ראש אמנה ל

שאסרה התורה לעבוד אלהים אחרים נלמוד אמנה עיקרית אמתית והוא שהש"י הוא ראוי שנעבוד ולגדל ולנצח ולהרים קול ברוממותו ולא יעשה כן לזולתו. הנה התבאר שאין העיקר הזה שנעבוד הש"י בפועל ולא שנתפלל אליו כי כל זה הוא דבר מסובב מהעיקר שהוא שאליו ית' תאות העבודה וההלול, וידוע שהסבה זולתי המסובב. וכן העיקר הזה היא סבה. והעבודה והתפלה הם מצות פרטיות ומסובבין ממנה: הפרק השלשה עשר בהתר הספק הרביעי: ועל הספק הד' שהוא במה שמנה הרב נצחיות התורה עיקר. אשיב ואומר שרבינו סעדיה גאון בספר האמונות אשר לו הרבה דברים בנצחיות התורה וזכר טענות שעשו נגד זה המתעקשים אם מדרך השכל והסברא ואם מסאת המקראות. והשיב עליהם בתשובות קלות כפי המפורסם. ואין כוונתי כאן להעתיק דבריו כי אם לבקש ראיה חזקה מספקת על נצחיות התורה ולכן אומר ה"ר חסדאי רצה לעשות מופת על נצחיות התורה באמרו שתורתינו האלהית שלימה בתכלית השלימות ושזה יורה על נצחיותה לפי שאם היה שתשתנה אל אחרת במדרגה פחותה מהשלימות זה בטל לפי שהשי"ת מפאת טבע שלימותו ישלים לזולתו כל מה שאפשר ולכן א"א שנאמר שישנה תורתו אל תורה אחרת פחותה ממנה ואם היתה השתנותה אל תורה יותר שלימה ממנה לא תהיה אם כן התורה האלהית אשר אתנו שלימה בתכלית השלימות כיון שיוכל להיות אחרת יותר שלימה ממנה ואם היתה השתנותה אל תורה אחרת שוה לה במורנת השלימות תהיה ההמרה והשנוי פועל ריק אין תועלת בו ולא יצייר זה בחוק השי"ת זו היא טענתו. וכבר הקשו עליו אחרוני המעיינים באמרם שעם היות מכח הנמנע השתנותה אל תורה יותר שלימה ואל תורה פחותה מהשלימות מכח טענתו הנה כבר אפשר שתשתנה אל שלימה כמוה ולא יחוייב ממנו הבטול שחשב כי למה שהיה השלימות הנקנה באמצעות זאת התורה יגיע באמצעיים רבים הנה כבר אפשר שאלו המביאים אל זה השלימות ישתנו לזולתם ואותם אשר אליהם ישתנו יביאו אל זה השלימות בעינו והכרח ההשתנות יהיה להשתנות המנהגים בזאת התורה הדורשים להגיע אל זה השלימות אשר כפי השתנותם יחוייב השתנות האמצעיים ההם ולפי זה לא תהיה ההמרה והשנוי פועל ריק אין תועלת בו אחרי שיש הכרח ותועלת בו. וכבר חשבו אנשים לעשות מופת אחר על נצחיות התורה והוא שאחרי שהונח היות זאת התורה האלהית שלימה בתכלית השלימות והוא שהנהגה אשר היא בתכלית השלימות לא תיוחד בזמן זולת זמן ולא במקום זולת מקום אבל בכל זמן ובכל מקום הנה היה מן המבואר בעצמו שזאת התורה אי אפשר להשתנות בשום פנים ובשום זמן והביאו ראיה על זה מההנהגה הרפואיית כי לא תתאמת עם הנסיון באיש מה ובזמן מה אבל שתכשר לכל איש ולכל זמן ובכל מקום וכל שכן בתורה האלהית אשר היא מאת השלם בתכלית השלימות ית' למה שבה מההתעוררות אל האהבה והדבקות בשי"ת אשר הוא התכלית המכוון בו ויתבאר ממנה שהיא תשלים השלמים והחסרים כל אחד כסי טבעו וההכרחי אליו ואם כן אי אפשר שתשתנה בשום פנים. אבל גם על הטענה הזאת יתחייבו בטולים וספיקות. האחד מה שאמרו שהדבר אשר הוא שלם בתכלית השלימות אי אם אשר שישתנה בשום זמן ובשום מקום זה ראוי שיובן בשלם בתכלית השלימות בהחלט שזה לא יצדק זולתי על השי"ת כי אין דבר יכלול כל שלימות זולתו אחר שהוא יתעלה עילה וכל זולתו עלול כי הוא ית' אי אפשר שישתנה בשום מין ממיני השנויים. אמנם כבר יאמר שלם בתכלית השלימות אבל בקשור כאמרנו במין האדם שהוא היותר שלם שבכל המינים