ראש אמנה כא

משה ועל שאר הנביאים בשתוף השם בלבד. ומזה נמשכו הארבעה הבדלים אשר זכר הרב שהיו בין נבואתו לנבואת שאר הנביאים ולא ראיתי לבארם סה לפי שהרחבתי הדבור בהם בספר מחזה שדי אשר לי. וכן ביסוד השמיני שהוא תורה מן השמים באו שתי אמונות אחרות. האחת שכל התורה שבכתב המצויה בידינו היום הזה היא התורה שנתנה למשה רבינו מפי הגבורה ר"ל שהשינה כולה מפיו ית' בהשנה הנקראת אמירה. והאמונה השנית שפירוש התורה המקובל שהוא התלמוד גם הוא מפי הגבורה ומשה קבל אותו בסיני ולמדו לבני ישראל על פה ולכן נקראת תורה שבעל פה. וכן בעיקר הט' שהוא בנצחיות התורה באו שתי הודעות אחרות. הא' כי זאת התורה לא תהיה נסוחה ולא נחלפת מפאת אומתנו בכלל ר"ל שיחליפוה בני ישראל מפאת עצמם. והשנית שלא תבא תורה אחרת מאת הבורא ית' לא בכללות ולא בתוספת וחסרון חלק ממנה. וכן בעיקר העשירי שהוא בידיעה האלהית יוכללו ג"כ שתי אמונות, הא' שהקב"ה יודע כל פעולות בני האדם ר"ל פעולתם הפרטית. והב' באר הרב באומרו ואינו מתרשל מהם ר"ל שאינו מעלים עיניו מענינם אבל הוא משגיח בהם. והנה הראיה שהביא תכלול שתי ההודעות כי באמרו גדול העצה ורב העליליה אשר עיניך פקוחות על כל דרכי בני אדם (ירמיה ל"ב) נתבאר ענין הידיעה האלהית. ואמרו עוד לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו אמרו על ענין ההשגחה והמשפט. וכן שאר הפסוקים שהביא הרב בביאור העיקר הזה מורים על שני הדברים יחד ר"ל על הידיעה ועל ההשגחה. וכן ביסוד הי"א באו ג"כ שתי הודעות. האחד שהקב"ה יגמול שכר טוב לשומרי מצותיו ויענוש לעובר עליהם ולמי שאינו מקיים אותם. והשנית שהגמול הגדול הוא חיי העולם הבא והעונש הגדול הוא הכרת הנפש, וענין העיקר הזה הוא שהש"י כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא. ואמנם מה הוא העולם הבא והכרת הנפשיי יתבאר במאמר צדק עולמים אשר אני עושה בהם. וכן ביסוד הי"ב נכללו ג"כ שתי הודעות. האחד שראוי שנאמין שמלך המשיח אשר יעדו הנביאים עליו בא יבא בלא ספק ואם יתמהמה הכה לו. והב' שבאותו זמן לא ימלוך על ישראל כי עם מלך מבית דוד ומרע שלמה בלבד וכל החולק על מלכות זאת המשפחה הוא כופר באל ובדברי נביאיו והיה זה לפי שהנביאים כולם נבאו עליו כמו שאמר ועבדי דוד נשיא להם לעולם. וכן ביסוד הי"ג האחרון שהוא בתחיית המתים עם היות שהרב בפירוש המשנה לא באר ממנו דבר לפי שנסמך על מה שכתב בפתיחת המשנה ובהקדמת פרק חלק וגם כן באגרת התחייה ועליו אמר ז"ל וכבר בארנו עניינו וסודותיו וכו' הנה ממה שכתוב באותו האגרת כבר באו בעיקר הזה גם כן הודעות רבות. ואזכור מהם שתים. האחד שהמתים יחיו בגוף ונפש. והשני שהתחייה תהיה לצדיקים בלבד ושישתמשו בחושיהם ושיחיו וימותו כמונו היום וכמו שאזכור אחרי זה. הנה בארתי כוונת הרב ביסודות האלה ושאין לך יסוד ולא עיקר מהם שלא באו בו לפחות שתי הודעות ובקצתם היו יותר משתים אבל בלי ספק לא יפחתו בכל עיקר משתי הודעות. וזאת היא ההקדמה הג': הפרק התשיעי בביאור ההקדמה הרביעית נצטרך אליה בדרוש הזה: ההקדמה הרביעית אין ספק שהיסודות והעיקרים האלה כשיעויינו כפי טבע החקירה האמתית והשכל הישר נמצא באמת שקצתם נכללים בקצתם. כי ביסוד הראשון שהוא יתעלה מחוייב המציאות יוכללו שאר העקרים ר"ל שהוא אחד וקדמון ושאינו גשם כי כל זה הוא מעצמות מחוייב המציאות כמו שהתבאר באלהות. וכן יוכלל בטול הגשמות בעיקר האחדות כמו שבארו הרב בספר ראשון מספר המדע. וככה תמצא