ראש אמנה כד

האלהים בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מעטים. ר"ל שלא יהיה נבהל בדבריו ולא בחקירתו לתאר לו ית' תואר חיובי כי הוא בשמים כלומר נעלם ממנו תכלית ההעלם רחוק מציאותו ממציאותנו תכלית הרחוק כרחוק שמים מארץ ולכן אין תואריו כתוארינו אבל מתחלפים תכלית החלוף ולכן אין דרך אלינו כי אם לתארו בתוארי השלילות וזהו אמרו על כן יהיו דבריך מעטים ר"ל מיעוטים ושליליות. ומפני זה הביא שלשה עקרים שהם השני והשלישי והרביעי שעניינם וכחם השליליות. והם שהוא אחד ובלתי גשם וקדמון וענין שלשתם הוא שהאל יתברך בלתי נכלל בדבר ובלתי מוגבל. ולפי שההגבלה היא על אחד משלשה פנים. האחד הוא כמו הספור במספר שהמספר יקיף עליו ויעדיף עליו במה שהוא ספור. והשני ההגבלה במקום כנשמים המוקפים במקומותיהם. והשלישי ההגבלה בזמן והיא כדברים ההווים והנפסדים שהזמן יקיף עליהם משתי קצותיהם. וידוע שהדבר המוגבל בכל אחד מאופני ההגבלות האלה הוא חסר. לכן אחרי שהניח הרב העיקר הראשון שהוא יסוד היסודות כולם מאלהותו יתעלה בא לסלק ממנו כל שלשת ההגבלות האלה. כי באמרו בעיקר השני שהוא אחד באר שאינו נופל תחת המספר אחרי שבאר שאינו כאחד המנוי ולא כאחד הסוגיי או המיניי. ובאמרו שאינו גשם באר שאינו מוגבל במקום כי מה שאינו גשם אינו במקום. ובאמרו שהוא קדמון באר שאינו נופל תחת הזמן ואינו מוגבל בו שלכן נקרא אלהי קדם. ומזה יראה היותו בלתי לואה כי הלאות אמנם יהיה מצד ההגבלה. הנה התבאר מארבעת העיקרים הראשונים האלה אמונה אשר ראוי שנאמין בו יתעלה ובשלימותו הבלתי ב"ת. ואמנם בפעולותיו הנה באותו העיקר הרביעי באר הפעולה הראשונה הכוללת שפעל ועשה שהוא חדוש העולם. ובעיקר החמישי באר שיכלתו בלתי בעל תכלית ושפעולותיו הם בחפץ ורצון לא בטבע כפעולות שאר הנבראים. ושתי ההקדמות האלה ראוי שיאמין מי שיקיים דעת החדוש אחרי האפס המוחלט. ולפי זה הנה מנה מפעולותיו יתעלה ד' חלוקות. אם כוללות עוברות כחדוש העולם שבא בעיקר הד'. ומעשה הנסים שנרמז בעיקר החמישי. ומציאות הנבואה שבא בעיקר הששי. ואם פעולות מיוחדות עוברות מתייחסות לכלל אומתנו בלבד. ומזה המין מנה ביסוד השביעי נבואת משה רבינו עליו השלום על כל הנביאים. וביסוד השמיני תורה מן השמים. וביסוד התשיעי נצחיות התורה ר"ל שנתנה בטבעה ומהותה נצחית בלתי משתנה. ואם פעולות כוללות מתמידות בכל זמן. והביא מזה המין הידיעה וההשגחה האלהית ביסוד העשירי. והשכר והעונש ביסוד הי"א. כי הדברים האלה הם כוללים לכל בני אדם. והם היו ויהיו תמיד בכל הזמנים. ואם פעולות מיוחדות עתידות כמו ביאת המשיח שהביא בעיקר הי"ב. ותחיית המתים שהוא בעיקר הי"ג. והוא נקרא עיקר התחייה המיוחד כפי דעת הרב ז"ל שכתב בתחילת פירוש המשנה שתחיית המתים תהיה לצדיקים בלבד. מסכים למאמרם ז"ל גבורת גשמים לצדיקים ולרשעים ותחיית המתים לצדיקים בלבד. הנה אם כן בא מספר העיקרים בדרך נכון כי מהם מיוחסים לו ית' בעצמו. ומהם מיוחסים אל פעולותיו העוברות הכוללות. ומהם מיוחסים אל פעולותיו המיוחדות העוברות היותר מתייחסות אל התורה. ומהם פעולותיו הכוללות המתמידות. ומהם פעולותיו המיוחדות העתידות להיות. ומזה כולו התבאר חכמת הרב במספר השרשים האלה. וכבר נמצא במסכת תענית (דף כ"ה) על ר' אליעזר בן פדת כשנשאל מה היה לו מוכן לעולם הבא והשיבוהו מן השמים יהיבנא לך תליסר נהרי דמשכי (נהרות משמן אפרסמון) דמתענגא בהו. רמזו בזה שיהיה נצחי וקיים בעונג נמרץ בשביל י"ג עיקרי האמונות אשר האמין. וכן כשנכנס ריב"ל בגן עדן שהיה מכריז אליהו בפניו פנו מקום לבר ליואי אשכחיה לרבי שמעון בן יוחאי דהוה שכיב על תליסר תכדקי דפיזא ר"ל על י"ג כסאות של אופז וזהב נקי) ואמר ליה אנת הוא בר ליואי אמר ליה אנא אמר ליה נראתה הקשת בימיך אמר ליה אין. ולא היא אלא כדי שלא להחזיק טובה לנפשי'