ראש אמנה מא

וזהו העיקר וכו'. אמנם הבחירה היא התחלה כוללת לכל הדתות אבל אינה ביחוד עיקר מעיקרי התורה האלהית מהסבות אשר אמרתי: ועל הספק הי"ג שהוא למה לא זכר הרב בכלל העקרים היות הש"י פועל ברצון, אשיב ואומר כי כפי מה שכתבתי בהקדמה הג' שהאמונה הזאת באה ביסוד הה' שאליו ית' ראוי לעבוד ולרומם קול ברוממותו לפי שימצא לו יתעלה היכולת הבלתי ב"ת והוא פועל בבחירה ורצון ולכן אליו תאות העבודה וההלול ולהיות האמונה הזאת נכללת בעיקר הה' ההוא לא נצטרך הרב להניחה עיקר בפני עצמו: ועל הספק הי"ד שהוא למה לא מנה הרב עיקר שהוא יתעלה חי ונצחי ויכול ורוצה וזולתו מהתוארים האלהיים. אשיב ואומר שבעיקר הראשון שמציאותו יתעלה הוא המציאות השלם והמחוייב בעצמו נכלל שהוא חי ושהוא נצחי ושהוא חכם ושאר התוארים. כי אם לא היה כן לא היה מציאותו השלם בהחלט. ולא היה הוא מחוייב המציאות. ובעיקר החמישי שהוא לבדו ראוי לעבוד נכלל שהוא יכול ורוצה כמו שבא בהקדמה הג'. ובעיקר העשירי שהוא מהידיעה האלהית נכלל שהוא חכם ושבידיעת עצמו יודע כל הדברים. וכל זה יורה שבכלל דברי הרב הגדול יוכללו כל הדברים האלה. ואמנם למה היו העיקרים באותו מספר השלשה עשר כבר התבאר בהקדמה החמישית: ועל הספק החמשה עשר שהוא למה לא זכר בכלל העיקרים ענין תכלית האדם ואמונת השארות הנפש כמו שעשה ה"ר חסדאי. אשיב ואומר שכל זה נכלל ביסוד הי"א שהוא מהשכר והעונש ובו כתב הרב ז"ל ושהגמול הגדול הוא חיי העולם הבא וענשו הגדול הוא הכרת וכו'. הנה אם כן תכלית האדם כבר נכלל בגמולו שהוא גמול העוה"ב והשארות הנפש הוא הגמול הנפשיי אשר זכר ולהיותם נכללים שמה לא זכרם הרב בפני עצמם: ועל הספק הששה עשר שהוא למה לא זכר תשובת האורים ותומים בכלל העיקרים כמו שזכרו ה"ר חסדאי. אשיב ואומר שגם זה כבר נכלל בעיקר הששי שהוא ממציאות הנבואה. לפי שהאורים ותומים הם מין ממיני רוח הקדש אשר הוא במדרגה השניה ממדרגות הנבואה כמו שכתב הרב ז"ל בפרק ארבעים וחמשה חלק שני מספר המורה שהביא שמה מדרגות הנבואה. ובמדרגה השנית שהוא מרוח הקדש זכר ענין תשובת האורים ותומים. הנה אם כן ענין האורים ותומים הוא מין ממיני הנבואה ונכלל בעיקר העשירי: ועל הספק השבעה עשר שהוא למה לא מנה הרב בכלל העיקרים תועלת התפלה והתשובה וראש השנה ויום הכיפורים וארבעה פרקי השנה כמו שעשה הרב רבי חסדאי. אשיב ואומר כי כבר התבאר בהקדמה הששית שאין ראוי שימנה עיקר מן העיקרים שום מצוה פרטית ממצות התורה ומפני זה אין ראוי שימנה התפלה והתשובה וענין ראש השנה ויום הכפורים ופרקי השנה להיותם מצות פרטיות ואין ראוי שימנו בכלל העיקרים כי אם הדברים הכוללים אף כי הדברים האלה כולם כבר נכללו בעיקר הה' שראוי שנעבוד אליו ית' ולא לזולתו. וכבר בארו חז"ל שהעבודה שבלב היא התפלה. ויוכללו גם כן בעיקר העשירי מהידיעה וההשגחה האלהית. וביסוד האחד עשר מהגמול והעונש. ומפני זה לא נמנו בתוך העיקרים: הפרק השבעה עשר בהתר שני ספקות אחרים: ועל הספק השמנה עשר שהוא הראשון אשר העיר הרב ר' חסדאי כנגד הרב במה שמנה אנכי יי' אלהיך מצוה בהיות המצות מן המצטרף ולא תצוייר בזולת