתי ובתוספת אבאר עוד וכאן אין להאריך ואי"ה בפריי יבואר

לימא מתניתן דלא כר"י בארתיו יפה במשנה בס"ד בזה

אמר רבא שהורמו היום ונשחטו מאמש. הנה רבא לשיטתי' ט' א' גלגל עיסה מעיו"ט מותר להפריש חלה ביו"ט יהי' בא"י או בח"ל מתוקמא מתניתין בחד גוונא ושפיר גרס שהורמה היום (ביש ספרים הורמה ובס"א הורמו) ולפ"ז אין ראי' מכאן לדידן דגלגל עיסה מעיו"ט אין מפרישין בי"ט אפילו חלת ח"ל דאוכל והולך ואח"כ מפריש. אפשר ה"ה מתנות אין מפרישין היום אם נשחטו אמש ומ"ש המ"מ פ"ד מיו"ט הכ"ו היתר הפרשה אעפ"י דנשחטו אמש מבואר בגמרא ולמ"ש. מרבא אין ראי' למה שפסק הרמז"ל בפ"ג מיו"ט ה"ח דגלגל עיסה מעי"ט אין מפריש בי"ט אף ח"ל ועם שיש חילוק דאין טובלין כלל מ"מ אין ראי' וצ"ע כעת

בפירש"י ד"ה אין מוליכין שלא התירו אלא הרמה לא הולכה ביארתיו במשנה באורך דיש ג' טעמים בחלה ובמתנות אין שייך רק טעם א' דלא התירו הולכה רק הפרשתן

בד"ה מתנות כו'. דאיך יאכל ועובר בעשה כו' כ"כ הר"ן ולא זכיתי להבין זה דבחולין קל"ב מבואר דשרי לאכול כך דניכרין הם וכ"כ הרמז"ל פ"ט מבכורות הי"ד ובטור כתב בסי' ס"א דמ"מ מצוה להפרישם והב"י לא הראה מקומו. ומ"מ אין עשה וצ"ע

בד"ה על המתנות כו' וה"ה לחלה וחדא מינייהו נקיט די"ל דוקא מתנות דאין חשש הרואים משא"כ חלה אף גלגל היום הרואים יאמרו מאתמול לש והופרש היום והעד בתרומה דוקא פליגי לא בחלה

בתוספת בד"ה אין מוליכין ל"ד אין מוליכין ה"ה לביתו כו' יאמרו שתרם כבר פירשתיו יפה במשנה יעו"ש וכתבו ל"ד דנ"מ לדידן לב"ה באין למוד דאף לביתו של בע"ה אסור ומ"מ מה שחידשו סברא דיאמרו שתרם אין מוכרח וכמ"ש במשנה ועיין מהרש"א ז"ל ומהר"ם מלובלין ז"ל ואין להאריך ואי"ה בפריי יבואר

גמרא אמר רבא מוללין מלילות וכן הלכה ומיהו י"א ע"י שינוי ובשבת ע"י שינוי נמי אסור וי"א דבשבת ע"י שינוי מותר ובי"ט בלא שינוי וכ"פ המחבר בסי' תק"י ס"א. ועיין תו' י"ג ב' ד"ה כיצד מולל ושיטת רש"י כאן ד"ה מוללין דדש כלאחר יד בשבת אסור ובי"ט שרי הוא בתו' לקמן ועיין ר"ן כאן וכן פירש"י לקמן י"ג ב' להדיא כיצד מולל ביו"ט יעו"ש ועיין שבת קכ"ח א' ברש"י ד"ה שלא יקטום מולל בזרע מן השרביטין. ועיין ר"ן כאן ויש ב' פירושים א' מולל דשבת לרכך. וב' פירוש הרז"ה שאני סאה איזוב. ואפשר פירש"י כבעל המאור וראיתי להמ"א או"ח שי"ט אות חי"ת על מה שמפרקין קטניות מערביז שוטין. ולא הבנתי דלאכול מיד הכל שרי דלא אסרה התורה עלינו אכילה בשבת באיזה צד שנרצה לאכול אוכלין אם הוא מיד לאכילה כמו מזריע בצנון ובורר לאכול מיד כמבואר בסי' שכ"א שם סעיף י"ב ואע"ג דהמחתך ירק חייב משום טוחן כו' אלא דוקא להניח לאחר זמן אף לבו ביום אבל לאותה סעודה שרי מכ"ש שמפרקין ואוכלין מיד ולפי זה מוללין בי"ט היינו אף להניח לאחר שעה בלי שינוי שרי לדידן ובשבת מפרק גמר אם לאכול מיד שרי כמו במזריע של צנון ואי"ה בפריי בשבת יבואר זה. ועמ"ש ברש"י ד"ה מוללין בזה ובר"מ פכ"א משבת הלכה י"ד מולל ע"י שינוי שלא יהי' נראה כדש משמע דבלאו שינוי נמי אין דש ממש רק נראה כדש וא"י מה הוא אם שרוצה לומר דכל שמולל ביד הוה הכל כלאחר יד או שמא כשרוצה לאכל מיד וצ"ע כעת

איידי דתנא רישא מע"ש תנא סיפא מעיו"ט. עיין ר"ן בשמעתין ולמאן דאמר בשבת אפילו ע"י שינוי אסור א"ש ולמ"ד ע"י שינוי מותר מיירי ברייתא בלא שינוי דאסור בשבת

בפירש"י בד"ה מהו לפרוכי כו' דאפשר מעיו"ט כו' וקפשיט לי' דמוללין ע"י שינוי דוקא דבשבת פטור אבל אסור בי"ט שרי הא מפרק ממש אסור בי"ט דאפשר לעשותו מעיו"ט אלמא באוכל נפש נמי יש חילוק בין אפשר ללא אפשר אם הוא מלאכה מ"ה וי"א באוכל נפש עצמו אין חילוק רק במכשירין ודישה ומפרק הואיל ודרך לעשות להרבה ימים ועיין סי' תצ"ה ואי"ה יבואר בפריי

בד"ה מוללין דדש כלאחר יד הוא כו' הכין הוא ודאי אף למאן דמתיר בלא שינוי אפ"ה ע"כ טעמא דלאחר יד הוא המולל דמפרק גמור עכ"פ איסורא איכא להניח לאחר זמן או מ"ה או מדרבנן אלא לקמן י"ג ב' פירש"י כיצד מולל בי"ט ע"י שינוי יעו"ש

בד"ה אם כן דמוללין כו'. דסתם שבלין לא מפרישין תרומה עד שיעשה דגן כו' פירוש דכ"ז שלא דיגן ומרוח בכרי אין חייב בתרומה ומעשר (ואם הפריש בשיבולין חל שם תרומה מ"מ אין מפרישין בשבולין) וא"כ כשמולל בי"ט זהו גרנן וחייב עכשיו בתרומה ויכול להפריש בי"ט כיון דעכשיו חל החיוב לא קודם י"ט כמו עיסה שגלגל היום יכול להפרישה ה"ה זה. ומיהו אי אין מוללין לא יצויר שחל חיוב תרומה בי"ט דאי אידגן מעיו"ט נתחייב אתמול ואין רשאי להפריש ביו"ט וגם אין רשאי לדוש ביו"ט וכ"ת אכתי בדש בעיו"ט ובי"ט הביא לבית דכ"ז שלא ראו פני הבית אין חייב כמבואר בר"מ פ"ג מה' מעשר הלכה דה"ו וכדבעינן למימר לקמן אי"ה י"ל דודאי הביא מאתמול לבית דבי"ט הוה מוקצה וי"ל דאומר מכאן אני נוטל למחר וצ"ע ועמ"ש לקמן

דף י"ג ע"א גמרא הא רבי הא ר' יוסי כו'. הנה צריך הקדמה אחת והוא דאין חייב בתרומה כ"א בנגמר מלאכתן יתחייב וזה ברוצה למכור בשוק הא רוצה להביא לבית צריך גמר מלאכה וראיית פני הבית כמ"ש במציעא פ"ח ע"ב. ואמנם ר' אושעיא אמר מערים על תבואה ומכניסה במוץ. וסברת התוס' במציעא שם פ"ח ב' ד"ה משיפקסו דוקא פירות וכדומה אם הכניסן בלא גמר מלאכה לבית ובבית נגמר מלאכתן חייב בתרומה ומעשר משא"כ דגן דאין דרך להכניס לבית בשיבלים אם הכניס בשבלים ומירוח בבית עדיין פטור מ"ה ממעשר ואוכל עראי אא"כ הוציא והביא דרך פתחים. וזה שאמר רב אושעיא מערים על תבואה דאלו אם נאמר דהכנסת הבית בשבלים ואח"כ מירוח בבית חייב מ"ה מה הערמה שייך אם לזרות אח"כ מעט מעט בלא כרי ומירוח זה יכול לעשות בשדה לזרות מעט מעט ולהביא לבית כ"ז שאין גמר מלאכה יעו"ש. אבל מר"מ פ"ג ממעשר הלכה דה"ו משמע שאין חילוק. ואף דגן נמי אם הכניס בשבלים לבית ואח"כ מירוח בכרי בבית חייב מ"ה בתרומה ומעשר ולפי שיטת הר"מ ז"ל וכנראה שזו שיטת רש"י בשמעתין פריך שפיר וה"פ רבי ור' יוסי פליגי בהא. אם הכניס בשבלים למרח. והיינו לעשות עיסה אוכל מהן עראי כ"ז שלא נתמרח בכרי וה"ה קבע מ"ה ומדרבנן אסור קבע. אבל אם הכניס ע"מ למלול רבי סבר מיד נתחייב בהבאה דזו גרנן והוה כפירות שנגמר מלאכתן ואף קודם מלילה כבר נתחייבו במעשר בראיית פני הבית לבד ולרבי מצינו זכאי בהרמת תרומה שהכניס מאתמול לבית ובי"ט מולל שנותן עכשיו תרומה ולרבי יוסי פטור מתרומה (ואוכל אף קבע באפשר) אף לאחר שימלול דאין זה דיגון כו' ומתני' דאין זכאי בהרמה ר' יוסי ופריך לר' יוסי נמי משכחת שהכניס ע"ד למרח וירדה תורת תרומה עליהם, אם הי' ממרח בבית אח"כ ונמלך למלול ביו"ט דהבאת פני הבית מועיל למלילה דעכשיו וחייב עכשיו בתרומה בי"ט ומצי להפריש בי"ט. וזה לפי שיטת רש"י ורמז"ל משא"כ לתוס' במציעא לא יצדק זה דאף אם הכניס בשבלים ע"מ למרח ואפילו מרחו אח"כ בבית פטור ממעשר כמ"ש שם. וע"כ לא רצו לפרש כרש"י כאן. ואדרבא הקשו עליהם בד"ה הא ר' יוסי דנהפוך הוא לר' יוסי מצינו שזכאי בהרמתה בי"ט שהכניס מעיו"ט ע"מ למלול א"כ פטור ממעשר מ"ה ובי"ט מולל ורוצה לאכול קבע הרבה אז מדרבנן חייב וחל החיוב בי"ט לאחר מלילה א"כ זכאי בהרמת תרומה כמו חלה. ולרבי דחל החיוב מהבאת פני הבית א"כ מאתמול הביא השבלים לבית ואסור להפריש בי"ט דמצי להפריש בשבלים מאתמול דודאי הכין הוא דאי בהביא היום א"כ מצינו זכאי בהרמה לכ"ע ביו"ט שמירוח בכרי ע"פ השדה בגורן ובי"ט הביא לבית דבראיית פני הבית חל החיוב אלא ודאי מסתמא הביא מאתמול וא"כ נהפוך הוא. לכן פירשו באמת להיפוך לר' יוסי זכאי בהרמה ולרבי לא זכאי בהרמה ופריך לרבי נמי מצינו זכאי בהרמה שהכניס ע"מ לעשות מירוח והיה פטור ממעשר אתמול. ובי"ט נמלך למלול וחל החיוב מדרבנן בקבע עתה וזכאי בהרמה וא"ש שיטתם דמציעא וכדכתיבנא ויש להם הגירסא לקמן ולרבי נמי לא ולר' יוסי נמי והא רבי והא ר' יוסי מפרשים להיפוך זהו הנראה לי לפרש בכאן כ"א לפי שיטתם

וראיתי להמחבר בי"ד של"א סעיף פ"ד הביא הא דר' אושעיא מטרים. וסיים דזורה מעט מעט כו' ויורה לשון זה כר"מ