ראש אמנה ס

הנמשכים אחרי דעת אפיקור שהיה חכם אחד מהחכמים שהיה מכחיש מציאות האל ושאר הפינות מהיחוד והידיעה וההשגחה כמו שכתב הרב בפ' י"ד ח"ב מספר המורה. אבל בגמרא פירשוהו על המבזה תלמידי חכמים לפי שאין שכל כל אדם מספיק לדעת מציאות השם מעצמו ואמנם ידענו אותו מצד הקבלה ואם על צד המופת מפי החכמים והמבזה תלמידי חכמים המפרסמים ומודיעים מציאות השם לכלל האנשים הרי הוא מכחיש מציאות השם ועל כן נקרא אפיקורוס ואחר שזה כן יקשה סדר הנחת האמונות האלה במשנה והיה ראוי שיזכור ראשונה האפיקורוס ואחריו האומר אין תורה מן השמים ואחריו האומר אין תחיית המתים מן התורה. וכן עשה הרב הגדול שזכר עיקר תחיית המתים באחרונה: הקושיא הה' במה ששאלו בגמרא על הכופר בתחיית המתים וכל כך למה ר"ל למה יהיה ענשו גדול כל כך כמו שזכרו במשנה ולא תמצא בגמרא ששאלו בזה על שאר הדברים ויותר היה ראוי לשאול על הלוחש על המכה ועל ההוגה את השם באותיותיו למה בעבור זה לא יהיה להם חלק לעולם הבא שהיה העונש בהם יותר זר ויותר בלתי מתייחס אל החטא: ואומר בהתרם שהמשנה הזאת תודיענו שכל ישראל אם דל ואם עשיר במצות יש לו חלק לעולם הבא לפי שבקיום איזו מצוה שבאה לידו יזכה לשכר העליון הרוחני ההוא. וכמו שאמרו (ע"ז פ"א דף י"ז) לאותו ששאל מה אני לחיי העולם הבא כלום באה מצוה לידך להודיע שבמצוה אחת שעשה כהוגן קנה חיי העולם הבא עד שבא בקבלתם ז"ל (עירובין פ"ב דף י"ט) שאין כו'. ומפני זה אמרו כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא והיא גזרה כוללת לכל האומה שכל אשר בשם ישראל יכונה יזכה לחיים הנפשיות. ולפי שאין השכר בעולם הבא שוה לצדיקים אבל כל אחד מהם לוקה כפי מעשיו וכמו שאמרו לכל אחד ואחד עושין לו מדור לפי כבודו לכן אמרו כאן יש לו חלק ר"ל בין גדול בין קטן עכ"פ ישא ברכה מאת יי' כפי מעשיו ויהיה לו חלק מה בשכר העליון והוכיחו זה ממאמר הנביא ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ ד"ל שלהיותם עם יי' הם כולם במדרגת צדיקים ויירשו ארץ החיים שהוא העולם הבא. גם אפשר לפרש מה שאמרו יש להם חלק לעולם הבא על הנשמה השכלית לפי שהרשעים בחייהם קרויים מתים ונפשם תכלה עם כליון הגוף ולא יהיה לה השארות ונצחיות כלל. אמנם בני ישראל להיותם צדיקים באמונותיהם ותורתם יש להם חלק מוכן ומזומן לירש העולם הבא. והחלק שכלו ונפשו שתהיה קיימת ונצחית ונשארת עדי עד ולכן אמרו יש להם חלק לעולם הבא ולא אמרו בעוה"ב בבי"ת והותרה בזה הקושיא הראשונה. והנה לא הוצרכו חז"ל לבאר אותם שיש להם חלק לעולם הבא העיקרים אשר ראוי שיאמינו היורשים אותו לפי שכבר הניחו בראש המשנה שכל ישראל יש להם חלק לעולם הבא. וזה מורה מה שכבר ספרתי מדעתי שאין צריך להניח עיקרים בתורת השם שיאמין אותם כל בן ישראל כדי שיזכה לחיי העולם הבא כמו שכתב הרב הגדול והנמשכים אחריו כי התורה כולה וכל פסוק ופסוק וכל מלה ומלה וכל אות ואות שבה הוא עיקר ושרש שראוי שנאמין ולכן אמרו שלא יצטרך האדם להשגת העולם הבא כי אם היות מבני ישראל ההולכים בתורת יי' ובזה הנה שכרו אתו וצדיק באמונתו יחיה. האמנם הוצרכו לבאר במשנה שעם היות שאמרו שכל ישראל יש להם חלק לעולם הבא. הנה כבר ימנעו בזה החטאים בנפשותם והם האומרים אין תחיית המתים מן התורה ואין תורה מן השמים והאפיקורוס כי להיותם מפושעי ישראל יאבדו טובה הרבה ולא יזכו לחיי העולם הבא. והנה זכרו שלשת האמונות האלה ושלשת העבירות ולא זולתם. לפי שהכופר באמונות התוריות לא ימלט או שתהיה כפירתו בחוק הבורא ית' שנתן לו תורה והוא הנמשך לדעת האפיקורוס שיכחיש מציאות השם ואחדותו ויכלתו וידיעתו והשגחתו ותגמולו ומבזה ומלעיג על תלמידי חכמים והמודיעים האמתיות