ראש אמנה כ

שלא יניח הרב עיקר ממציאותו יתעלה השלם והמחוייב שהוא העיקר שהכל תלוי בו אבל זה כלו טעות מבואר שהיסוד הראשון והמצוה הראשונה היא האמנת האלהות רוצה לומר שהוא יתעלה נמצא שלם בתכלית השלימות מחוייב המציאות מעצמו ואל זה כיון בספר המורה בפרק ל"ג חלק שני הנזכר באמרו שאנכי ולא יהיה לך הם שני היסודות ר"ל מציאות האל ויחודו ואין הכוונה באמרו מציאות האל שהוא נמצא בלבד כי אם שנאמין ענין מציאותו שהוא מציאות מחוייב לא אפשרי ושהוא המציאות היותר שלם שאפשר להיות. ולהיות היסוד הזה כן אמר עליו בספר המדע יסוד היסודות ועמוד החכמות להגיד שהיסוד הזה רוצה לומר היותו מחוייב המציאות אינו במדרגה שוה לשאר היסודות אבל הוא יסוד ושרש לכולם כי הם נשענים עליו והוא אינו נשען עליהם וזהו אמרו יסוד היסודות וכמו שאבאר אחרי זה. הנה יתבאר מזה כולו אמתת היסוד הראשון והמצוה הראשונה והוא שנאמין שהאל יתעלה הוא נמצא שלם בתכלית השלימות מחוייב המציאות והיא ההקדמה השנית? הפרק השמיני בביאור ההקדמה השלישית נצטרך אליה בדרוש הזה: ההקדמה השלישית כמו שבעיקר הראשון יוכללו שתי הודעות. הא' שמציאות האל יתעלה הוא היותר שלם שאפשר. והב' שתי הודעות אחרות. האחד שאין לו שותף ולא שני באלהות. והב' שאין לו יתעלה הרכבה ורבוי עניינים כלל. וכן ביסוד הג' שהוא בביטול הגשמות יוכללו גם כן שתי הודעות. הא' שאינו גוף לא מהמורכבים ולא מהפשוטים. והשני שאינו כח בגוף לא בענין הצורות המקריות ולא בענין הצורות הטבעיות. וכן ביסוד הרביעי באו גם כן שתי הודעות האחד שהוא ית' קדמון ר"ל שאין לו התחלה. והב' שכל מה שזולתו אינו קדמון כשנעריכהו אליו רצה לומר שכל הדברים זולתו הם מחודשים ונבראים ולא נוכל לומר באחד מהם שהוא קדמון. ומזה יתבאר שדעת אריסט"ו בקדמות העולם וגם דעת אפלטו"ן אינם דעות אמתיות ושהעיקר הזה מכחיש אותם ומשריש שהאל יתברך הוא לבדו הקדמון וכל מה שזולתו אינו קדמון כי אם מחודש. וכמו שאביא אחרי זה. וכן ביסוד הה' יוכללו גם כן שתי אמונות. הא' שהוא ית' הראוי לעבדו ולהרים קול ברוממותו והיה זה לפי שימצא לו היכולת הבלתי בעל תכלית והוא פועל בבחירה וברצון ולכן אליו יאות העבודה וההלול. ולא לגלגלים ולכוכבים ולשרי מעלה שיכלתם בעל תכלית מוגבל ומסודר ואין להם שלטנות ולא חפץ ורצון. ולכן לא תועיל להם התפלה לפי שלא יוכלו להרע וגם היטיב אין אתם. ועם היות דעת החכמים שהשכלים הנבדלים הם פועלים בחפץ ורצון. וכן הגרמים השמימיים הם חיים משכילים מתנועעים על צד החשק. הנה אין ספק שאין בהם בחירה לפעול זולת מה שיפעלוהו כי פעולותיהם מסודרות ולא יוכלו לפעול זולתם. והשנית שאין ראוי לשום אמצעיים בין אדם לבוראו. והיה זה לפי שהוא יתעלה המנהיג האמתי באומתנו יעקב חבל נחלתו. ולכן ימשך מהעיקר הזה איסור הע"ז כולו. וכן ביסוד הששי שהוא בנבואה באו ג"כ שתי הודעות כפי שבאר הרב בספר המורה. האחת צורך ההכנה הטבעית ועיונית למציאות הנבואה. והב' שלא ימנענה הרצון האלהי. ועל כן אמר הרב בביאור היסוד הזה ז"ל ואחרי כן יתחבר אותו השכל האנושי אל השכל הפועל ויאצל אליהם ממנו אצילה נכבדת ע"כ כי האצילות ההוא לא יהיה אם ימנעהו הרצון האלהי. וכן ביסוד הז' מנבואת מרע"ה יוכללו גם כן שתי אמונות. האחת שנשתלם במעלת מזגו ושלימות שכלו מעל כל אישי המין. והשנית שבמדרגת הנבואה נתעלה על כל הנביאים. עד שמפני זה כתב הרב בספר המורה שתאמר שם הנבואה על אדונינו