ראש אמנה מח

ואמנם ב' העיקרים האחרונים מביאת המשיח ותחיית המתים לא הביאם הרב בהלכות יסודי התורה לפי שהם מינים נכללים בעיקר הי"א שהוא מהשכר והעונש כמו שבארתי בהקדמה ה'. והנה הביאם הרב בהלכות תשובה פרק ט' לפי שאינם מתייחסים אל המצות, הנה התבאר מכל זה שכל אותם הי"ג עיקרים שהביא הרב בפי' המשנה כולם באו בדבריו בספר המדע בהלכות יסודי התורה כפי הדרך אשר זכרתי וששאר הדברים שהביא באותם הלכות הם מתייחסים אל היסודות והעיקרים ההם ולכן הובאו שמה: ועל הספק הכ"ג והוא הג' מאשר העירותי אני ג"כ ר"ל מה היה שמכלל הי"ג עיקרים מיסוד התורה שזכר הרב לא מנה במנין המצות כי אם הב' הראשונים מהם ר"ל המציאות האלהי ואחדותו ושאר העיקרים לא מנה אותם במנין המצות לא בעשה ולא בלא תעשה. אשיב ואומר שהעיקר הג' והוא שהאל ית' אינו גוף ולא כח בגוף לא ראה הרב למנותו מצוה עם היות שהוכיחו מפסוק ונשמרתם מאוד לנפשותיכם וגו'. לפי שלא נמנו במנין המצות כי אם אותם הדברים שצוה השי"ת עליהם כגון מצות היחוד שצוה על אמונתו באמרו שמע ישראל יי' אלהינו יי' אחד כאילו אמר שמע והאמן הדבר הזה. וכן מנה אנכי יי' אלהיך מצוה לפי שהוא אצלו בזה אופן עצמו אמנם הלאו אשר בפסוק כי לא ראיתם כל תמונה היא שלילה לא מניעה. וכבר כתב הרב בספר מנין המצות אשר לו בשרש השמיני מאותם השרשים שהקדים במנין המצות שאין ראוי למנות שלילת החיוב עם האזהרה שהוא כמו אין לנערה חטא מות. לא יומתו כי לא חופשה. לא יבקר הכהן. ומזה המין מנה בעל הלכות גדולות והארץ לא תמכר לצמיתות שהיא אצלו שלילה לא אזהרה. הנה אם כן אמרו ונשמרתם מאוד לנפשותיכם יזהירם בכלל שלא יטעו באמונותיהם ואמרו כי לא ראיתם כל תמונה הוא שלילה לא אזהרה. גם כי הוא טעם המצוה כמו שאמר כי לא ראיתם כל תמונה. וכבר כתב הרב בשרש הה' מאותו ספר מנין המצות שזכרתי שאין ראוי למנות טעם המצות במנין המצות. והוא כמו לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה. ולא תחטיא את הארץ. ולכן לא מנאם בכלל המצות. גם כי הרב עצמו באר במ"א מספר המדע שהרחקת הגשמות הוא ענף מעיקר האחדות שאילו יצוייר הבורא גוף וגויה הנה יהיה מתחלק ויהיה רבים לא אחד ולפי שהרחקת הגשמות נכלל באחדות לכן נסתפק הרב במנות האחדות מצוה ולא מנה הרחקת הגשמות להיותו נכלל בה. ולכן זכר בשרש הי"א מאותם השרשים אשר זכרתי מספר מנין המצות שאין ראוי למנות חלקי המצוה בפרט חלק חלק בפני עצמו כי אם במקובץ הכולל. הנה התבאר מכל הבחינות האלה שאין ראוי למנות העיקר הג' שהוא הרחקת הנשמות מצוה מן המצות. ואמנם היסוד הד' שהאחד ית' הוא הקדמון וכל מה שזולתו אינו קדמון הנה קדמותו אנו למדין כמו שכתב הרב מפסוק מעונה אלהי קדם ועם היותו ספור אמיתי אין בו זכר מצוה יצוה אותנו ית' על זאת האמונה. ואמנם אמרו וכל מה שזולתו אינו קדמון עם היות שהתבאר מפסוק כי ששת ימים עשה יי' את השמים ואת הארץ הנה זהו טעם מצות השבת שמורה על החדוש וכבר זכרתי מדברי הרב בשרשיו שאין ראוי שנמנה טעם המצות מצוה בפני עצמה. ואמנם העיקר הה' שהוא שהקדוש ברוך הוא הוא לבדו הראוי להעבד כבר כתבתי שהרב לא למד העיקר הזה מפסוקי ועבדתם את יי' אלהיכם ואותו תעבודו כי אותם הפסוקים יזהירונו על מעשה העבודה והתפלה. העיקר אינו שנעבוד אותו בפעל כי אם שנאמין שהוא לבדו הראוי להעבד. ולכן כתב הרב בביאור זה העיקר והיסוד ז"ל והיסוד הה' הזה אנו למדין מן המצוה שנצטוינו שלא לעבוד ע"ז וכו'. הנך רואה שהעיקר הזה אנו למדין אותו מן המצוה אבל אינו עצם המצוה. ואמנם היסוד הו' שהוא ממציאות הנבואה במין האדם בכלל. והיסוד הז' ממעלת נבואת מרע"ה. והיסוד הח' מן התורה מן השמים. והיסוד הט' מנצחיותה. והיסוד הי' מידיעה האלהית. והיסוד הי"א מהשכר