ראש אמנה כח
Rosh Emunah 28 · ראש אמנה · free full Hebrew text
Open in the reader →שיאמינו בטעות ובאמונה הכוזבת הם מינים וכופרים ואין להם חלק לעולם הבא. האמנם יתחלפו בשהבנים שובבים הם מוכנים להיות סכלותם העדרי לתקן את אשר עותו בעשותם תשובה והשתלמם בעיון התוריי כפי האמת. אמנם אלישע לא היתה לו אותה תקוה והכנה למה שכבר הושרש בכפירה מדעת ובשלימות שכלו. כן ראוי שיובנו דברי הרב באלו העיקרים. ולכן צוה בסוף מאמרו שיעויינו דבריו עיון והתבוננות מוסף וכי אינם קלי ההבנה ושנפל באותם העיקרים ובמסמרם אחרי הקירה ארוכה ועמוקה ועל כן אין ראוי לסתור אותם בקלות ולחלוק עליהם כפי הסברא הגוברת: ועל הספק השני שהוא למה הניח הרב בכלל העיקרים בעיקר הה' שאין ראוי שנשים אמצעיים בין בני אדם להקב"ה. נשיב ונאמר שכבר זכרתי בהקדמה החמישית שבעיקר הזה יוכללו אמונות אמתיות עליונות. האחת הוא שהש"י פועל ברצון ואינו כשאר הנמצאים מהמלאכים והגלגלים והכוכבים והיסודות ומה שהורכב מהם שכולם ממונים על פעולותיהם ואין להם שלטון ולא חפץ לפעול מה שיפעלו. אבל השם ית' הוא פועל כפי הרצון והחפץ ולכן אליו תאות העבודה והשירות ההלול והשבח. והאמונה השנית הוא שיכלתו ית' הוא בלתי בעל התכלית. וזהו אמרו כי כולם ממונים על פעולותיהם ר"ל שפעולותיהם וכחותיהם מוגבלות מסודרות וכחם בעל תכלית לא יעברו מהמסודר אצלם אמנם הש"י כל אשר יחפוץ יעשה וכמאמר המשורר (תהלים קל"ה) כל אשר חפץ יי' עשה בשמים וארץ ולכן ראויה אליו העבודה כי הכל בידו כחומר ביד היוצר ואין מי יאמר לו מה תעשה. והאמונה הג' היא שכל האומות והלשונות נתייחדו להנהגת העליונים המושלים עליהם. וכמו שאמר שר מלכות יון ושר מלכות פרס זולתי האומה הישראלית שלא נתיחדה להנהגת כוכב ולא שר בלתי ליי' לבדו וכמאמר משה אדונינו ופן תשא עיניך השמימה וראית את השמש ואת הירח ואת הכוכבים כל צבא השמים ונדחת והשתחוית להם ועבדתם אשר חלק יי' אלהיך אותם לכל העמים תחת כל השמים ואתכם לקה יי' ויוציא אתכם מכור הברזל ממצרים להיות לו לעם נחלה כיום הזה. וכתב הראב"ע ז"ל דבר מנוסה הוא כי לכל עם ועם כוכב ידוע ומזל וג"כ לכל עיר ועיר והשם שם לישראל מעלה גדולה להיות השם יועצם ולא כוכב להם והיה ישראל נחלת השם ע"כ. ועל זה אמרו בפרקי ר' אלעזר ששבעים שרים הפילו ביניהם גורלות על שבעים אומות ונפל גורל כל שר מהם על אומה ואומה מהם ונפל גורל של הקב"ה על ישראל שנאמר כי חלק יי' עמו יעקב חבל נחלתו. רצו לומר בזה שהיחס אשר לכל שר ושר עם אומתו שהוא מנהיג אותה בלי אמצעות שר אחר אותו היחס יש להשי"ת על אומת ישראל בשהוא המנהיג אותה בלי אמצעות שר וכוכב ומזה נמשך הרחקת העבודה זרה כולה ומה שנאמר על ישראל מיכאל שרכם אינו להיותו ממנה עליהם כי אם לפי שהיה מליץ טוב בעדם לפני השם, ולכן לא נקרא שר ישראל כמו שנקרא שר מלכות יון שר מלכות פרס וכמו שכתבתי בספר עטרת זקנים. ולכן אמר בעיקר הזה ז"ל ואין ראוי לשומם אמצעיים בין בני אדם להקב"ה אלא שיכוונו כל המחשבות לנגדו ויתרחקו מזולתו וכו'. ולא אמר הרב שהיה זה העיקר שלא ישימו אמצעיים כי הוא מצוה מעשית ר"ל מצות לא תעשה פרטית אבל אמר הרב שמזה העיקר נמשך אותה מצוה וכאלו אמר שמפני העיקר אשר זכר ראוי שלא ישים אדם אמצעיים בינו לבוראו. וכמו שאמר הנביא (ירמיה ד') אם תשוב ישראל נאם יי' אלי תשוב ר"ל ולא לאמצעי. וכן דרשו חז"ל על פסוק כיי' אלהינו בכל קראנו אליו אליו אתה צווה ולא למיכאל ולא לגבריאל וכו'. ואין להקשות ממה שהתפלל יעקב אל המלאך באמרו המלאך הגואל אותי וכו'. כי התפלה לאל יתברך היתה כמו שאמו האלהים אשר התהלכו אבותי לפניו האלהים הרועה אותי והמלאך היה שליח ההשגחה להצילו ולכן אמר המלאך הגואל אותי מכל רע. כי פעולות האל ית' בדברים המורגשים