ראש אמנה נט

במקום מיוחד ממה שעשו במצות התורה ובמוסרי דאבות. ואחרי שהמה אשר היישירו הדרך לפנינו לא הרגישו בזה ולא זרו עיקרים ויסודות אשר יאמין אותם האדם וחי בהם מבואר נגלה הוא שלא הסכימו בחכמתם ז"ל להניח עיקרים ושרשים בתורת האלהים לפי שכולה אמתית אלהית ואין בה אמונות עיקריות שרשיות יותר עיקריות אלה מאלה: הפרק הארבעה ועשרים בספק ראשון יקרה בדעת הזה והתרתו: וכבר יספק המספק על הטענה הזאת ויאמר שחז"ל הניחו עיקרי התורה האלהית באותה משנה ראשונה באמרם בפ' חלק (דף צ') כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא שנאמר ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ. ואלו שאין להם חלק לעולם הבא האומר אין תחיית המתים מן התורה ואין תורה מן השמים והאפיקורוס. ר"ע אומר אף הקורא בספרים החיצוניים והלוחש על המכה ואומר כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך. אבא שאול אומר אף ההוגה את השם באותיותיו. ובגמרא וכל כך למה תנא הוא כפר בתחיית המתים לפיכך לא יהיה לו חלק בתחיית המתים לפי שכל מדותיו של הקדוש ברוך הוא מדה כנגד מדה וגו'. ויראה מדבריהם שיש בתורה עיקרים ויסודות אותם אשר אמרו שהכופר בהם אין לו חלק לעולם הבא. וגם הרב הגדול בפי' אותה משנה הביא הי"ג עיקרים אשר זכר ואמר שאותו מקום ראה נאות לזכרם. ואני בעייני באותה משנה העירותי בה קושיות לא התעורר רש"י ז"ל בפירושו עליהם וגם הרב הגדול בפי' המשנה לא העיר עליהם כלל וראיתי לזכרם פה ולהשיב עליהם כמסת היד ובתשובתם יתבאר ויותר הספק הקודם הזה: הקושיא הראשונה במה שאמרו במשנה כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא ומלת חלק בלתי נאותה במקום הזה והיה ראוי שיאמר כל ישראל יש להם עולם הבא או הם בני העולם הבא או יורשי העולם הבא או מזומנים לחיי העולם הבא ומה להם בלשון חלק: הקושיא השנית למה ביארה במשנה אותם שאין להם חלק לעולם הבא מהצד השולל ולא אמרו מהצד המתחייב ואלו יש להם חלק לעולם הבא שאם היתה כוונתם ז"ל להניח השרשים ויסודות התורה אשר יחוייב שיאמינם כל בעל דת היה ראוי שיניחו ויבארו אותם העיקרים כדי שיאמין אותם האדם וחי בהם ויהיה לו חלק לעולם הבא כמו שביארו אותם היסודות לענין הכופר בהם באמרם ואלו שאין להם חלק לעולם הבא כי כן עשה הרב הגדול בעיקריו שביאר העיקרים ההם שצריך לבעל דת שיאמינם כדי שיזכה לחיי העולם הבא ולהזהיר לכופר שלא יחטא בכפירתם: הקושיא הג' למה זכרו במשנה ששת הדברים ההמה בלבד שהנלכד בשחיתותם אין לו חלק לעולם הבא. שלשה מכת האמונות. והם האומרים שאין תחה"מ מן התורה והאומר שאין תורה מן השמים והאפיקורוס. וג' מהם מעשיות, והם הקורא בספרים החיצוניים והלוחש על המכה לדעת ר"ע וההוגה את השם באותיותיו לדעת אבא שאול, ולא זכרו אמונות אחרות כיחודו ית' וחדוש העולם וידיעה והשגחה והשכר והעונש וביאת הגואל. ובהעבירות לא זכרו גם כן עבירות אחרות בע"ז והעריות וזולתם: הקושיא הד' בקדימה והאיחור שבא בזכרונם כי הנה זכרו ראשונה הכופר בתחיית המתים ואחריו הכופר בתורה מן השמים ואחריו האפיקורוס. והנה עם היות שפירשו בגמרא האפיקורוס על המבזה החכמים אין ספק שהיא מלה ארמית נאמרה על