ראש אמנה טו

לנפשותיכם כי לא ראיתם כל תמונה. ובא בקבלתם זכרונם לברכה השמר פן ואל מצות לא תעשה הם. ולמה אם כן לא מנה הרב העיקר הזה מצוה. וכן עיקר חיותו קדמון וכל מה שזולתו אינו קדמון כשנעריכהו אליו שתוכלל בזה פינת חדוש העולם כמו שאבאר כבר בא מפורש בפסוק כי ששת ימים עשה יי' את השמים וכו'. וכן עיקר שראוי לעבדו בא בפסוק ועבדתם את יי' אלהיכם. ואותו תעבדו וגו', ועיקר נצחיות התורה הוכיחו הרב מפסוק לא תוסיף עליו ולא תגרע ממנו. ומה הטענה אם כן שלא מנה הרב העיקרים האלה בכלל המצות כפי הכתובים שבאו עליהם בהיות שמנה מצות אחרות בסמך פסוקים יותר חלושים מזה מאוד. הספק הד' למה בספר המדע כתב הרב בעיקר הראשון יסוד היסודות ועמוד החכמות והיה ראוי שיאמר אחד מהיסודות לא יסוד היסודות. ומה לנו לדעת אם היסוד הזה הוא עמוד החכמות הנכריות אשר לא מבני ישראל המה אם לא ולא יאמר בלשון הזה בפי' המשנה ולא בספר מנין המצות אשר לו. ויקשה ג"כ אמרו שם אחרי ביאור היסוד וז"ל לפיכך אין אמתתו כאמתת אחד מהם וכו' כי אין צורך במאמר הזה והפסוקים שהביא הרב על זה לא יורו על מה שכיון. כי אמרו ויי' אלהים אמת איך ישלול האמתות מכל נמצא אחר כמו שרצה הרב להוכיח ממנו. ופסוק אין עוד מלבדו שהביא הרב גם לזה אין שם זכר אמת. הספק החמישי במה שכתב הרב בהלכה השלישית מאותו פרק ראשון ז"ל המצוי הזה הוא אלהי עולם אדון כל הארץ והוא המנהיג הגלגל וכו'. הדעת הזה ר"ל היות הסבה הראשונה מניע הגלגל העליון אינו מעצם מחוייב המציאות. וכבר רבו בו הדעות לחכמי העיון וגם בדברי הרב המורה נמצאו בדרוש הזה דברים סותרים בספרו כמו שכתבתי במאמר עטרת זקנים אשר עשיתי בבחרותי. ולמה אם כן הניח הרב הגדול הדעת המסופק הזה בבאור זה העיקר והיסוד הראשון ולא כתב כזה בפירוש המשנה ולא בספר המצות. אף כי מה שהוכיח וביאר הרב מציאות האל באמצעות תנועת הגלגל התמידית הוא דעת בנוי על קדמות העולם חלילה לרב מהאמין זה ויקשה אם כן מה נשתנה מה שכתב הרב בזה בספר המדע ממה שכתב בו בשא' המקומות אם במה שאין בו צורך ואם בנטיה משרשי הדת. הספק הששי במה שבאר הרב באותם הלכות עיקר היחוד האלהי במה שקשה ממנו. כי הוא באר אותו באמצעות הרחקת גשמות וגם הוכיח מתנועת הגלגל שהוא המופת עצמו שהביאו על עיקר מציאות השם. ויקשה עוד למה לא הביא פסוק אין עוד מלבדו ראיה על היחוד והביא ראיה על מציאות האל ואין ספק שהכתוב ההוא יותר מתייחס אל באור היחוד מלבאור המציאות. ויקשה גם כן מה שכתוב שמה בספר המדע בביאור היסוד הראשון ז"ל וכל המעלה על דעתו שיש אלוה אחר חוץ מזה עובר בלא תעשה שנאמר לא יהיה לך אלהים אחרים והנה הלאו הזה באמת הוא כנגד עשה היחוד והיה ראוי שיביאהו הרב אחרי זכרון מצות היחוד לא בביאור העיקר הראשון מהמציאות כי אם היה העיקר הראשון מצות עשה שנאמין שהאלוה נמצא הנה יהיה לא תעשה שלו שלא נאמין מה שאמר נבל בלבו אין אלהים לא שיש אלוה אחר חוץ מזה כי הוא בלא ספק לא תעשה מהיחוד. הספק השביעי במה שמנה הרב העיקר הראשון שהוא יתעלה מחוייב המציאות ומנה עיקר שני שהוא אחד ועיקר שלישי הרחקות הגשמות ועיקר רביעי שהוא קדמון לבדו. וכבר התבאר בחכמת האלהות שמעצמות מחוייב המציאות ומחוייביו הוא שיהיה אחד ושאינו גוף ולא כח בגוף ושהוא קדמון ונצחי כי מבלעדי זה לא יאמר בו שהוא מחוייב המציאות. ויתחייב מזה שבעיקר הראשון שהוא יתעלה נמצא מחוייב המציאות יוכללו שלשת העיקרין הנמשכים אחריו שהם אחדותו וקדמותו והרחקת הגשמות. ולמה אם כן מנאן הרב עיקרים בפני עצמם בהיותם נכללים בעיקר הראשון ומחוייבים אליו בהכרח ולא זכר בעיקרים שאר מחויביו. הספק השמיני במה שהביא הרב בפירוש המשנה בתוך העיקרים אמונת תחיית המתים