ראש אמנה כז

כי גם כן יאמר עיקר על הדבר היותר משונה שבמינו. וכן בענין האמונות מנה הרב בזכרון העיקרים האמונות גדולי המעלה והשלימות והם היותר משובחות שבמינם ומזה הצד היה אחדות השם והרחקת הנשמות ממנו עיקרים בהיותם אמונות הכרחיות מאוד בנדר השלימות וכבר זכר הפילוסוף שהמעט אשר נדע בדברים האלהיים הוא יותר גדול המעלה והשעור מהרב אשר נדע מהדברים השפלים. ויותר יהיה זה בהיות הידיעה ההיא בעצמות האלוה יתעלה כענין האחדות והרחקת הנשמות שעליו אמר אדונינו משה באזהרה רבה שמע ישראל יי' אלהינו יי' אחד. כי זהו סותר אמונת הע"ז כולה. וכן הרחקת הגשמות אשר עליה הזהיר בהשתדלות נמרץ ונשמרתם מאוד לנפשותיכם כי לא ראיתם כל תמונה וכבר זכרתי בהקדמה החמישית ששני העיקרים האלה עניינם שהאל יתעלה אינו נאחז ואינו מוגבל לא במקום ולא במספר. ואמנם הרב רבי אברהם בר דוד ז"ל כתב בהשגותיו אשר עשה נגד הרב שהאומר שהש"י גוף מפני שנמשך לפשוטי הכתובים אינו מין וז"ל אמר אברהם אף על פי שעיקר האמונה כן הוא המאמין היותו נוף מפני תפישתו לשונות הכתובים על פשוטיהם אין ראוי לקראו מין. וזה יתחזק במה שאמרו על אלישע בן אבויה שובו בנים שובבים חוץ מאלישע אחר שיודע רבונו ומכוון למרוד בו. הנה בארו בסי' כי מי שיודע האמת ומתכוין להכחישו הוא מכת הרשעים שאין ראוי לקבל אותם בתשובה. אבל מי שאינו מתכוין למרוד ולא לנטות מדרך האמת ולא לכפור מה שבא בתורה ולא להכחיש הקבלה אלא שבתמימותו נמשך לפשט הכתובים אף על פי שיפרש אותם בחילוף האמת אינו מין ולא כופר. וכן כתב בעל ספר העיקרים. אבל זה עם ההתבוננות מבואר הנפילה שלדבריו כל כופר בכל עיקר לא לכוונה יהיה בעל העולם הבא. וגם אמונת צדוק ובייתוס שהם יבינו הדברים בתורה ובנבואה כפשטן ויחשבו שהכוונה בהם מה שיבינוהו תהיה בלתי חולקת על ההצלחה האמיתית לא נאמר שהם כופרים ומינים ויהיה אפשר כפי זה שימצא איש בלתי מאמין בשום עיקר מהעיקרים ובשום אמונה מאמונות התורה ולא יקרא מין ולא כופר אם שהביאהו אל זה סכלות ועורון והיותו בלתי מבין כוונת התורה. והדברים האלה כולם לא יסבלם האמונה התוריית והשכל הישר. לפי שהדעת הכוזב כשיהיה בעיקר מעיקרי האמונה כבר יסיר הנפש מהצלחתו האמיתית ולא יביאהו לחיי העולם הבא אף על פי שלא יעשה אותה בכוונה למרוד. כי כמו שהסם המות כשיאכל האדם אותו יכלה רוחו ונשמתו אליו יאסוף אף על פי שנאמר שאכל אותו בחשבו שהיה מאכל בריא ונאות כן הכפירה והאמונה הכוזבת בענין עיקרי הדת יגרשו נפש האדם וימנעוהו מירושת העולם הבא בלא ספק. ומה שהביאו מאלישע בן אבויה שהיה יודע רבונו ומכוין למרוד בו. הנה האיש ההוא היתה כפירתו מגונה מכל כפירה כי לרוע מזגו ושטיפתו אל התאוות הגופניות היה מבקש טענות מזוייפות חולקות על האמת המצוייר אצלנו ולכן היתה כפירתו גדולה מאוד. אבל מי שיאמין דעות כוזבות בחוק התורה למה שעיונו הביאו עליהם או שקבלם ממלמד טועה אין ספק שהוא כופר ומין אחר שהוא סותר באמונתו לעיקרי הדת אבל עכ"ז יש לו התנצלות יותר ממה שהיה לאלישע בן אבויה שהיה רודף ברצונו אחר השקרים. וענין זה הכפירה בבחינת סבתה שני מינים. המין הראשון שסבתה הסכלות והעדר ההבנה האמתית אם מפני המשכו אחר פשוטי הכתובים או מפני אופן אחר ועל אלו אמר שובו בנים שובבים וכופרים אבל אם ישובו בתשובה בהישרת דעתם באמיתת הנבואה יצילו נפשם מני שחת, והמין השני מהכפירה הוא בסבת מרד ידוע התבונה כאלישע אחר שהיתה כפירתו במרד ובמעל והיה מתעולל עלילות ברשע לחלוק על האמת ולכפור בו. ומפני זה שערי תשובה לפניו ננעלו וזהו אמרם חוץ מאלישע אחר שיודע רבונו ומכוין למרוד בו. ולפי זה הבנים השובבים הכופרים מפאת הסכלות ואלישע אחר הכופר מסאת המרי הצד השוה שבהם שכל עוד