ראש אמנה נא

מוסר הבלים וגו' מרוקע מתרשיש וגו' וסוף דבריו מעשה חכמים כולם רוצה לומר לא לבד הבוערים עמי הארץ משתבשים בזה אבל גם חכמי הגוים כלם טועים בענין הזה ר"ל בהכנסת האמצעיים וזהו מעשה חכמים כלם. והגיד הנביא שזהו טעות גמור באמרו ויי' אלהים אמת וכבר הודעתיך ששם יו"ד ה"א וא"ו ה"א נאמר על הסבה הראשונה בלבד לא ישתתף זולתו מהנמצאים. ואמנם שם אלהים נאמר על המנהיג בעל היכולת הבב"ת בהנהגה. ואמנם חכמי הגוים שיערו בהיותו מחוייב המציאות וזה אמרו מאין כמוך י' ולא שיערו בהיותו משגיח ומנהיג בעולם השפל ולזה לא זכרו שם אלהים. ולכן הנביא הודה להם בקצת והוסיף על דבריהם באמרו ויי' אלהים אמת ר"ל המחוייב המציאות בעל היכולת וההנהגה הוא אמת במוחלט. וכנגד הפסילים אמר הוא אלהים חיים שאין בהם חיות ולא הרגש כי אם בהש"ע וכנגד אותות השמים אמר ומלך עולם מקצפו תרעש הארץ וגו' לפי שהוא הפועל והמנהיג האמתי בעולם ומקצפו תרעש הארץ ולא מאותות השמים. ואמר עוד כדנה תאמרון להום וגו' בלשון ארמי אמרו המפרשים שהוא לפי שהיו הכשדים מתוכחים עם היהודים למד להם ירמיהו מה שישיבו להם. והנכון הוא שרצה הנביא לתת להם מוסת עצמי במה שהיה מדבר על האלהות הש"י ושמציאותו מחוייב ולא אפשרי בשמים ומניעיהם כאמרו כדנה תאמרון להום ר"ל כזה תאמרו לאותם הגוים עובדי הפסילים ולחכמיהם אשר זכר והוא שהאלוה שלא עשה השמים והארץ ואינו סבה פועלת ומחדשת להם ראוי הוא שהאלוה ההוא יהיה נאבד מתחת השמים ר"ל שלא יעבדו אותו כי הנה עשיית השמים והארץ הוא המורה שהם כולם אפשריים ובעלי כחניות ושאינם נמצאים בפועל גמור ואין אמתתם אמת מוחלט כמו האל יתעלה הפועל והמחדש אותם. הנה התבאר הפסוק שהביא הרב ויי' אלהים אמת עם ביאור הפרשה מסכים לדעתו, ואמנם מה שהביא עוד מן התורה אתה הראית לדעת כי יי' הוא האלהים אין עוד מלבדו וביאר בו הרב אין שם מצוי אמת מלבדו אין ספק שלא בא בפסוק ההוא מלת אמת אבל סגנון הדברים מורים עליו כי באמרו אין עוד מלבדו א"א שיפורש שאין במציאות דבר אחר כי אם הש"י כי רבוי הנמצאים דבר מוחש הוא וגם אין ראוי שיפורש שאין אלוה מלבדו כי השכלים הנבדלים נקראים אלהים ואיך יאמר שאין עוד אלוה מלבדו ולכן ראה הרב שאמרו אין עוד מלבדו חוזר למה שאמר כי יי' הוא האלהים כי שם יי' יורה על החיוב המציאות והוא שם המפורש ושם אלהים נאמר על בעל היכולת והמנהיג וכאלו אמר שאין עוד מלבדו מצוי שיהיה מחוייב המציאות בעל היכולת הכב"ת. כי הנה ענין חיוב המציאות היא הפעליות המוחלט והאמת הגמור כמו שאמרתי. ולזה אמר אין שם מצוי אמת מלבדו ושם יו"ד ה"א וא"ו ה"א הוא המורה על האמת. עוד כתב הרב המצוי הזה הוא אלהי העולם אדון כל הארץ והוא המנהיג הגלגל בכח אשר אין לו קין ותכלית בכח אשר אין לו הפסק שדרי הגלגל סובב תמיד וא"א שיסוב בלא מסבב והוא ב"ה המסבב אותו בלא יד ובלא גוף ע"כ. הפי' כי לפי שכתב הרב בתחלת דבריו שהיה העיקר הראשון הזה יסוד מיסודות התורה ועמוד החכמות המחקריות וביאר אותו על צד הציור ומכח הפסוקים כפי מה שיאות לתורה ראה להודיע שהעיקר הזה הוא אשר אמרו בו הפילוסופים שהוא אלוה העולם אדון כל הארץ והוא המניע הגלגל וכאלו אמר המצוי הזה אשר ביארנו ענינו כפי התורה הוא עצמו מה שהתבאר מתוך החקירה והעיון. ולפי שהמופתים אשר הביא הרב בתחלת החלק הב' מספר המורה על מציאות השם מהם לקוחות מפאת העולם בכללו והתקשרות חלקיו זה בזה ומהם מפאת ההויה וההפסד ומהם מפאת תנועת הגלגל והוא המופת המשותף למאמיני הקדמות ולמאמיני החדוש כפי מה שזכר לכן אמר הרב בכאן המצוי הזה הוא אלהי העולם כנגד המופתים אשר עשה מכללות העולם. ואמר אדון כל הארץ כנגד המופתים אשר עשה מפאת ההויה וההפסד ואמרו והוא המנהיג הגלגל הוא כנגד המופת אשר עשה מפאת התנועה השמיימיית כפי