ראש אמנה לד

למדין מן המצוה שנצטוינו שלא לעבוד ע"ז וכו'. וכן מהמצוה שצוה השי"ת בתורה לא תוסיף עליו ולא תגרע ממנו למדנו העיקר הכולל שהתורה האלהית לא תהיה בה לא תוספת ולא חסרון מפאת מה שצוה השי"ת על זה אל ישראל מלבד מה שנאמין שלא תהיה בה תוספת ולא חסרון מפאת הבורא ית' אשר זה נלמוד מאמרו לא בשמים היא. ואמנם הפסוק הזה ר"ל לא תוסיף עליו ולא תגרע ממנו הוא כולל לכל תוספת המצוה וגרעונם וכאמרם ז"ל (ספרי פ' ראה) מנין שאין מוסיפין על הלולב ועל הציצית ת"ל לא תוסיף עליו. ואמנם מה שהקשה עוד נגד הרב ממה שאמרו חז"ל ב"ד מתנין לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה וכן שלמה שתקן ערובין ונט"י באמרו האם נחשוב שהיו עוברים על לא תגרע ולא תוסיף. הנה תשובתו כבר בארה הרב עצמו בספר המדע כי מאשר מצאנו שני כתובים מכחישים זה את זה האחד לא תוסיף עליו ולא תגרע ממנו ואחז"ל (מגילה דף ג') שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה והשני אמרו לא תסור מ הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל ואחז"ל ואפי' יאמרו לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין פירש על פי התורה והקבלה האמתיית שאמרו לא תוסיף עליו ולא תגרע ממנו ואין נביא רשאי לחדש דבר וכן בדבר שיש בו צד ע"ז כפשט הפרשה ואף בשאר מצות כשיאמר הנביא שהשם צוה להוסיף או לגרוע אין ראוי לשמעו כמו שהתבאר מפסוק וגם בך יאמינו לעולם. ואמנם פסוק לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ואחז"ל אפי' יאמרו לך על ימין שהוא שמאל אמרו שזה בדבר שאין בו צד ע"ז ושיעשה לצורך שעה לא לדורות ומזה הענין הגזירות והתקנות והסייגים שעושים ב"ד הגדול וחכמי הדור שאין בזה שנוי התורה ולא תוספת ולא חסרון בה לפי שזה מעצם התורה והקבלה כי הנה החכימה החכמה האלהית שמא לא יספיק סדר התורה להשוות מזגי המקבלים וחסרונם. ולכן נתן רשות לנביאים ולב"ד הגדול לתקן תקנות ולגדור גדרים ולעשות סייגים לתורה ולחזק אותה כפי כח המקבלים. ולא יקרא זה ביטול ושנוי תורה ואינו בכלל לא תוסיף ולא תגרע כי התוספת והגרעון הוא כשיאמר אדם הריני מוסיף על מה שאמרה התורה לפי שהיא חסרה ואני משלים אותה או גורע ממנה לפי שיש בה מותר והכפל אבל כאשר עשינו סייגים ותקנות הם מעצם התורה ולשמירתה וכאמרם עשו משמרת למשמרתי ולכן אינו בכלל לא תוסיף ולא תגרע. ומה שהביא החכם מויקרא רבה שכל המועדים בטלים חוץ מפורים ויום הכפורים אין בטול זה בטול המועדים עצמם חלילה כי אם בטול זכירתם שהם כולם זכר ליציאת מצרים וענין המאמר שישראל בזמן הגאולה לא ישימו לב אל זכרון הניסים והנפלאות אשר עשה השם יתברך להם בצאתם ממצרים כי בראותם המסות הגדולות אשר יעשה השם להם לימות המשיח תשכחנה הראשונות ולא תעלינה על לב וכמו שאמר הכתוב לא יאמרו חי יי' אשר העלה ואשר הביא וגו' ולכן אמרו חוץ מפורים ומיום הכפורים שביום הכפורים כללו ראש השנה ויום העשירי שהם מתאחדים בתשובה ומחילה וכפרה והיו מכוונים מפאת עצמם ופורים מפני שהוא מהניסים שנעשו בגלות. וכן אמרם ז"ל למה נקרא שמו חזיר מפני שעתיד הקב"ה להחזירו לישראל. כבר פירשו בו בילמדנו שנאמר על אדום שנקרא חזיר שנאמר יכרסמנה חזיר מיער. ואם שמסני המלחמות להוראת שעה יתירהו הקב"ה לישראל כמו שהתירו להם בזמן כבוש הארץ וכמו שאמרו ובתים מלאים כל טוב אפילו כתלי דחזירי ולכן אמרו להחזירו ובאמרם ז"ל בילמדנו יי' מתיר אסורים יי' מתיר איסורים. **(ע' ישועות משיחו שם הרחיב הרב דבריו בביאור זה המאמר.)** ומה שהקשה עוד בשמות החדשים ששנו בימי עזרא אין זה בטול ולא שנוי כי מי המונע אם אנחנו נרצה לכנות שמות החדשים אחרי שלא יצאנו ממספרם אין זה כי אם כמו שמתרגם ומפרש השמות אשר באו נכתוב שאינו מבטל אותם כי שמות התורה במקומם הם עומדים על כל פנים. עוד הביא החכם ראיה ממדרש חזית על פסוק ישקני מנשיקות פיהו לבאר שאפשר שתנוסח תורתנו הקדושה באמרם ז"ל אמר רבי יהודה