ראש אמנה מ
Rosh Emunah 40 · ראש אמנה · free full Hebrew text
Open in the reader →ועל הספק העשירי שהוא למה לא מנה הרב עיקר שראוי להאמין בכל הנסים שבאו בתורה כפשוטן. אשיב ואומר שהנה זה נכלל בעיקר הח' שהוא תורה מן השמים אחר שהיא בסיפוריה תעיד בנסים ובנפלאות כולם שנזכרו בה ומאחר שנאמין שכל הסיפורים אשר באו בתורה הם מפי הגבורה מחוייב הוא שנאמין בהם כמו שנאמין במצותיה. ואפשר גם כן שנאמר שנכלל זה ביסוד הה' שהוא ית' ראוי לעבדו ולא לזולתו ה לפי שהכוונה בעיקר ההוא להאמין היותו ית' פועל בכוונה ורצון ושיש לו יכולת בלתי ב"ת. ולכן ראוי לעבדו מפאת יכלתו ומפאת פעולתו בטבעי הדברים כפי מה שירצה וזהו ענין הנסים והנפלאות: ועל הספק ה"א שהוא למה לא מנה הקבלה בכלל העיקרים שימשך האדם אחר קבלת האבות. אשיב ואומר שהאמונה הזאת כבר נכללה ובאה בפי הרב בעיקר השמיני ששם כתב הרב שנאמין שכל התורה אשר בידינו היום הזה היא אשר ניתנה למשה והיא כולה מפי הגבורה ר"ל שהתורה הזאת אשר בידינו היא עצמה התורה אשר ניתנה למשה ולא נעשה בה שנוי עד עתה ושאותה תורה אשר כתב לנו משה קבלה מפי הגבורה יתעלה ולא אמר בה דבר מפי עצמו ובעיקר ההוא כתב שזה עצמו ראוי שנאמין בסי' התורה המקובל שהוא התלמוד שגם הוא מפי הגבורה וזו היא הקבלה אשר בידינו שקבלו אבותינו זה מזה עד משה ר"ל פי' התורה וסתריה שקבלו אותם על פה: ועל הספק הי"ב שהוא למה לא מנה הבחירה עיקר אחרי שלא יצוייר שום דת זולתה. אשיב ואומר שכבר זכרתי בהקדמה התשיעית שהעיקרים האלה שעשה הרב ליסד את בית יי' ותורתו הם כולם אמונות בש"י לא בידיעת הדברים האנושיים כי הנה לא מנה בכלל העיקרים מהות הנפש האנושית ולא גם כן נצחיותה בטבעה לפי שהאמונות האלה הם מענייני בני האדם ואין ראוי שימנו עיקרים בתורה האלהית אשר עיקריה ויסודיה הם הדברים אשר ראוי שנאמין בשם יתעלה ובפעולותיו המתייחסות לאומה על צד הרצון האלהי לא בדבר אחר. הבחירה קדמה לתורה והיא קודמת לכל הפעולות האנושיות במה שהם אנושיות. ואינו דבר נערך לתורה בלבד. והוא כמו שיאמר היות האדם בעל שכל שזהו לאדם במה שהוא אדם לא במה שהוא מאמין תורה אלהית. ודברי הרב הגדול בספר המדע פרק חמישי מהלכות תשובה מורי' עליו באמרו ז"ל ודבר זה עיקר גדול והוא עמוד התורה והמצות וכו'. כי הנה לא אמר הרב שזהו עיקר התורה אבל אמר שהוא עיקר גדול והוא אמת כי הוא עיקר גדול כולל הסדור המדיני ואמר שהוא עמוד התורה לא שהוא עיקר התורה כי אם עמוד אשר בו תשען כי הוא הנחה ושרש כולל לה לזולתה מן האמונות ומן הפעולות האנושיות כי גם אמונות עובדי עבודה זרה וכל שאר האמונות המתחלפות כולם צריכות לזה העמוד. והסתכל אמרו שהוא עמוד התורה ולא אמר שהוא עיקר התורה לפי שהעיקר הוא מעצם הדבר וחלק ממנו כעיקרי האילן שהוא חלק מהאילן ומטבעו אמנם העמוד אינו חלק מן הבית ולא מטבע אבל הוא דבר מחוץ יניחו אותו שמה להשען עליו הבית. וכן ענין הבחירה שאינה מעצם הדת ולא עיקר מעיקריה אבל היא דבר מחוץ ועמוד הכרחי אליה. ולזה אמר הרב באותו פרק עצמו כשם שחפץ היוצר להיות האש ודרוח עולים למעלה והמים והארץ יורדים למטה והגלגל סובב בעגול וכן שאר הבריות עד אמרו אלא הוא מעצמו ובדעתו שנתן לו האל עושה כל מה שאדם יוכל לעשות. הנה התבאר מזה שלא אמר הרב שהבחירה הוא עיקר התורה כי אם שהיה עיקר גדול למעשה בני אדם, ואמנם מה שאמר בסוף הפרק ז"ל וזה העיקר שכל דברי הנבואה תלוים בו אין רצון הרב וכוונתו לקרוא הבחירה עיקר אבל זה הדבור חוזר למה שאמר למעלה ומפני זה יאמר בנבואה שדנין את האדם לפי מעשיו על כל מעשיו אם טוב ואם רע. ועל זה אמר