ראש אמנה סא

האלה או שתהיה כפירתו בחוק התורה עצמה באמרו שאינה מן השמים כי עם היות שיודה במציאות השם ואחדותו ושאר הפינות האלהיות הנה יכחיש תורת משה היותה אלהית מאת יי' מן השמים ואם שתהיה כפירתו בחוק המקבל שהוא האדם והוא האומר והכופר בהשארות עצמו באמרו שאין תחיית המתים מן התורה ר"ל שהנפש כח גשמי נפסד בהפסד הגוף ואין לו השארות ותחייה אחר המות ויחשוב שמפני זה לא באו בתורה יעודים נפשיים רוחניים כי אם טובות גשמיות ושזה ממה שיורה שאין לנו תחיית המתים לפי שהעיון חולק עליו ואחרי שהתורה לא יעמידנו על זה יתחייב שאין האמונה הזאת אמתית ולא צודקת. הנה התבאר שנזכרו במשנה שלשת הכפורות האלה להיותם כסי החלוקה השכלית אם כפי נותן התורה ואם כסי המקבל אותה ואם כפי התורה עצמה. והנה זכרו במשנה הכפירה אשר מצד המקבל ראשונה לפי שקרוב אדם אצל עצמו ולכן זכר ראשונה האיך הכופר הזה פשע בעצמו כי משחית נפשו הוא יעשנה. ואחרי כן זכר הכפירה השנית האמצעיית שהיא באלהות התורה. ובאחרונה זכר הכפירה שהוא בחוק האל ית' כמו שאמר והאפיקורוס. האמנם רבי עקיבא אמר שלא בלבד יגורש מחיי העולם הבא מי שתהיה דעתו כדעת האפיקורוס אבל גם הקורא בספרים החיצוניים שהם ספרי המינים כמו שפירשו בגמרא יהיה ענשו כן אחרי שנטה לדעת המינים ומי' יסור לבו ואמר זה כמוסיף בענייני האפיקורוס ואמר עוד שבכפירת התורה לא בלבד יקרא כופר האומר שאין תורה מן השמים שמכחיש אלהותו כי גם המבזה אותה ולוחש על המכה ואומר כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני יי' רופאך אין לו חלק לעולם הכא לפי שעם היות שאינו מכחיש אלהותה הנה הוא מבזה אותה וכבר פירשו בגמרא שהיה זה למי שהיה מזכיר שם שמים על הרקיקה ושאר הדברים המביאים אל בזיון התורה האלהית וגם להיותו משתמש בתגא לפי שגם זה מכלל הכפירה כי אם היה הוא מאמין באמת ובתמים שהתורה אלהית היה נוהג בה מורא וכבוד. וגם נוכל לפרש שהלוחש על המכה הוא כנגד הכופר בתחיית המתים שהלוחש על המכה יחשוב להחיות מתים וחולים ברוח שפתיו והוא כפירה לפי שכבר אחז"ל (תענית פ"א דף ב') שמפתח תחיית המתים לא נמסר ביד שליח והוא ית' אמר אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא. ואמנם אבא שאול למה שראה שר' עקיבא הוסיף בשתי הכפירות הראשונות שהם תחיית המתים והאפיקורוס רצה גם כן להוסיף על הכפירה השלישית שהיא אין תורה מן השמים ואמר שלא בלבד יגורש מעדן העוה"ב האומר בפי' שאין תורה מן השמים או הנוהג בה דרך בזיון כי הנה גם המגלה סתריה בדברים האלהיים ובשם המקודש אין לו חלק לעולם הבא והוא אמרו אף ההוגה את השם באותיותיו ופירשו בגמרא שהוא ההוגה אותו בלשון לעז חוץ מן המקדש לפי שהיה מגלה סתרי השם האלהי ולא יעשה זה כי אם להיותו מכת אפיקורוס או להיותו מכת האומר אין תורה מן השמים שלכן הקל בכבוד השם המקודש וזכרו בלשון לועז וחוץ ממקום קדושתו. הנה התבאר שר"ע ואבא שאול לא דברו כי אם בדברים המתייחסים לכפירות הראשונות שזכר תנא קמא ואלו נכללים בשהכופר בתחיית הנפש ובאלהות התורה וכבודה ובאמונות האלהיות והשמות המקודשים אין לו חלק לעולם הבא ואמנם שאר העבירות ענשן כתוב בתורה ואין העובר עליהם נעדר מהחיים הרוחניים כי אם אותם הכופרים והפושעים אשר זכרו והותרו בזה השאלה השנית והשלישית והרביעית. אמנם בגמרא אמרו וכל כך למה על הכופר בתחיית המתים לפי שהכופר במציאות השם ואלהותו מבואר נגלה הוא שלא יירש העוה"ב שהוא השכר אשר יתן האלהים לאוהביו ולחושבי שמו. וגם כן האומר אין תורה מן השמים ראוי שלא יירש העוה"ב לפי שאין דרך לאדם לבא שמה כי אם באמצעית התורה והכופר בה איך יזכה לשכר הנמשך ממנה. אבל הכופר בתחיית המתים ר"ל שיאמין במציאות האל ואחדותו והרחקת