הרוקח צו

ימות החמה חג המצות וסכות תחלת ימות החורף. כי כל ראשית להקב"ה. וכמו שעקיפין לכבוש ערים (כך הענני') כמו יריחו תחלה ז' ימים הקיפו וביום השביעי ז"פ כך אנו סובבי' לסביבת התורה בסוכות י"ג עננים היו לישראל וי"ג ימים מתענין לגשמים. ג"ז במסכת תענית. וכמו שמקיפין דרך ימין כך מקיפין אלו דרך ימין. וכך היו מקיפין בתעניות עבור מים כמו ביריחו כי העננים הילוכן כך לימין. לכך סמך במלכים אצל יריחו אם יהיה טל ומטר כי אם לפי דברי. ועוד סכות שכתוב בהקב"ה ישת חשך סתרו סביבותיו סכות חשרת מים עבי שחקים. וכתיב סוכתו הרי ג' רמז בסכת בסכת בסוכות. וכתיב ירעם מן שמים ה' ועליון יתן קולו ברד וגחלי אש ויי מחסה לעמו. לכן ישבו בסכות לא ינזקו וכתיב וסוכה תהיה לצל יומם מחורב למחסה ולמסתור מזרם וממטר. לכך כשהיו מנסכין מים צוה לישב בסוכה להגן ממטר רע ומטר וגחלי אש. במדרש. וסוכה תהיה לצל יומם א"ר לוי כל מי שהוא מקיים מצות סוכה בעולם הזה הקב"ה מיסך עליו מן המזיקין שכן הוא אומר באברתו יסך לך ותחת כנפיו תחסה. ואף הקב"ה נותן לו חלק לעולם הבא ממנה לעתיד לבא. והקב"ה מושיבו בסכות של לויתן לעתיד לבא. אמר לו הקב"ה לאיוב מה אתה אומר מי יתן ידעתי ואמצאהו הרי עורו של לויתן שאני עתיד לעשות לצדיקים לעתיד לבא אם מחסר אני מטלית אחת ממנו יש לי למלאות שנאמר התמלא בסכת עורו שאני נותן לכל צדיק חלקו שראוי לו ואיני מחסר לו ואתה אומר איני מכיר בין צדיק לרשע זהו התמלא בסוכות היכול אתה למלאות לכל אחד מהן לפי דרכו. ואם תאמר אינו משובח עורו של לויתן אמר רבי פנחס הכהן בר חייא ורבי נחמיה בשם ר' שמואל בר רב יצחק כנפיו מכסות גלגל חמה. האומר לחרס ולא יזרח. ואין לך מזוהם בדג אלא מקום רפידתו ומקום רפידתו של לויתן יפה משל זהב. ירפד חרוץ עלי טיט. וכל מי שמקיים מצות סוכה הקדוש ברוך הוא נותן לו חלק לעתיד לבא בסוכה של סדום שהיתה מסוככת בשבעה אלנות זה על זה. גפן תאנה ורימון פרסק קריסטמלין ואגוז ותמרים על גביהן. זהו ועמק סכות אמדד ומיסך עליו מחמתו של יום הבא הנה יום בא בוער כתנור. אימתי כשמקדר על האומות כדאיתא בפרק א' דעבודה זרה (דף ג) באותה שעה הקדוש ברוך הוא עושה סוכה לצדיקים ומטמין אותם לתוכה שנאמר כי יצפנני בסוכה ביום רעה יסתירני וסוכה תהיה לצל יומם מחורב סכות לראשי ביום נשק. אימת כשיבאו כל הגוים על ירושלם. הנה יום בא לה' וחולק שללך בקרבך

לולב ואתרוג ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלדיכם שבעת ימים. בפ' לולב הגזול (דף מא) ולקחת' שתהא לקיחה לכל אחד ואחד לכם משלכם להוציא את השאול מלמד שאין אדם יוצא בלולבו של חג אא"כ נתנו לו במתנה. א' רבא אתרוג זה נתון לך במתנה על מנת שתחזירהו לי נטלו ויצא בו החזירו יצא. לא החזירו לא יצא. ובפ' יש נוחלין (דף קלז) אמר רב אשי אי אמר ליה על מנת שתחזירהו והקדישו והחזירו מוקדש ומוחזר ואי אמר ליה על מנת שתחזירהו לי מידי דחזי ליה בעינן הקדישו והחזירו אינו מוחזר. ואמרינן בנדרים בפ' השותפין (דף מח) מתנה שאם הקדישה אינה מקודשת לא שמיה מתנה לענין מתנת אתרוג. על כן יאמר לחבירו אתרוג זה נתון לך במתנה על מנת שתחזירהו ולא יאמר לי. וכן ביש נוחלין (דף קלז) אמר רבה בר רב הונא האחין שקנו בתפוסת הבית ונטלו אחד מהן ויצא בו אם יכול לאוכלו יצא ואם לאו לא יצא. והני מילי ביום טוב ראשון אבל ביום טוב שני יוצא בין בגזול בין בשאול. ואמרינן בפ' לולב וערבה (דף מו) א"ר זירא לא לקני איניש לינוקא הושענא ביום טוב קמא דמיקנא קני ולא ידע לאקנויי. בפסיקתא תני ר' חייא ולקחתם שתהא לקיחה מכל אחד ואחד. לכם משלכם ולא הגזול. אם לקח אחד לולב גזול הולך וצווח לפני הקב"ה ואומר גזול אני חמוס אני ומלאכי השרת אומרים אוי לו לזה שנעשה סניגורו קטיגירו. ואיתא נמי בירושלמי לכם ולא גזול ביום ולא בלילה. לכם