ראש אמנה מט

והעונש. והיסוד הי"ב מביאת המשיח. והי"ג מתחיית המתים. הם כלם אמונות אמתיות לפי שפורשו בתורה ובנביאים ובכתובים אבל לא נמנו במנין המצות לפי שלא באו פסוקים שצוה הש"י על אמונתם. ולא יתחייב אם אינם מצות שתהיה אמונתם רשות לפי שכל ספורי התורה ומדעי' אינם נמנים במנין המצות ונתחייב להאמינם כפי פשוטיהם והדברים האלה כלם יוכללו בדבריהם ז"ל כל האומר כל התורה כולה מפי הש"י חוץ מפסוק אחד הרי זה בכלל כי דבר יי' בזה. לפי שהתורה כלה ספוריה ומצותיה עלינו להאמינם בשלימות עם היות שקצת מאמרים באו באופן האזהרות והמצות ר"ל שצוה והזהיר הש"י עליהם בפרט ושאר הדברים באו באופן ההודעות והספור והתוכחה והם בתכלית האמות כמו המצוה עצמה: הפרק העשרים בהתר ג' ספקות אחרים: ועל הספק הכ"ד שהוא הד' מאשר העירותי וכן הכ"ה והכ"ו שהם הה' והו' מאשר העירותי על דברי הרב בתחלת הפ' הראשון מספר המדע. ראיתי להשיב עליהם עם ביאור דברי הרב שמה. אמר יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון והוא ממציא כל הנמצאים וכל הנמצאים משמים וארץ ומה שביניהם לא נמצאו אלא מאמיתת המצאו ואם יעלה על הדעת שאין כל הנמצאים מלבדו מצויים הוא לבדו יהיה מצוי ולא יבטל הוא בבטולם שכל הנמצאים צריכין לו והוא ב"ה אינו צריך להם ולא לאחד מהם ע"כ. הנה התחיל הרב בעיקר שהוא היות הש"י הוא המצוי הראשון ר"ל ראשון במעלה ושלימות שהוא מחוייב המציאות כמו שביאר מרשומו. ולפי שהעיקר הזה הוא ראשון לכל שאר העיקרים והוא העמוד שכולם נשענים עליו לכן אמר הרב עליו שהוא יסוד היסודות כי כמו שיסודי התורה הם העיקרים והשרשים שהתורה בנויה עליהם ותבטל בבטולם ככה היסוד הראשון אינו בלבד יסוד לתורה אבל ג"כ הוא יסוד לשאר היסודות וכלם נשענים ומיוסדים עליו ואלו יעלה על הדעת שיבטל היסוד הראשון יבטלו כל שאר היסודות ומזאת הבחינה קרא היסוד הזה יסוד היסודות. ולכן אמר אחרי זה שזהו העיקר הגדול שהכל תלוי בו. ולפי שבתחלת החלק הב' מספר המורה באר הרב זה העיקר מפאת המופת ובזה הפרק בארו מהפסוקים אמר הרב שאין בזה סתירה לפי שהעיקר הזה יסכימו עליו השכל והדת ולכן כפי התורה הוא יסוד היסודות ומזאת הבחינה בארו בזה הפרק מכח הכתובים וכפי החקירה המופתית הוא עמוד החכמות ומהבחינה ההיא בארו בספר המורה כפי ההקדמות העיוניות. ואמרו לידע שיש שם מצוי ראשון אין הכוונה במלת שם על הרמיזה המקומות כי אם על המציאות הנאמר בכלל כאלו אמר שיסוד היסודות והעיקרים התוריים כולם ועמוד החכמות המחקריות הוא לידע שיש בסדר הנמצאים מצוי ראשון לכולם ר"ל במעלת המציאות וראשיתו ושהוא ממציא כל הנמצאים ר"ל שהוא עלה וסבה ראשונה להם לפי שכל הנמצאים משמים וארץ ר"ל בשמים הגרמים השמיימיים המתנועעים בסבוב תמיד והשכלים הנבדלים המניעים אותם והארץ שהוא המרכז אשר עליו יסובבו ומה שביניהם ר"ל היסודות והמורכבים מהם שהם בין השמים ובין הארץ שכולם לא נמצאו אלא מאמתת המצאו הנה אם כן באר בזה שהוא ית' סבת הסבות. ולביאור חיוב המציאות אמר ואם יעלה על הדעת שהוא אינו מצוי וכו' ר"ל שבהסתלק הסבה יסתלקו המסובבים כולם אבל בהסתלקות המסובבים לא ימשך שיסתלק הדבר שהוא סבה להם ולפי שזה דבר מדומה ואינו דבר אפשרי ר"ל הסתלקות הסבה הראשונה יתעלה לכן אמר הרב ואם יעלה על הדעת שאינו מצוי כי זה דבר ידמהו האדם אבל א"א שיהיה כן וסתם דבריו באמרו שכל הנמצאים