ראש אמנה נ

צריכים לו והוא ב"ה אינו צריך להם ולא לאחד מהם כי זהו ענין המחוייב המציאות שמציאותו אינו תלוי בזולתו ומציאות כל הדברים תלוי בו. עוד אמרו ז"ל לפיכך אין אמתתו כאמתת אחד מהם הוא שהנביא אומר (ירמיה י) ויי' אלהים אמת הוא לבדו אמת ואין אחר אמת כאמתתו והוא שהתורה אומרת אין עוד מלבדו כלומר אין שם מצוי אמת מלבדו כמותו ע"כ. רצה הרב לבאר בזה ענין אמתי והוא שעם היות שנאמר בו יתעלה מצוי ונאמר בשאר הדברים נמצאים שאין שם המציאות נאמר בו יתבון ובשאר הדברים בהסכמה ובשווי כי אם בספוק ובפחות ויתר וזה לפי שהדברים כפי מה שהם אצל הפועל ככה הם אצל המציאות וכפי מה שהם אצל המציאות ככה הם אצל האמת כי האמת הוא דבר נמשך אל המציאות ומתהפך עמו ולפי שהנבראים יש במציאותם כהניות מעורב בפעל ואפשרות מעורב בחיוב ואינם פועל גמור בהחלט היה שאין מציאותם מציאות שלמה החלטית ולכן אינם אמת גמורה ובהחלט ואמנם יצדק שם האמת בהחלט בסבה הראשונה ית' לפי שמציאותו מחוייב מצד עצמו ואינו אפשרי והוא בפעל מכל צד ואין בו כחניות ולא אפשרות בדבר מה ולפי זה אין מציאותו כמציאות שאר הדברים ואין אמתתו ר"ל פעליותיו כאמתת ופעליות שאר הדברים לפי שמציאותו מחוייב ואמתתו אמת מוחלט ומציאות שאר דברים הוא מציאות אפשרי מצד עצמם ואמתתם ופעליותם מעורב עם הכח ומציאותם עם ההעדר ולפי זה יאמר המציאות והאמת בו ית' ובשאר הדברים בשתוף או ספוק השם בלבד לא בשם וגדר. והנה הוכיח הרב זה ממאמר הנביא ירמיהו ויי' אלהים אמת ופי' הפסוק יתבאר עם פי' הפרשה שמה והוא כי בתחילה אמר שמעו את הדבר אשר דבר יי' עליכם בית ישראל כה אמר י' אל דרך הגוים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה. הנה הזהירם על שני דברים. האחד שלא ילמדו דרך הגוים והוא מעבודת הפסילים שאין בהם ממש. והשני שלא יחתו מאותות השמים כמו שיחתו הגוים מהמה. כי הנה הגוים להיותם תחת הנהגת השרים העליונים כמו שאמר אשר חלק יי' אלהיך אותם לכל העמים היה ראוי שיחתו מהם. אמנם ישראל שהם מיוחדים אל ההנהגה האלהית כמו שאמר ואתכם לקח יי' לא היה ראוי שיחתו מאותות השמים כיון שאין בהם כח ולא הנהגה בעם ישראל. וחזר לבאר מה שהזהירם ראשונה להרחיק מהם חקות הגוים באמרו כי חקות העמים וגו'. בכסף ובזהב ייפהו וגו'. כחומר מקשה המה ולא ידברו ר"ל שאין בקרבם רוח מניע כ"ש מדבר וכיון שזה כן אל תיראו מהם כי לא ירעו וגם היטיב אין אותם ר"ל שאין בהם כה לעשות רע וגם לא לעשות טוב כי הם גשמים מתים. ואמר אחר זה מאין כמוך יי' גדול אתה וגדול שמך בגבורה נאמר על אותות השמים שהוא החלק הב' מהאזהרתו ר"ל מאין כמוך י' לא בגרמים השמיימיים ולא בשכלים הנבדלים ואמר גדול אתה וגדול שמך בגבורה להגיד כי השי"ת הוא גדול מצד עצמו ואינו מקבל שפע מאחר כמו שהנמצאים כלם מקבלים ממנו וזהו אמרו גדול אתה. ואמנם אמרו אחר זה מי לא ייראך מלך הגוים כי לך ואתה כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך הוא פסוק זו מאד כי אין השי"ת מכלל מלכי הגוים ולא מכלל חכמיהם לשיצדק עליו יתעלה זה המאמר אבל פירושו שאפילו מלכי הגוים וחכמיהם שלא האירה עליהם אור התורה האלהית מתיך חקירתם ועיונם יכירו וישערו גדולתו ומעלתו ית' כמו שאמר כי ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים (מלאכי א') וזהו אמרו כאן מי לא ייראך מלך הגוים ר"ל מי הוא זה מלך הגוים שלא ייראך כי לך יאתה הוראה לפי שאתה הוא הפועל הגדול ולא השמים ולא מניעיהם כי בכל דכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך ר"ל שחכמיהם וכל אנשי מלכותם יודו שאין כמוך. ובאדת יבערו ויכסלו מוסר הבלים וגו' ר"ל הנה בענין הסבה הא' כל חכמי דגוים מודים במעלת מציאותה ואמנם סכלותם הוא בדבר א' והוא בענין האמצעיים שמשימים בינם לבין הבורא ית' ועושים הטלסמאות להוריד השפע מהעליונים וזהו אמרו