ראש אמנה יז

אם לפי שהתורה היא תכלית הנבואה והגמול והעונש תכלית ההשגחה ולמעלת האמונות האלה מואם עיקרים. הנה אם כן כשהקשה החכם הזה נגד הרב הגדול כתב שעיקר לא יאמר כי אם על החומר או הצורה. וכאשר הקשה אצלו אמר שכבר יאמר עיקר על תכלית הדבר. והאמת הברור ששם עיקר יאמר על שלשתם. ר"ל על חומר הדבר ועל צורתו ועל תכליתו שהוא החלק היותר שלם שבו. וכאשר תדע זה תבין דברי הרב הגדול שכתב בפי' המשנה בתחלת העיקרים ז"ל ראוי לבאר שעיקרי תורתינו ויסודותיהם י"ג וכו'. ובזה באר הרב שהי"ג אמונות שיזכור מהם יסודות ושרשים עצמיים כמציאות האלוה והתורה מן השמים והידיעה האלהית והשכר והעונש ומהם שעם היותם במדרגת היסודות הנה הם עיקרים ר"ל אמונות משובחות עצמיות עיקריות גדולות המעלה והם כל שאר העיקרים אשר זכר. ואחר הקדמתו בבאור שמהם עיקרים ומהם יסודות לא חשש הרב עוד בקריאת כל אחד מהם יסוד או עיקר להיות המקום ההוא ר"ל פירוש המשנה בלתי נאות לחקור בו איזה מהם עיקר ואיזה מהם יסוד כי היה הכוונה שמה להשריש לב התלמידים באמונות האמתיות לא בדבר אחר ונסתפק להניח ולבאר בתחלת דבריו שמהם עיקרים ומהם יסודות כדי להסיר מעליו תלונות בני ישראל. עוד תשוב תראה שהעיקרים והיסודות ההם שזכר הרב הגדול אינם עיקרי האמונות ולא עיקרי הדת בלבד. אבל כיון בהם הרב שיהיו עיקרי היהדות כדי שהמאמין בהם יהיה מכלל ישראל ושעליהם אמרה המשנה כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב. וכאלו אמר שהעיקרים ההם הם היסודות אשר עליהם תבנה ותכונן ירושת העולם הבא הרוחני לכל אשר בשם ישראל יכונה. ובהאמינו אותם אף על פי שיחטא כמה חטאות יקבל ענשו על פי מריו ועכ"פ יהיה לו חלק לעולם הבא. ומבלעדי האמונות והעיקרים האלה לא יוכל האדם לירש העולם הבא. ראה דברי הרב שכתב בסוף העיקרים ז"ל וכאשר יהיו בלב האדם אלו העיקרים כולם ויאמין בם הנה הוא נכנס בכלל ישראל וצריך לאהוב אותו ולחמול עליו ולעשות עמו כל מה שצוה הבורא שיעשה איש לרעהו מהאהבה והאחוה ואפילו שיעשה כל העבירות שיש בעולם מצד התאוה והיצר וגבורת טבעיו החסרים יהיה לו עונש כפי חטאתו אבל יש לו חלק לעולם הבא והוא מפושעי ישראל. ואם לא יאמין אדם עיקר מאלו העיקרים כראוי כבר יצא מן הכלל וכפר בעיקר ונקרא מין ואפיקורוס וקוצץ בנטיעות וחייב אדם לשנאו ולמאוס בו ולאבדו ועליו נאמר הלא משנאיך י' אשנא עד כאן לשונו. הנה גלה הרב בזה שלא שם העיקרים והיסודות האלה למה שתפול התורה בביטול אחד מהם אבל היתה כוונתו לבאר אותה המשנה שאמרה כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא. ולתת רושם וגדר בו נכיר ונדע מי הוא זה ואיזה הוא אשר בשם ישראל יכונה וצדיק באמונתו יחיה ושעליו כיונה המשנה. ואמר הרב שבהאמינו אלו הי"ג עיקרים שזכר יקרא ישראל ויהיה בן העולם הבא ואף על פי שלא ידע דבר אחר מכל התורה כולה די לו להשגת השלימות הרוחני באמונת העיקרים האלה. ולכן לכל איש ישראל ולגר הגר בתוכם הבאים לחסות תחת כנפי השכינה כשיאמר אחד מהם למדני תורה כדי שאהיה בן העולם הבא צריך ללמוד ה"ג עיקרים האלה בלבד ועמהם הנה שכרו אתו ובלעדיהן לא יזכר בשם ישראל ולא יזכה לחיי העולם הבא. ואמנם למה בחר הרב באמונות האלה ולא בזולתם הנה יתבאר אחרי זה: הפרק השביעי בביאור ההקדמה השניה נצטרך אליה בדרוש הזה: ההקדמה השניה בביאור העיקר הראשון כפי דעת הרב. הנה העיקר הראשון שהניח הרב הגדול למדו מפסוק אנכי י' אלהיך. והוא המצוה הראשונה שכתב